מכירים מישהו שמכיר מישהו?

יש דברים שאנחנו יודעים שצריך לעשות, כמו ספורט או תזונה נכונה, ולמרות זאת אנחנו לא עושים. זה נכון גם בקריירה. אני יושבת עם קבוצה של אנשים באמצע החיים שרוצים לעשות שינוי בקריירה. ובכל מפגש כזה אני שואלת אותם כמה כוסות קפה שתו בשבועיים שעברו עם אנשים חדשים, כאלה שהם לא פוגשים לצרכי עבודה ביום יום. וכל שבוע אני מגלה שוב את מה שאנחנו בעצם יודעים, שיש דברים שממש, אבל ממש, קשה להתחיל.

רשת, למרות היותה מילה גדולה, היא בסך הכל חיבור בין אנשים. ובעולם החדש אנחנו עושים הכל עם אנשים. לא מספיק שיהיה לנו חיבור עם אנשים בחוג חברתי וגם לא אלה שאנחנו עובדים איתם בשוטף. אנחנו צריכים שיהיו לנו קשרים עם אנשים שונים, מגוונים, שמכירים את העולם ואותנו מנקודות מבט אחרות. שיכולים לעזור לנו להכיר ולהגיע לידע ואנשים שאנחנו לא נוגעים בהם בשוטף. זה הרי ברור שהרבה יותר קל להגיע למישהו אם אנחנו מכירים מישהו שמכיר מישהו, נכון?

אז למה כל כך קשה לנו לעשות את אותן כוסות קפה לצרכי קשר ושיחה בשביל לפתח את הרשת שלנו בקריירה?

אלה כמה מהתירוצים שאנחנו נותנים לעצמנו כדי לא לקבוע פגישות לצרכי רשת:

1. לא נעים לי

פעמים רבות אנחנו משייכים את הרשת עם חיפוש עבודה או לפחות לצורך לבקש משהו. אבל זו לא המטרה של רשת. בעצם, המטרה של רשת היא עצם העובדה שאין לה מטרה, לא במובן המקובל של משהו מיידי. שיחות שוטפות לצרכי רשת נועדו ללמוד, להכיר, להניח תשתית. לפעמים לא תהיה עוד פגישה, לפעמים נפגש שוב סביב משהו בעתיד. לפעמים זה יוליד חברות או שיתוף פעולה. וזה נכון לא רק עבורנו אלא גם עבור מי שאנחנו נפגשים איתו, גם הוא מקבל רשת, איתנו. ואי אפשר לדעת מה יצא מזה בעתיד.

2. למה שיסכימו להיפגש איתי?

זו שאלה שעולה כשאנחנו חושבים על פגישות עם אנשים שאנחנו לא בקשר שוטף איתם, אולי אפילו לא מכירים. למה שיסכימו? למה שישתפו איתנו מידע בעל ערך? לא כולם יסכימו וזה תלוי במידה רבה באופן הפניה שלכם. תשאלו את עצמכם, למה אתם רוצים לפגוש את אותו אדם? התשובה היא הפתיח האוטנטי ביותר לבקשה. כי אתם רוצים לשמוע על העולם שלו, על התחום שלו, על הקריירה שעשה. ואז תגידו לו את זה. אנשים לא אוהבים שמבקשים מהם משהו אבל הם כן אוהבים לדבר על עצמם. ורבים רבים אוהבים לחלוק מהניסיון שלהם. עד שלא תנסו, לא תדעו.

3. בשביל מה זה טוב?

אם אנחנו לא צריכים כלום, אז בשביל מה לשבת עם אנשים ולבזבז את זמנם? זה מתחיל בהבנה שאנחנו מוגבלים במה שאנחנו יודעים ובמי שאנחנו מכירים. אבל בעולם של שינויים מהירים יש עוד דברים שאנחנו יכולים לעשות, באיזורים שאנחנו לא מכירים, עם שמות שאנחנו לא משייכים לזהות המקצועית שלנו. ויש סיכוי טוב שגם אם הכל יציב אצלנו היום, זה ישתנה מתישהו, ואז אנחנו רוצים שתהיה לנו רשת שתראה לנו מה נוכל לעשות ותחבר אותנו לשם. רק שיחות עם אנשים מחוץ למעגלים הרגילים שלנו יפתחו לנו מבט למה שאנחנו לא יודעים שאנחנו לא יודעים.

