לעולם חוסן: כך תפתחו את התכונה החשובה ביותר להתמודדות עם אי־ודאות

“איך אני עוזר לאנשים שלי להתמודד עם אי הוודאות?” כך התחילה השיחה לפני שבוע. אחרי כמה שאלות הבנתי שאי וודאות בשאלה הזו היתה under-statement. הארגון מחכה להחלטה מלמעלה אם סוגרים אותם. “האם תהיה לי עבודה עוד חודש?” זה הרבה יותר מאי וודאות. השאלה הזו שלחה אותי לחקור איך, למרות זאת, יש ביננו אנשים שלא רק מצליחים לשרוד אלא ממש צומחים ומתפתחים בתוך סביבה של אי וודאות. איך זה קורה? מה עוזר לאנשים להוציא את המיטב ממצבים לא פשוטים? מה מונע מאיתנו ליפול כשדברים לא הולכים כמצופה?

והתשובה לשאלות האלה, מסתבר, נמצאת ביכולת שאנחנו מכירים ממחוזות שפגשנו שוב השבוע. חוסן: המיומנות שתשמור עליכם גם בקריירה.

אנחנו רגילים למצבי חרום. ורגילים לדבר על חוסן בהקשרים של המצב הבטחוני. אבל מסתבר שבשנים האחרונות אותו חוסן צומח כמיומנות הכרחית בעולם עבודה משתנה שמייצר לנו אתגרים ולחצים, אי וודאות עסקית, ארגונית ואישית. אנשים עם חוסן אישי פחות פגיעים למכשולים. הם רואים מצבים לא רצויים כחלק מהחיים במקום כמה שמעכב אותם. והם לומדים לעבור דרכם ולצמוח. 

חוסן אישי מתייחס לאופן שבו אנחנו מתמודדים עם מצבים לא פשוטים בחיים. משהו בסגנון היכולת להתאושש במהרה עוד תוך כדי הבלאגן. ומסתבר שהיכולת הזו קשורה ביכולת לווסת את המחשבות והרגשות ולראות את האתגרים כהזדמנות ולא כאיום. לא רק להתמודד ולהמשיך אלא ממש כהזדמנות לצמוח. וכל זאת כדי להבטיח לעצמנו רווחה ואושר באופן בלתי תלוי בגורמים חיצוניים. חוסן לא מבטיח שלא ניכשל אבל הוא כן עוזר לנו ללמוד ולצמוח כתוצאה מהכשלונות והאתגרים האחרים.

להשתפר תוך התמקדות בפיתרון: ארבעה שלבים ליצירת חוסן

מחקרים מראים שחוסן קשור לגישות, התנהגויות, תמיכה חברתית. והחדשות הטובות – אפשר ללמוד, לאמן, להצמיח אותן. יש חוט מקשר לגורמים שמאפשרים לנו לפתח ולקיים חוסן והם כוללים אופטימיות, היכולת להשאר יציבים אל מול רגשות חזקים, תחושת בטחון וקיומן של רשתות תמיכה.

אנחנו יכולים לייצר לעצמנו את התנאים שיעזרו לנו לפתח חוסן.

1. צאו מהסיטואציה, קבלו פרספקטיבה

כמו פסק זמן במשחק כדורסל, אנחנו צריכים לייצר לעצמנו את התנאים לקבל פרספקטיבה על האירוע או החוויה שגורמים לנו לחץ בעבודה. פרספקטיבה תעזור לנו להבין שעליות ומורדות בעבודה ובחיים זה דבר נורמלי לחלוטין ותאפשר לנו לפתח גישה צומחת המעודדת אותנו לקבל את האתגרים, ללמוד מטעויות, לתפוס לחץ כמנוע ולהשתפר תוך התמקדות בפתרונות.

לינדה גרהם טוענת שאנחנו ממש יכולים לארגן מחדש את התגובה הפיזית של המח שלנו כך שנתייחס, ולא רק נגיב, לסיטואציה מלחיצה. בתהליך שבו עוצרים, מתבוננים וחווים את העומס או הלחץ אנחנו יכולים להעביר את עצמנו למצב של פתרון בעיות. עצם היכולת לקחת צעד אחורה מהחוויה ולשים תווית על המחשבות והתחושות שלנו מאפשר לנו להעביר את המח ממצב של תיאור הסיטואציה למצב של התבוננות על הסיטואציה, ובכך לייצר עבור עצמנו את האפשרות לבחור. במילים אחרות, לנהל במקום להתנהל.

