כבר שנים שאנחנו מדברים על איזון בית עבודה. בעידן הזה אנחנו מחוברים 24*7, מה שמאפשר חיבור גם לעבודה בכל זמן ובכל מקום. וזה מעורר את השאלה איך אפשר לנהל איזון בית עבודה. מצד אחד אנחנו רואים שהעובדים דווקא מעוניינים ביכולת להתחבר מכל מקום, שכן זה מקל על היכולת שהם לנהל את זמנם. אבל מצד שני הם גם מדווחים כי הם עובדים יותר זמן ביממה בגלל היכולת להתחבר מכל מקום. האם יש בעצם סיכוי לעשות בכלל איזון בית עבודה?
פעם הייתה השיחה על אתגרי איזון בית עבודה שיחה מגדרית. עולם העבודה צמח על רקע כח עבודה מבוסס ברובו גברים עובדים שיש להם נשים בבית, או לפחות נשים העובדות עבודה מהבית ומתפנות על פי צורך לטיפול בצרכי המשפחה. עם השנים השתנו עד מאד מספר ממדים של הסיפור הזה. במשפחות רבות עובדים היום שני בני הזוג ולחלק גדול מהנשים יש קריירה שאינה מוגדרת כעבודה משנית והצורך לתאם בין דרישות העבודה והבית מתחלק בין שני בני הזוג. ובכל מקרה, גם גברים לא מעוניינים היום בהגדרת קריירה ששמה את צרכי המשפחה במקום שני רחוק.
בנוסף, גילינו שהטכנולוגיה מאפשרת לנו גמישות וזו מאפשרת לנו איזון בית עבודה מסוג אחר. גמישות, בהגדרה הפשוטה שלה, איננה עבודה מהבית. היא היכולת לבחור איפה ומתי עובדים ולנהל את זה באופן יותר גמיש מאשר המסגרת המסורתית של עבודה שמוגדרת במקום ושעות. לרוב, כשארגונים חושבים על גמישות העסקה, השיח עובר די מהר להגדרות של יום עבודה מהבית או אולי על היכולת להגיע מאוחר או לצאת מוקדם. וגם אז, למי שזה עבורו עדיין לא דרך עבודה מקובלת, השיח הזה כולל צורך להתמודד עם שעון נוכחות, ניהול מרחוק, שימור שיח קבוצתי וארגוני ושאלות הנוגעות ליכולת באמת למדוד פרודוקטיביות של מי שלא מגיעים למשרד.
מבלי ששמנו לב, השתנתה הגדרת ההצלחה בעולם העבודה ואפשרה איזון בית עבודה מסוג חדש. אם פעם הגדרנו הצלחה כטיפוס לינארי בסולם הדרגות והשכר הארגוני, הרי שהיום הצלחה מוגדרת כהצלחה במכלול תחומי חיים, בשילוב של קריירה, משפחה ופנאי. ממילא יש טשטוש גבולות מתמשך בין הקריירה והחיים מחוץ לעבודה, טשטוש הנובע משינויים בהגדרת שעות ומקום העבודה והיכולת לעשות גם עבודה מהבית. עבור עובדים רבים בעולמות הידע והשירותים עבודה איננה כרוכה בנוכחות במשרד מסויים משעה שמונה עד חמש. היכולת לעבוד מכל מקום ובכל זמן יצר מצב בו אנו מחוברים כמעט כל שעות היממה ויצרה אפילו נוודים דיגיטליים שעובדים בלי קשר לזמן ומקום.
היום, כשהמשרד שלנו מורכב מהניידים והחיבור לענן, אפשר לחשוב מחדש על ההגדרה של עבודה כעל העשייה ולא תשומות. ואז איזון בית עבודה מתנקז לשאלה האם אתם רוצים ויכולים לעשות את מכסת העבודה שלכם בהיקף המלא והמחויב שלה, גם אם אתם לא במקום העבודה ה”רגיל”, אפילו אם אתם נוודים דיגיטליים, אנשים שעובדים ממקומות שונים, כולל כאלה שמוגדרים מקומות חופש. זה לא מתאים לכל אחד ובהחלט דורש את היכולת לנהל לוחות זמנים וגבולות. וזו בטח לא המלצה לקחת את העבודה לחופשה השנתית הקצרה, זו שבה אנחנו דווקא צריכים להתנתק. אבל זו דרך מחשבה אחרת על שילוב של עבודה עם נדידה, למי שזה מתאים.
אם העבודה שלכם תלויה בהיותכם ממוקדים, יצירתיים, משקיעים, הרי שיש היום דרכים שונות לייצור איזון בית עבודה ולא בהכרח מהמשרד. אז יש מי שמתחילים עם עבודה מהבית וצורות עבודה גמישות אחרות ויש מי שמנצלים את הגמישות שמאפשרת הטכנולוגיה כדי לטייל תוך כדי שעובדים מבלי לוותר על הקריירה. אלה נוודים דיגיטליים, אנשים שמבינים שבעולם שבו עבודה שהוא לא מקום אלא עשייה, אפשר לתאם מראש פגישות טלפוניות ולבצע אותן גם מבית קפה או חדר במלון.
אז בלי ששמנו לב, נוצר לאט לאט עולם עבודה חדש בו אנחנו נעים בין עבודה לפנאי בכל זמן ובכל מקום, בשילוב מרחבים פיזיים ווירטואליים. עולם העבודה הזה שינה את השיחה על איזון בית עבודה שינוי מבורך. ואם אתם עוד לא מרגישים את זה, אני מוכנה להמר ולכתוב שתוך כמה שנים מקומות עבודה שיאפשרו עבודה מהבית יהיו הנורמה.