4. לא נוח לי לדבר עם אנשים שאני לא מכיר

לא חייבים, בטח לא להתחיל עם פניות קרות לאנשים שאתם לא מכירים. יש המון אנשים שאתם מכירים, אבל מרחוק. קשרים מהעבר, הורים של ילדים, חברים של חברים, אנשים שעבדתם איתם מזמן ועברו הלאה. אם מבינים שהמטרה לצאת מהיום יום וללמוד על עולמות העבודה והעשייה דברים שאתם לא מכירים, תתחילו עם השמות הראשונים שעולים לכם בראש בהקשר הזה. מתישהו מישהו מהם כבר יחבר אתכם למישהו שאתם לא מכירים והחיבור ייצר עבורכם את הגשר שאתם זקוקים לו.

5. אני אמור להצליח בזכות עצמי והעבודה שלי

אנחנו מייחסים קשרים לפרוטקציה, למשהו לא אוטנטי. מצפים שעצם העשייה שלנו תדבר בעד עצמה, תספיק בשביל להשיג לנו את הקידום, המשרה הבאה. עד שהם לא. בשביל שהשם שלכם יעלה בהקשרים רחבים יותר מהמעגלים הקרובים אליכם אתם צריכים שיותר אנשים יכירו אתכם וידעו עליכם, על מה שאתם יודעים לעשות. בסופו של יום, החיבור שלנו לדבר הבא מגיע משיחה שבה מישהו שואל מישהו “אולי אתה מכיר מישהו ש…” ואנחנו רוצים שהשם שלנו יעלה במקומות הנכונים, בתוך הארגון או מחוצה לו. ככל שהרשת שלנו תהיה יותר רחבה, כך גובר הסיכוי שזה יקרה.

6. לא נוח לי לדבר על עצמי

לא צריך. כבר אמרנו ששיחות ברשת אינן שיחות של חיפוש עבודה ואתם לא מבקשים משהו, אתם רוצים ללמוד: על התחום, העשייה, הדרך שעשה אותו אדם. בתהליך הזה ממילא יעלו סיפורים שתספרו על דברים שעשיתם בהקשרים של השיחה. והסיפורים האלה ישאירו אחריהם תמונה שתדבר בעדכם, שתספר מי אתם מקצועית, מה אתם יודעים לעשות.

7. איך אני אסביר שאני מבקשת פגישה?

קודם כל אנשים סקרנים, חכמים, מעניינים אוהבים לדבר עם אנשים סקרנים, חכמים, מעניינים. אתם לא מבקשים מהם עבודה, אתם רוצים ללמוד דרך הפגישה איתם על תחום, דרך, עיסוק. זה לא באמת משנה אם תעשו שינוי בעוד שנה, חמש או שבע. אין שום בעיה לנסח פתיח שאומר פחות או יותר “אני חושב קדימה ומנסה להבין בתוך כל השינויים האלה מה אני אעשה ביום שבו אני לא אעשה את מה שאני עושה היום.” או פשוט “חשבתי עליכם כי התחום שלכם/הדרך שעשיתם מאד מעניינת ואני רוצה לשמוע עוד…”

בניית רשת היא תהליך מתמשך. לוקח זמן לבנות, לטפח, להצמיח את הרשת. כמו כל דבר חי, היא זקוקה לתשומת לב, לתהליך שיבטיח שלא נשים אותה בצד בשם עבודות היום-יום. אבל יש בסוף גם הבטחה, שאם תשקיעו ברשת שלכם, יום אחד תגלו שהיא משקיעה בכם בחזרה.

לינק לטור בדה-מרקר 02.06.202

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

large-AX1A2125-2
נירית כהן

אני נירית כהן ובעשור האחרון אני מובילה שיח חדשני על עולם העבודה העתידי והאסטרטגיות הדרושות לאנשים וקריירות, למנהלים וארגונים וגם בממד הלאומי של כלכלה, חברה וחינוך.

חיפוש
המומלצים
הרשמה לבלוג
כדי שתישארו מעודכנים

אנשים. ארגונים. מדיניות.

העולם משתנה סביבנו ופוגש אותנו כל פעם במקום אחר. מה מעניין אתכם היום?
למנהלים: בשביל להכין את המנהלים, התהליכים והארגון ההיברידי עם הפנים ל 2021
לעובדים: כדי לוודא שיש לכם את האנשים הנכונים עם המיומנויות הנכונות לארגון העתידי
לקריירה האישית: מפה וכלים לחיפוש עבודה, ניהול ושינוי קריירה 
לחינוך: כל מה שמשתנה במערכות החינוך, ההשכלה וההכשרה והמדיניות הציבורית

למנהלים

לעובדים

לקריירה האישית

לחינוך

כדי שתהיו מוכנים... הירשמו לבלוג