הצעד הבא: מצאו את מה שעוזר לכם לייצר מבט מבחוץ. זה יכול להיות אימון בכלים פנימיים כמו תרגילי הרפיה, נשימה, מיינדפולנס. או שימוש בגורמים חיצוניים כמו שיח עם אנשים שאינם מעורבים, מנטורים, קבוצת עמיתים, אנשים מארגונים אחרים וכל מי שיכול להראות לכם מבט אחר על הסיטואציה ולהכניס אותה להקשר שונה מזה שאתם מצויים בו.

2. התחברו למה שחשוב

אנחנו הרבה יותר עמידים בפני קושי כשאנחנו עובדים ממקום של אוטנטיות ושליחות. החיבור הזה מאפשר לנו להיות נאמנים לערכים ולאמונות שלנו ולמצוא התאמה בינם לבין המעשים שלנו ובכך להתמודד יותר טוב עם סיטואציות מורכבות. במקומות שהעבודה שלנו פוגשת תחושה של שליחות היא מזכירה לנו שאנחנו עושים עבודה חשובה ומשמעותית ולכן פועלים מתוך מוטיבציה פנימית שמגבירה את היכולת שלנו לדבוק בדרך.

הצעד הבא: חברו את הנקודות – בין מה שאתם עושים לבין מה שחשוב לכם. וודאו שאתם מבינים למה אתם עושים את מה שאתם עושים. ואם אין חיבור כזה, חפשו איך אפשר להוסיף לעשייה שלכם מרכיבים שיתנו לכם מענה למה שחשוב לכם באמת.

3. ייצרו הרגלים מחזקים

במהלך יום העבודה יש לנו עליות ומורדות של אנרגיה, של ריכוז ופרודוקטיביות. יש לנו שעות טובות ושעות פחות טובות ונפילות קשב. היכרות והבנה של המחזוריות האישית שלנו תעזור לנו לייצר את המסגרות וההרגלים שאנחנו זקוקים להם כדי לפגוש את האתגרים הנכונים בזמנים הנכונים.

הרגלים עוזרים לנו להישאר מאוזנים אל מול השינויים. הם סוללים עבורנו “שבילים” שמראים לנו דרך גם כשמסביב הנוף משתנה. המונח monotasking למשל, להבדיל ממולטי-טסקינג, מתייחס ליכולת שלנו להתמקד בזמן מסויים בדבר אחד כדרך דווקא להבטיח מיקוד ולהוריד לחצים. יצירת הרגלים של זמן ופעילות מאפשרת לנו מיקוד כזה. ויש גם את ההרגל להתחיל את היום למשל דווקא עם הדברים שדורשים הכי הרבה ריכוז ולא עם “ניקיון מיילים” שאפשר לעשות בשעות בהן אנחנו פחות אפקטיביים.

אלה יכולים להיות הרגלים סביב עבודה, כמו כלים שעוזרים לנו לנהל נכון זמן ומשימות, סדרי עדיפות וגם איזון בית עבודה בעולם מבוזר. והם יכולים להיות הרגלים אישיים שמזכירים ומאפשרים לנו למצוא זמן להירגע בכדי לייצר איזון בריא, פיזי ונפשי, ולהזכיר לעצמנו שגם קריירה חשובה ומשמעותית לא אמורה להיות חונקת ורצוי שנשמור לעצמנו זמן לדברים שממלאים אותנו מחוץ לעבודה.

הצעד הבא: נסו לזהות את מקורות העומס המרכזיים שלכם ולייצר זמן monotasking שיאפשר לכם להתמקד בהם. וודאו, אפילו ביומן, שאתם מכניסים לעצמכם זמן למה שחשוב, כולל הפסקות. כדאי לחזור גם לטור מה כדאי לבקש כדי להתגבר על עומס.

