השכלה והכשרה מקצועית

אקדמיה אנלוגית בעידן דיגיטלי

 

עולם העבודה המשתנה מגדיר מחדש גם את הדרישות ממערכת ההשכלה הגבוהה.

הסטודנטים שלמדו בשנת 2020 דרך הזום שואלים את עצמם בשביל מה לשלם שכר לימוד לאוניברסיטה מקומית עבור הזכות לצפות דרך מסך במרצה. אם כבר דרך מסך, אפשר לצפות במרצים, הרצאות, מערכי שיעורים מהטובים בעולם בכל תחום. הניתוק של למידה ממקום במשבר הקורונה מהווה הזדמנות מצויינת להגדיר איך צריכה להראות השכלה גבוהה לעולם החדש. במיוחד כי אנחנו צריכים יותר כזו, לא פחות, כדי להישאר מעודכנים ורלוונטים לאורך שנים ארוכות של תעסוקה בעולם של שינויים מהירים.

הרעיון שניתן ללמוד תואר ובכך לרכוש זהות מקצועית לחיים לא תאם את המציאות עוד לפני המשבר הנוכחי. בעבר יכולנו לראות קשר בין תארים למקצועות ותעסוקה. כיום, השינויים המהירים בעולם מתרגמים לדרישות עדכון במיומנויות ועיסוקים מגוונים ואלה בתמורה פותחים פער יכולות משמעותי בין התארים לבין עולם העבודה. הפער הזה רק מתעצם לנוכח העובדה שהעובד צריך לשדרג את הידע, הכלים והמיומנויות הנדרשים לעיסוק כל כמה שנים גם במהלך שנות העבודה. תואר כבר איננו מקצוע לחיים.

משבר הקורונה הזה מסמן לנו הזדמנות לטפל בבעיות הקיימות במערכת ההשכלה הגבוהה.

המודל הבינרי של השכלה – פנים אל פנים או ברשת – לא יתפוס בעולם החדש.

לא מדובר כאן רק על הצורך של סטודנטים בגישה ללמידה מרחוק. בשביל לעבוד ולחיות ולעצב את העתיד, סטודנטים צריכים לחוות למידה שמותאמת לעתיד שבתוכו הם יחיו ויעבדו. בעולם שבו אין תשובות נכונות, למידה כזו לא יכולה להתבסס על מרצה שנותן את הידע ושורות שורות של תלמידים פסיביים שרושמים את הידע הזה במחברות או ניידים ואז מוכיחים שהם זוכרים אותו למבחן.

בעידן החדש תצטרך מערכת ההשכלה הגבוהה לתת כמה מענים חדשים שלא קיימים היום. השכלה גבוהה שתדע לייצר אקו-סיסטם שלם של למידה שמותאם לעולם משולב למידה פיזית ודיגיטלית אבל כולל שם לא רק אם השיעורים אלא גם את כל מה שצריכה חווית הלמידה כולל קבוצות וחדרי למידה, גישה לחומרים ועזרים, מפגשים אישיים, קבוצתיים וכיתתיים ואפילו התייחסות למערכת החברתית של הקמפוס הפיזי.

כזו שתעזור לנו להתנהל בלמידה שהיא גם א-סינכרונית, כל אחד בזמנו, וגם סינכרונית, כולנו ביחד בשעת מפגש. שזה כולל פיצול הלמידה ללמידה אישית ועצמאית, למידה עצמאית בקבוצות קטנות להבדיל מלמידה כיתתית בהנחיה. וזה כנראה גם כולל כלי למידה חדשים שיעזרו לנו לנהל את הלמידה דרך כל צורותיה.

ההשכלה הגבוהה של העידן החדש צריכה לאפשר ללומד ללמוד ממגוון מקורות, גורמים, צורות וגם על פני תקופות ארוכות. למידה מגיעה, ותמשיך להגיע, ממקורות רבים ומגוונים כולל קורסים ברשת, תוך כדי עבודה, מבלוגים, פודקאסטים, קבוצות דיון, מפגשים עם אנשים. במקום להכתיב את המקור ללמידה, נרצה אקדמיה שאוצרת עבורנו את איכות הלמידה, עוזרת לנו להבחין בין מידע, ידע ודעה, לבדוק, לחקור וללמוד מהמקורות הנכונים ביותר לכל זמן ונושא.

ללמוד ללמוד ככלי לחיים

זוהי כנראה המטרה העליונה של השכלה גבוהה לעולם החדש. זה כולל את היכולת לאתר מקורות, מובילי דעה, לפנות זמן ותשומת לב להתפתחות בחזית הידע, ליזום, לשאול בקצב, במקום, בכלים שמתאימים להם. ולהבין שצריך להמשיך לעשות את זה כל הזמן כדי להישאר רלוונטיים. מתוך מנועים פנימיים ולא בגלל שמישהו רשם אותנו ויבחן אותנו בסוף.

