ההחלטה הראשונה לשנה החדשה: רק תגידו כן

איפה אתם רוצים להיות בשנה הבאה? איך אתם רוצים שהקריירה שלכם תראה? דמיינו לרגע את אותה תמונת עתיד של קריירת החלומות שלכם בעוד שנה. איך נראה היום שלכם? מי האנשים שסביבכם? במה אתם עוסקים? עד כמה אתם גמישים ביכולת שלכם לנהל ולהתנהל במרחבי העבודה והחיים?

ואיפה כל אלה ביחס למה שיש לכם היום?

בשיח סביב שולחן ראש השנה שלנו האיר לנו המארח את ההבדל בין ראש השנה ושאר חגי ישראל. ברוב החגים אנחנו מסתכלים אחורה, חוגגים אירועים שהיו ומספרים אותם לדורות הבאים. בראש השנה אנחנו מסתכלים קדימה, אל כל מה שאנחנו מבקשים שיהיה בפתחה של שנה חדשה. ראש השנה הוא הזדמנות ייחודית לבחון את ההווה ולהביט אל העתיד. בשאר השנה, היום־יום הוא לרוב חזק מאיתנו. אנחנו הולכים בבוקר לעבודה, חוזרים בערב הביתה, קמים בבוקר ליום חדש וחוזר חלילה. אם לא נייצר גורמים שעוצרים אותנו לבדוק אם אנחנו נמצאים איפה שאנחנו רוצים להיות, נגלה יום אחד שהגענו למקום לא רצוי בלי לשים לב.

אבל הבטחות לשנה החדשה זה החלק הקל. לרובנו יותר קשה לקיים את ההבטחות האלה. זה לא פשוט להשאיר מקום נפרד בחיי היום־יום להביט אל העתיד. האתגר הגדול במהלך השגרה של ההווה הוא לוודא שאנחנו משאירים זמן מעבר ליום־יום כדי לעשות את הדברים שאינם קשורים לכאן ועכשיו. עלינו לייצר לעצמנו עוגנים שיבטיחו לנו נקודות עצירה, כאלה שיאפשרו לנו לראות מעבר לתפקיד ולמקצוע, את העולמות המשתנים, וגם את מה שאנחנו לא יודעים שאנחנו לא יודעים. עלינו להשאיר זמן לפתח את עצמנו, להכיר אנשים, תחומים ועשייה בעולמות אחרים, להבין מה מעניין אותנו ואיך כל אלה פוגשים את מה שאנחנו עושים עכשיו.

בשביל זה אנחנו צריכים להוסיף אל העשייה שלנו עיסוקים שאינם קשורים ישירות לעיסוקי היום־יום הרגילים. כל דבר שיעורר סקרנות, כזו שתגרום לנו לרצות לדעת עוד. תשכחו מהצורך להיות פרקטיים. אי אפשר לדעת לאן זה ייקח אתכם. העיקר – תתחילו.

התחילו בכך שתגידו “כן

הבחירה לומר “כן” לדברים לא ברורים, כשלא תמיד יודעים בשביל מה זה טוב, אם זה שווה את זה, אם נצליח, היא אחד הכלים הכי חשובים להבטיח שנעשה דברים שלא נוח לנו לעשות.

אותן הצעות שמגיעות אלינו מאחרים, ונראות לנו “לא שייכות” ליום יום, למציאות, הן דווקא סימן מאד מעניין ממי שסביבנו שרואה בנו פוטנציאל שאנחנו אפילו לא רואים בעצמנו, ומזמין אותנו לפעול לכיוונו. ואנחנו, מתוך תפיסה שאנחנו לא מסוגלים להתמודד עם האתגר, שאנחנו לא מתאימים, שאנחנו לא האדם הנכון למשימה – נוטים פעמים רבות להגיב ב”לא”.

זה המקום לעצור. במקום לדחות את הרעיון מייד על הסף, נבקש לחשוב על זה ולחזור עם תשובה ביום שלמוחרת. כשעצרנו את התגובה האוטומטית ואכן השקענו בכך מחשבה, ייתכן מאוד שנגלה שיש לנו את מה שצריך כדי לעמוד באתגר.

הבחירה לומר “כן” לדברים לא ברורים, להיענות לאתגרים – יכולה לפתח בנו יכולות שלא ידענו (או שכחנו) שיש לנו, להביא אותנו למקומות שלא ידענו שקיימים, להשאיר אותנו רלוונטיים, לפתח אותנו מקצועית ואישית. אפילו ודווקא כשלא ממש ברור לנו למה, ואם זה שווה את ההשקעה והזמן.

