זכותה של המנכ"לית לסמס לעובדים ב-6:00 בבוקר. זכותם לא לענות

אני דווקא רוצה לרגע להגן על מנכ״לית הוט, טל גרנות-גולדשטיין שחטפה השבוע הרבה מאד אש אחרי הראיון שלה בגלובס, שבו הצהירה שאין לה בעיה לשלוח ווצאפים לעובדים בשש בבוקר.

אני לא מבינה את ההתנפלות עליה.

ורגע, אל תתרגזו עלי. תקראו בבקשה עד הסוף.

ותתחילו בשאלה אישית – אתם לא עובדים מחוץ לשעות העבודה ה"מסורתיות"? לא משלימים מיילים בערב או מוקדם בבוקר אם בסופ"ש?  כי היום היה מלא בישיבות ולא הגעתם למייל, או כי יצאתם מוקדם למשהו אישי, או סתם כי אתם בתקופה כזו ואתם מסתערים על הקריירה.

לא למדנו כלום בשלוש שנים האחרונות? עולם העבודה החדש הגיע. והוא כולל אוטונומיה מוגברת על איפה, מתי ואיך לעבוד. ואנחנו יודעים שאנשים עובדים בשעות לא שגרתיות. חלקנו כבר שנים. אבל רובנו בוודאי עכשיו. וזה מגובה בנתונים.

כבר לפני שנה מיקרוסופט פרסמו שיש עליה בהיקף העבודה מחוץ ל "שעות העבודה" בהסתמך על הקלדות בכל הכלים השונים שמיקרוסופט מכירה. יותר מזה, זיהו 42% יותר פעילות צ'ט מעבר לשעות העבודה. וב 30% מהמקרים מדובר על גל נוסף של עבודה בשעות הערב. לתופעה הזו קוראים עכשיו יום עבודה בן שלושה גלים (Triple Peak Day).

הגל השלישי של העבודה, זה שמתרחש אצל רוב האנשים בשעות הערב המאוחרות, מעלה שאלה מעניינת – האם זה קשור לגמישות או האם זו השתלטות של עבודה על שעות הפנאי? חלק מהתשובה מסתתר במה בשאלת הבחירה והגבולות – האם זו תוצאה של בחירה או של חובה.

כבר שלוש שנים שאנחנו מדברים כאן על הצורך לשחרר את הגבולות המסורתיים של עבודה – המשרד, השעות, הניהול הצמוד – ולעבור לעולם עבודה היברידי שמודד על פי תוצאות. ומאפשר לאנשים את האוטונומיה איפה, מתי ואיך להשיג את התוצאות האלה.

ובדיוק מהסיבה הזו, זכותה של מנכ"לית הוט לעבוד איך שנוח לה לעבוד. אם נוח לה לשלוח הודעות בשש בבוקר, שתשלח הודעות בשש בבוקר. אם היא בתקופה בחיים שלה שמתאים לה שהיום שלה "מתחיל בעבודה ונגמר בעבודה", זכותה.

וזכותם של העובדים והעובדות שלה לשים את הגבולות שלהם (ולא לקרוא לזה התפטרות שקטה כי הם לא מתפטרים, הם פשוט מנהלים את האיזונים שלהם) ולשים את ההודעות מהמנכ"לית שלהם על שקט ולהחליט מתי הם מתפנים לקרוא אותם.

עולם העבודה המשתנה זה לא עוד מונח. זו מציאות. והמשמעות היא שהעבודה נעשית יותר ויותר היברידית, וכל אחד יכול לעבוד בשעות שנוחות לו, כל עוד הבחירה האישית שלו לא פוגעת במי שלא עובד כמוהו.

זו היתה בעיה אם מנכל״ית הוט היתה באה בטענות לעובדים שלא ענו לה עד 07:00 בבוקר. או אם היא היתה שולחת ב 06:00 הודעה שהיא צריכה ניתוח על הרעיון שלה מהלילה שיגיע אליה עד 09:00 בבוקר.

אז זו היתה בעיה. כי הבחירה שלה לעבוד ב 06:00 בבוקר היתה מחייבת גם אחרים.

אבל זה לא מה שהיא אמרה.

