איך זה ירגיש לעבוד ב 2030?
בתקופה הזו ארגונים רבים בוחנים את השלכות הבינה המלאכותית על תפקידים ותהליכים. אבל זה לא מספיק. במקביל לטכנולוגיה שמשנה את כל מה שאפשרי, האנשים עצמם מעצבים עכשיו מחדש ציפיות בכל הנוגע לעבודה וחיים באופן שישפיע עליכם לא פחות מהשינויים שתביא הטכנולוגיה.
מה שאנחנו רוצים: עתיד העבודה מתחיל בחיים
שנות הקורונה העירו אותנו להבין שכל יום עבודה הוא יום חיים שנתנו לכן התחלנו לבחון האם העבודה היא באמת מהות החיים. אם לפני עשור עוד חששנו מכך שהטכנולוגיה תיקח לנו את העבודה, עכשיו אפשר לזהות את הציפייה שנרוויח מכל מה שהטכנולוגיה תעשה במקומנו ונייצר בכך את "העתיד של פחות עבודה". בתהליך הזה משתנה הגדרת ההצלחה האישית שכבר לא נמדדת רק בעבודה קשה. את התוצאה רואים בתנועות שינוי כמו ההתפטרות הגדולה, שבוע עבודה של 4 ימים והאשטאגים כמו #ActYourWage, #BareMinimumMondays, #RageApplying, ו-#lazy-girl jobs.
בניגוד לעבר, אנשים היום כבר לא מוכנים לקבל שהעבודה תכתיב את החיים שלהם והם מצפים שהיא תשתלב ביחד עם שאר המטרות והשאיפות. עם ההבנה שהטכנולוגיה מגבירה פרודוקטיביות ומפנה זמן, ארגונים חייבים לקבל את החוזה החברתי החדש שמחייב חלוקה של win-win בין אנשים וארגונים. אי אפשר להניח שכל הזמן שיתפנה בזכות הטכנולוגיה יתמלא על ידי עוד עבודה כי אנשים מצפים שיוכלו להפנות זמן גם למטרות אחרות. ואם תרצו לרתום אותם, אתם צריכים להבין שהם לא יעבדו יותר בגלל שתגידו להם או תמדדו אותם. הם יעבדו רק אם הם רוצים. אם בעבודה שלהם עבורכם הם גם מגשימים את המטרות שלהם בחיים.
מה אפשרי: עבודה מכל מקום – יכולת וציפייה
חלק מהתהליך הזה הוא תוצאה של עוד שיעור משנות הקורונה שלימדה אותנו שאפשר לעבוד אחרת. חלקנו המשיך לעבוד מרחוק ואחרים איבדו בקורונה את מקום העבודה אבל גילו שהם יכולים להתפרנס בעוד דרכים ואולי אפילו להגשים חלומות. בתהליך הזה הפכה העבודה ממקום שהולכים אליו למשהו שאנחנו עושים. וזה לא קשור בשום צורה לוויכוח בין עבודה מרחוק לעבודה במשרד, אלא לציפייה רחבה יותר של עיצוב עבודה שמאפשרת גמישות, אוטונומיה ושילוב בין חיים אישיים ומקצועיים. לא רק עבור עובדי ידע, גם אנשים שעובדים בתעשיות מחוברות לזמן ומקום גילו שיש להם עכשיו עוד אפשרויות עבודה דרך פלטפורמות עבודה גמישות. וככל שהכלים שמשלבים בין מרחבים פיזיים ודיגיטליים ישתפרו, כך תגבר היכולת של העובדים לבחור לעבוד באופן שמתאים לדרך בה הם רוצים לחיות.
ולא רק העובדים, גם הלקוחות. בעשור הקרוב גם נותני שירות, אפילו ארגונים קמעונאיים, ילמדו למזג את החוויה הפיזית והדיגיטלית. דמיינו חנויות שמתפקדות לא רק כיעדי קניות אלא כמקום המשלב גם את חווית המפגש, הקהילתיות, אולי אפילו שילוב בין קניות וסביבות עבודה משותפות. ההתמודדות עם הרעיון של "כל מקום" עבור עובדים יקדם אתכם גם להבין את הצרכים של הלקוחות שלכם ולעצב עבורם סיבה לצאת מהבית.
איך נגיע לשם: קריירות – מסולמות לקירות טיפוס
מהרגע שעבודה התפרקה ממשרה ותפקיד למשימות וערך השתנה גם מסלול הקריירה. את הטיפוס בסולם המסורתי של מקצועות והיררכיה ארגונית החליף קיר טיפוס שפותח לנו הרבה יותר אפשרויות. הפרדיגמה החדשה הזו מאפשרת לנו לעצב בעצמנו מסלול קריירה ייחודי ולהתאים כל צעד מחדש את הכיוון והקצב על פי מחזוריות החיים והשינויים באפשרויות ובהעדפות שלנו. אם, למשל, אתם כבר לא מאותגרים או מגלים שהעבודה שלכם לא מתאימה לחיים שלכם היום, קיר הטיפוס האישי שלכם מאפשר לכם לשאול "מי צריך את היכולות והניסיון שלי? איך הוא קורא לזה? איך הוא ידע שאני קיים?". הרעיון של "בחירת מקצוע" כבר אינו רלוונטי בעולם בו מקצועות משתנים בקצב בו הידע מתיישן. במקום להישען על מקצוע ומעסיק, הקריירה שלנו נשענת על היכולת לבנות מיומנויות וניסיון, ללמוד, לשכוח וללמוד דברים חדשים ולעדכן את הזהות המקצועית שלנו כחלק ממסע קריירה אישי. בניגוד לסולם הקריירה המסורתי, קיר הטיפוס מאפשר לנו לשנות כיוון בכל נקודה. וזה גם האתגר כי אנחנו צריכים לבחור, כל פעם מחדש, לאן אנחנו מתקדמים מכאן.
וזה בעצם הסיפור. כי פתאום יש לנו אפשרויות ואנחנו, לא אחרים, אחראיים על עיצוב הדרך. כמה אתם רוצים לעבוד? על מה? איפה, מתי, עם מי? בשביל מה? ומה אתם צריכים לעשות כדי להפוך את זה לאפשרי?
אז איך זה ירגיש לעבוד ב 2030?
כדי שנעבוד אצלם, ארגונים ילמדו לתפקד כמערכות אקולוגיות המסנכרנות את משימות העבודה עם יעדי החיים ולוחות הזמנים של האנשים שעושים את העבודה, בין אם הם עובדים או שהם עושים את העבודה בצורות התקשרות אחרות. בשנים הקרובות נמשיך לטשטש את הגבולות בין הפיזי והדיגיטלי באופן שיאפשר לנו לעבוד לבד וביחד בכל זמן ומכל מקום. זה דורש מאיתנו לשחרר את השיח המסורתי סביב מקצועות, תפקידים, מבנים ארגוניים ומשרדים ולדמיין במקום את העבודה כפעילות שצריך לבצע תוך מקסום הפרודוקטיביות והרווחה האישית.
היום זה אולי נראה כמעט בלתי אפשרי. אבל יום יגיע ונגלה שכך אנחנו חיים ועובדים. בסדר הזה.