4. השענו על רשתות בטחון

רשתות של אנשים בחיינו הן נכס עצום. מי שמקיף את עצמו באנשים שמניעים אותו, מעניקים השראה ומאתגרים יכול לשאוב חוסן מהיכולת להישען על האנשים האלה לתמיכה, הכוונה אבל גם פתיחת דלתות, משובים והזדמנויות ושיפור מתמיד. ובתהליך הזה, פרגנו לעצמכם חמלה – כלפי עצמכם וכלפי אחרים. היכולת להישען, להיעזר, לא להיות שיפוטיים, כל אלה מגבירים את התחושות החיוביות, מנגנוני האושר, well-being. ואלה כבר מוכרים ככלים שמורידים תחושות של עומס ולחץ. ותוך כדי, אנחנו מרוויחים יחסי עבודה חיוביים וכלים מעולים ליצירת שיתופי פעולה.

הצעד הבא: מפו את האנשים שלכם, אלה שאתם יכולים ללכת להיעזר בהם בהקשרים שונים בעולם העבודה. אפשר לסמן אותם תחת אחת משלוש רשתות: אישית, תפעולית ואסטרטגית. הרשת האישית – אנשים, גם בעבודה, שאנחנו נמצאים איתם גם בקשרים אישיים וחברתיים. הרשת התפעולית – האנשים שאנחנו עובדים איתם וכאן כדאי להסתכל רחב, מי עוד אפשר לרתום לעשייה ולזכור שיותר קל ביחד. והרשת האסטרטגית – האנשים שיכולים להסתכל על העולם שלנו מחוץ ליום יום ולתת לנו פרספקטיבה, תמיכה, אופק.

החוסן הוא גם מוטיבציה וגמישות

בעולם העבודה חוסן אישי מגביר מוטיבציה, את היכולת להתמודד עם שינויים ואי וודאות. החוסן מקטין תחושות של שחיקה ולכן כדאי מאד ללמוד וללמד עובדים ומנהלים כלים לפיתוח חוסן. מנקודת המבט של הארגון, מעבר לכך שאנשים בעלי חוסן מאושרים יותר ולכן גם מחוברים יותר, יש להם יתרונות ממשיים בעבודות היום-יום. הם ניגשים לפתרון הבעיות במקום לחפש את האשמים. הם לא לוקחים דברים באופן אישי ולכן נוטים לתרום לשיח קונסטרוקטיבי, לאפשר מגוון דעות ולעודד יצירתיות. והם מבינים את הצרכים של עצמם ושל אחרים ולכן יודעים להקטין את החיכוך ולאפשר לכולם לפעול במסגרת ציפיות המותאמת למציאות בכל רגע נתון. ואולי חשוב מכל, הם גמישים, מתאימים את עצמם להשתנות, יודעים לשחרר את מה שכבר לא רלוונטי ולחפש את הדרכים להישאר מעודכנים, לצמוח ובכך גם להצמיח את הסביבה.

ובתוך כל זה, לשמור ולפתח את עצמם.

לינק לטור בדה-מרקר 12.05.2021

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

large-AX1A2125-2
נירית כהן

אני נירית כהן ובעשור האחרון אני מובילה שיח חדשני על עולם העבודה העתידי והאסטרטגיות הדרושות לאנשים וקריירות, למנהלים וארגונים וגם בממד הלאומי של כלכלה, חברה וחינוך.

חיפוש
המומלצים
הרשמה לבלוג
כדי שתישארו מעודכנים

אנשים. ארגונים. מדיניות.

העולם משתנה סביבנו ופוגש אותנו כל פעם במקום אחר. מה מעניין אתכם היום?
למנהלים: בשביל להכין את המנהלים, התהליכים והארגון ההיברידי עם הפנים ל 2021
לעובדים: כדי לוודא שיש לכם את האנשים הנכונים עם המיומנויות הנכונות לארגון העתידי
לקריירה האישית: מפה וכלים לחיפוש עבודה, ניהול ושינוי קריירה 
לחינוך: כל מה שמשתנה במערכות החינוך, ההשכלה וההכשרה והמדיניות הציבורית

למנהלים

לעובדים

לקריירה האישית

לחינוך

כדי שתהיו מוכנים... הירשמו לבלוג