השכלה ומדיניות

אם אתם עוסקים בחינוך, בהשכלה, במדיניות הציבורית – העתיד הוא האתגר שלכם כאן ועכשיו:

עולם העבודה המשתנה מאתגר את כל התשתיות שיצרנו לחינוך, השכלה ומדיניות במאות השנים האחרונות. בכל התחומים, אנחנו מחפשים את התשובות החדשות שיתאימו לעולם המשתנה. הבעיה היא שבעולם של שינויים אין תשובות, יש כיוונים, וצריך להתארגן מחדש עם צורות חשיבה אחרות, להתאים לצרכים של מיומנויות המאה ה 21 ולאפשר חינוך, השכלה ומדיניות שיתאימו את עצמם תוך כדי תנועה.

במערכות החינוך –

אנחנו מכינים ילדים לעולם שאנחנו בעצמנו לא מכירים ולא מבינים.

במערכות ההכשרה וההשכלה –

אנחנו רואים את התפרקות המקצועות, קצב התיישנות והווצרות הידע וההבנה שלמידה למקצועיות היא כבר משהו שצריך לעשות לכל אורך החיים.

במערכות הממשל העירוני והציבורי –

צריכים להערך מחדש מעבר לחינוך והשכלה, גם במערכות התמיכה באזרח, ביחסי עבודה, ברשתות בטחון סוציאליות, בשאלות של פנסיה ופרישה וצורות העבודה החדשות.

חייבים להכין את ישראל לעתיד. בכל התחומים.

מחקר של קוגניזנט מצא שרוב האנשים מרגישים שיש להם את המיומנויות הנדרשות למהלך קריירה שלם. תחושת הביטחון הזו עלתה ככל שהגיל ירד. או במלים אחרות, דווקא מי שיש לפניהם 50 שנות קריירה הרגישו שיש להם את היכולות הנדרשות להתמודד איתה – וזה לא יכול להיות
זה הזמן להפסיק לדבר על פיטורים פנימיים וגיוס עובדים מחוץ, ולהתחיל לדבר על הכרות מעמיקה יותר עם האנשים שבתוך הארגון שלכם, על בניית “לינקדאין” פנימי ומעורר אמון, ועל עידוד המעורבות של העובדים בהכשרות ובתנודתיות בארגון
אצל מחפשי העבודה, ההבדל בין מי שמצליחים ללמוד ולהסתגל לבין מי שמחכים לחזור למסגרת המוכרת, משפיע ישירות על החיפוש – וגם על התוצאה
היכולת של אנשים ועבודה להיפגש דרך פלטפורמות ענן וצורות עבודה גמישות תמשיך לייצר ערך כלכלי גם אחרי משבר הקורונה. עלינו ללמוד לנצל את ההזדמנות הזאת כארגונים וכעובדים
מושג המפתח בשוק העבודה החדש הוא transferable skills, מיומנויות שניתנות להעברה בין תפקידים, ארגונים ומקצועות
כדי להתאים את עצמה לשוק העבודה המשתנה, האקדמיה צריכה לעבור למודל פתוח וגמיש, ולהפסיק להגן על מערכת התארים המסורתית
מדוע נתוני האבטלה מספרים רק חלק מסיפור המשבר של שוק העבודה ואיך אפשר לנצל את ימי הקורונה לסגירת פער המיומנויות – מכספי מדינה ועד תחרויות עם פרסים
משבר הקורונה הוא הזדמנות לארגונים לעצב מחדש את ההטבות לעובדים בהתאם לצרכי עולם העבודה החדש ולהיפטר מהטבות שהתקבעו אבל כבר לא רלוונטיות
את המסע אל עבר 2020 התחלתי ב 2010. הקמנו פרויקט חשיבת עתיד, במתודולוגיות סדורות, מתוך הבנה שאנחנו צריכים להבין איזה מקום עבודה נרצה להיות ב 2020 בכדי שנוכל על בסיס תמונת העתיד הזו לייצר את התוכניות לעשור הקרוב, זה שהסתיים. השבוע חזרתי אל המסמכים, הסרטונים, הראיונות, כדי לבדוק מה קרה, מה עוד לא קרה ומה ממש לא נראה שיקרה.
החובה לשלם לעובדים שכר נמצא בהסכם הקיבוצי ובחוק ההגנה על העובדים לשעת חירום, וגם בו עובדים = שכירים. יש מספר גדל והולך של עובדים במתכונת עבודה חדשה, עצמאית
השינויים התחום הטכנולוגיה הם מהירים ולפעמים “משבשים” את השווקים והמוצרים הקיימים. אז איך אפשר לחזות את העתיד, ואילו שינויים נראה בקרוב? הפודקאסט “הייטק בפקקים” עם הפרטים
לא צריך הרבה דמיון בשביל להבין איך ארגונים ורשויות יכולים לקחת את איסוף המידע הזה רחוק מדי

אנשים. ארגונים. מדיניות.

העולם משתנה סביבנו ופוגש אותנו כל פעם במקום אחר. מה מעניין אתכם היום?
למנהלים: בשביל להכין את המנהלים, התהליכים והארגון ההיברידי עם הפנים ל 2021
לעובדים: כדי לוודא שיש לכם את האנשים הנכונים עם המיומנויות הנכונות לארגון העתידי
לקריירה האישית: מפה וכלים לחיפוש עבודה, ניהול ושינוי קריירה 
לחינוך: כל מה שמשתנה במערכות החינוך, ההשכלה וההכשרה והמדיניות הציבורית

למנהלים

לעובדים

לקריירה האישית

לחינוך

כדי שתהיו מוכנים... הירשמו לבלוג