בשנים הקרובות נגלה עוד צרכים של השכלה לעולם משתנה. ואם להיות הוגנים, התהליך הזה לא תלוי רק באקדמיה. התעשייה משתמשת כבר שנים רבות בתארים כמערכת של הסמכה וסינון, כזו שמגדירה את הזהות המקצועית, עולמות התוכן ואפילו האיכות של המועמדים. אנחנו יודעים כבר תקופה שכיום יש הרבה יותר השפעה לפוטנציאל המתקבל מניסיון ויכולות מוכחים מאשר לתואר. הבעיה היא שאנחנו לא יודעים למדוד ולהסמיך יכולות ואין לנו דרך למיין דרכן ולכן אנחנו עדיין נסמכים על קורות החיים הקלאסיים של השכלה. עד שנפצח את זה, כדאי לכל מי שלומד עכשיו דרך הזום להרחיב את הלמידה בכלים עצמאיים למה שבאמת חשוב, כדי להיות רלוונטיים לשוק התעסוקה ביום שאחרי הקורונה.

הסתפקתם בבורקס והרצאה בכינוס של החברה פעם בשנה? המשכתם לדבר עם אותם אנשים בכל יום? הגבתם על שינוי בעייתי בהתמוטטות? לא זו הדרך להצליח בעולם העבודה העתידי. מחוסן אישי ועד יכולה לזנוח מידע לא רלוונטי, מחקר חדש חושף שבע מיומנויות יסוד שייקחו אתכם בבטחה אל הלא נודע
יש ביננו אנשים שלא רק מצליחים לשרוד אלא ממש צומחים ומתפתחים בתוך סביבה של אי־ודאות. התכונה המאפיינת אותם היא חוסן אישי, ואפשר לרכוש, לטפח ולתרגל אותה – בחיים ובעבודה.
מחקר של קוגניזנט מצא שרוב האנשים מרגישים שיש להם את המיומנויות הנדרשות למהלך קריירה שלם. תחושת הביטחון הזו עלתה ככל שהגיל ירד. או במלים אחרות, דווקא מי שיש לפניהם 50 שנות קריירה הרגישו שיש להם את היכולות הנדרשות להתמודד איתה – וזה לא יכול להיות
זה הזמן להפסיק לדבר על פיטורים פנימיים וגיוס עובדים מחוץ, ולהתחיל לדבר על הכרות מעמיקה יותר עם האנשים שבתוך הארגון שלכם, על בניית “לינקדאין” פנימי ומעורר אמון, ועל עידוד המעורבות של העובדים בהכשרות ובתנודתיות בארגון
אצל מחפשי העבודה, ההבדל בין מי שמצליחים ללמוד ולהסתגל לבין מי שמחכים לחזור למסגרת המוכרת, משפיע ישירות על החיפוש – וגם על התוצאה
מושג המפתח בשוק העבודה החדש הוא transferable skills, מיומנויות שניתנות להעברה בין תפקידים, ארגונים ומקצועות
כדי להתאים את עצמה לשוק העבודה המשתנה, האקדמיה צריכה לעבור למודל פתוח וגמיש, ולהפסיק להגן על מערכת התארים המסורתית
משבר הקורונה הוא הזדמנות לארגונים לעצב מחדש את ההטבות לעובדים בהתאם לצרכי עולם העבודה החדש ולהיפטר מהטבות שהתקבעו אבל כבר לא רלוונטיות
מקצוע. זהו אחד מיסודות עולם העבודה. מה שהמעסיקים מחפשים, הדרך שבה העובדים מגדירים את עצמם.  אבל משהו קורה למקצועות בעידן הזה.

אנשים. ארגונים. מדיניות.

העולם משתנה סביבנו ופוגש אותנו כל פעם במקום אחר. מה מעניין אתכם היום?
למנהלים: בשביל להכין את המנהלים, התהליכים והארגון ההיברידי עם הפנים ל 2021
לעובדים: כדי לוודא שיש לכם את האנשים הנכונים עם המיומנויות הנכונות לארגון העתידי
לקריירה האישית: מפה וכלים לחיפוש עבודה, ניהול ושינוי קריירה 
לחינוך: כל מה שמשתנה במערכות החינוך, ההשכלה וההכשרה והמדיניות הציבורית

למנהלים

לעובדים

לקריירה האישית

לחינוך

כדי שתהיו מוכנים... הירשמו לבלוג