מנכ"לית הוט סיפרה בראיון שהרעיונות הכי טובים שלה עולים לה אחרי שנת לילה והיא רוצה לשתף אותם באופן רחב ובלתי אמצעי עם האנשים שלה. זה לא רק דבר מופלא, אלא שפורסם בשנות הקורונה שהארגונים הכי עמידים לשינויים המהירים היו אלה שבהם ההנהלה תקשרה בזמן אמת תקשורת בלתי אמצעית שאפשרה לאנשים לקבל החלטות בתוך אי הוודאות. אם הייתי עובדת שלה הייתי שמחה לשמוע ממנה ישירות ולא לקרוא באיחור של חודש מצגת שערכו אותה מאה פעם וכבר מזמן איבדה את האותנטיות. להיפך. מסר ישיר מההנהלה בזמן אמת על מחשבות וכיוונים זה זהב טהור לארגון.

הבעיה היא לא באופן וגם לא בשעות שבהן היא בוחרת לעבוד.
הבעיה, אם יש כזו, היא בשאלת המסר שהמנכ"לית משדרת לכל שאר העובדים. האם הודעות ממנה בשש בבוקר מייצרות ציפיה ותרבות ארגונית לעבודה בכל שעות היממה. ואת זה אנחנו לא יודעים מהכתבה.

אז כן, יש על מנכ"ל אחריות מעבר למה שרק נוח לו או לה. כל מה שהיא אומרת ועושה וכל מה שהיא לא אומרת ולא עושה מדבר ויוצר תרבות. וזה חוזר לתאום ציפיות.  אם היא אמרה לארגון "אני משתפת אתכם בזמן אמת בלי פילטרים, ואני ממש לא מצפה מכם לעבוד כמוני" ואז גם מוכיחה את זה באופן שבו היא מנהלת, אין שום בעיה עם הודעות בשש בבוקר.

אי אפשר להחזיק את המקל הזה משני קצוות – גם לרצות גמישות וגם לכעוס על מי שלוקח לעצמו את הגמישות.

האמת? מכל הסיפור הזה אצלי דווקא עלה הרהור מגדרי. משהו דומה לשיח שהיה סביב ראשת הממשלה הצעירה של פינלנד והביקורת שספגה על ריקוד במסיבה בניגוד לתדמית המצופה כביכול מראש ממשלה. שאלתי את עצמי אם טל גרנות אמרה שהיא עובדת מהבוקר עד הלילה כי זה מה שאנחנו מצפים ממנכ"לים והיא צריכה להוכיח שהיא "One of the Guys".  ובו זמנית שאלתי את עצמי אם שפטנו אותה על הודעות הטקסט הקצרות " טינג טינג טינג" כי היא מהדור שבו זו צורת התקשורת המועדפת ואנחנו לא מכירים מנכ"לים כאלה.

אז מכל הסיפור הזה? שתעשה מה שטוב לה. רק שתוודא שהיא אומרת לארגון שזה מה שזה. ושגם להם יש זכות לעשות מה שטוב להם. והעיקר שביחד נצליח.

לינק לטור בדה מרקר 20.09.2022

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

large-AX1A2125-2
נירית כהן

אני נירית כהן ובעשור האחרון אני מובילה שיח חדשני על עולם העבודה העתידי והאסטרטגיות הדרושות לאנשים וקריירות, למנהלים וארגונים וגם בממד הלאומי של כלכלה, חברה וחינוך.

חיפוש
המומלצים
הרשמה לבלוג
כדי שתישארו מעודכנים

אנשים. ארגונים. מדיניות.

העולם משתנה סביבנו ופוגש אותנו כל פעם במקום אחר. מה מעניין אתכם היום?
למנהלים: להכין את המנהלים, התהליכים והארגון לארגון העתידי
לעובדים: אסטרטגיות לפיתוח, חיבור ושימור אנשים בנורמלי החדש
לקריירה: מפה וכלים לחיפוש עבודה, ניהול ושינוי בקריירה האישית
לחינוך: ההשלכות על מערכות החינוך, ההשכלה והמדיניות הציבורית

למנהלים

לעובדים

לקריירה

לחינוך

כדי שתהיו מוכנים... הירשמו לניוזלטר השבועי