במסע הקריירה הפרטי שלי, כשחיפשתי מי אהיה ביום שאחרי הארגון, בחרתי לומר “כן” כשהזמינו אותי לשבת בוועד המנהל של עמותה מקצועית. לא היה לי זמן. לא ידעתי בשביל מה. רק ידעתי בשלב ההוא שאני חייבת להכיר את העולם שמחוץ לארגון, כי היום־יום שלי יותר מדי סגור בעשייה של כאן ועכשיו. בזכות הבחירה הזו פגשתי אנשים מדהימים, הכרתי עולם שמחוץ לארגון, וזכיתי לחבור לעשייה סביב כנס בנושא עולם העבודה העתידי שלקח אותי, באופן אישי, לעולמות שלא הכרתי.

כשחיפשתי להבין את הקול הייחודי שלי, איפה אני לא “עוד אשת מקצוע”, בחרתי להעז כשחבר הציע לי לפתוח בלוג. מה זה בלוג? איך פותחים בלוג? ומי בכלל יקרא אותו? הבן שלי עשה לי את הלייק הראשון. כשעברתי את האלף קוראים אותו חבר התקשר ואמר לי שהגיע הזמן ללוגו. מה לוגו עכשיו? אני שכירה, זה רק תחביב. ועיצבתי לוגו. נירית כהן: עולם העבודה העתידי.

כשהתקשרו מהעיתון ושאלו אם אני מוכנה להפוך את הבלוג לטור שבועי, כמעט אמרתי “לא”. למי יש זמן? טור בעיתון זה יום עבודה בשבוע, ועוד ללא תשלום, ואי אפשר לחפף או לדלג. אבל אמרתי “כן”. ואני לא יכולה בכלל למנות כאן את כל הדברים המדהימים שקרו לי מאז. את עשרות אלפי הקוראים שהגיבו, שהושיטו יד מעבר לרשתות, עם משוב, שיחה, הצעה או שיתוף פעולה.

כשהציעו לי להצטרף לצוות הפודקאסט “היי־טק בפקקים”, שוב כמעט אמרתי לא. חצי יום בשבוע באולפן, לא ברור איך זה קשור לעשייה שלי. אבל השריר הזה כבר היה מפותח, והבנתי ששוב קיבלתי הזמנה להתחכך בעולמות חדשים, באנשים חדשים, בעשייה חדשה. ואני מודה על כל יום של ההחלטה ההיא.

למדתי להגיד “כן” דווקא כשאין לי מושג לאן זה ייקח אותי. וגיליתי שד”ר סוס צדק: אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים. אז אמרתי “כן” גם על כתיבת הספר “המדריך לקריירה בעולם משתנה” שיצא החודש. ואני עדיין מתאמנת כל יום בלומר “כן” למוצרים חדשניים, לעשייה לא שגרתית. כי את מסע הקריירה אי אפשר לתכנן מהכיסא של השגרה. חייבים לצאת לדרך ולפגוש בה את כל הדברים המעניינים, המאתגרים, הלא מוכרים, ולא לפחד לומר להם “כן”.

מקסימום, זה לא יצליח.

ואולי זה דווקא כן.

שנה טובה.

לינק לטור בדה-מרקר 09.09.2021

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

large-AX1A2125-2
נירית כהן

אני נירית כהן ובעשור האחרון אני מובילה שיח חדשני על עולם העבודה העתידי והאסטרטגיות הדרושות לאנשים וקריירות, למנהלים וארגונים וגם בממד הלאומי של כלכלה, חברה וחינוך.

חיפוש
המומלצים
הרשמה לבלוג
כדי שתישארו מעודכנים

אנשים. ארגונים. מדיניות.

העולם משתנה סביבנו ופוגש אותנו כל פעם במקום אחר. מה מעניין אתכם היום?
למנהלים: בשביל להכין את המנהלים, התהליכים והארגון ההיברידי עם הפנים ל 2021
לעובדים: כדי לוודא שיש לכם את האנשים הנכונים עם המיומנויות הנכונות לארגון העתידי
לקריירה האישית: מפה וכלים לחיפוש עבודה, ניהול ושינוי קריירה 
לחינוך: כל מה שמשתנה במערכות החינוך, ההשכלה וההכשרה והמדיניות הציבורית

למנהלים

לעובדים

לקריירה האישית

לחינוך

כדי שתהיו מוכנים... הירשמו לבלוג