ב 10 בינואר 2007 זו לא היתה כותרת ראשית בעיתון. רק כתבה במדורי הטכנולוגיה. ערב קודם סטיב ג'ובס הכריז על האייפון בכנס השנתי של אפל. אם לא התעניינתם בטכנולוגיה לא בטוח שקראתם על זה. אבל בדיעבד זו היתה צריכה להיות כותרת ראשית כי העולם השתנה באותו יום. ההכרזה ההיא הולידה את הטלפון החכם שיש לנו היום בכיס, הביאה לנו מחשב עם אינטרנט אל כף היד, אפשרה את וייז ופייסבוק ויוטיוב וספוטיפיי וכל שאר האפליקציות שאנחנו משתמשים בהן יום יום. שינתה את האופן בו אנחנו חיים, עובדים ולומדים. וחיסלה ענקיות כמו נוקיה ובלקברי.
גם ב 30 בנובמבר 2022 זו לא היתה כותרת ראשית בעיתון. רק כתבה במדורי הטכנולוגיה. אבל אם למדנו משהו מהשיעור הזה, אתם צריכים לשאול את עצמכם עכשיו אם יש לכם טאב של Chat GPT3 פתוח על המחשב? לא כי אתם טכנולוגיים. כי השינוי הזה ישפיע גם עליכם וכדאי שתהיו מוכנים.
עם השאלה הזו אני מסתובבת בארגונים מאז ה-30 בנובמבר. התשובות השבוע סימנו את שני הקצוות של מודעות לעולם עבודה משתנה. מצד אחד, קבוצה של מנהלים בכירים בחברה טכנולוגית ותיקה שאלה אותי "צ'ט מה"? מצד שני בחורה צעירה לא טכנולוגית סיפרה לי איך הכשירה עובדת אחת בארגון שלה להשתמש בכלי הזה ולעשות בכך את העבודה של חמישה עובדים אחרים. וכן, היא פיטרה אותם.
ב 30 בנובמבר 2022 השיקה חברת המחקר OpenAI אב טיפוס של מוצר צ'ט שיודע לתת תשובות מפורטות לשאלות מורכבות בתחומי ידע רבים. ולא, זה לא דומה לצ'אט בוט שאתם מכירים ולא אוהבים. מדובר בסוג של דיאלוג טבעי שבו אנחנו שואלים את הצ'ט שאלות ומדייקים אותן דרך בקשת הבהרות על התשובות, סוג של שיחה אינטראקטיבית. תוך חמישה ימים הכלי הזה הגיעה למיליון משתמשים. לשם השוואה, זה לקח לטוויטר שנתיים, לפייסבוק 10 חודשים, לספוטיפיי 5 חודשים. חודש קודם לכן אותה חברה פתחה לכולם את השימוש במוצר בשם DALL-E שמייצר תמונות מתיאור מילולי ואפשר למיליוני אנשים להפוך לאמנים וצלמים מבלי להדרש לכישרון. מלבד זה הנדרש להגדיר בטקסט את התוצאה הרצויה. בשני המקרים, ככל שאתם לומדים להסביר יותר טוב מה בדיוק אתם רוצים, כך הכלים האלה נותנים לכם תוצאות יותר מדוייקות. רוב הכתבות שמדווחות על הסיפורים האלה נמצאות במדורי הטכנולוגיה. עדיין. אבל אם נישאר עם ההקבלה לסיפור על האייפון, אתם לא תעשו את הטעות ותתעלמו מהן במחשבה שזה קשור לעולם הטכנולוגיה ולא אליכם. כי זה כן.
כי זה המפגש הבא בין טכנולוגיה ומקצועות. מפגש שישנה את עולם העבודה באופן הפוך בדיוק ממה שחשבנו שיקרה. במקום שהטכנולוגיה תחליף קודם כל את אנשי הצווארון הכחול, העובדים במקצועות התחבורה, הלוגיסטיקה, המשרד והאדמיניסטרציה, היא מחליפה דווקא יותר מהר דווקא את אנשי הקרייטיב והיצירתיות, מי שחשבנו שהם הכי מוגנים מאוטומציה.
קל יותר לייצר מוח מלאכותי – מאשר גוף
לפני עשור, בשנת 2013, פורסמה עבודתם של פריי ואוסבורן על עתיד התעסוקה ובחנה עד כמה עיסוקים רגישים למחשוב והפכה להיות אחת העבודה המצוטטות ביותר בדיון סביב השאלה "האם הטכנולוגיה תחליף אותנו?".
פריי ואוסבורן ניתחו רשימה מקיפה של תפקידים וחילקו אותם לקטגוריות של סיכון נמוך, בינוני וגבוה לאוטומציה, בהתבסס על מידת תלותם של העיסוקים במיומנויות הניתנות לאוטומציה במהלך מה שהוגדר עשרים השנים הבאות. המחקר סימן בגל הראשון של האוטומציה, בסיכון של כ 70%, את רוב העובדים במקצועות התחבורה, הלוגיסטיקה והאדמיניסטרציה, עובדים במקצועות הייצור וחלק ניכר מעובדי שירותים, מכירות ומקצועות בנייה. בסיכום הנמוך ביותר, פחות מ 30%, נמצאו המשרות התלויות באינטליגנציה יצירתית או חברתית כולל רוב עיסוקי הניהול, העסקים והפיננסים כמו גם רוב העיסוקים בחינוך, בריאות, כמו גם בעבודות אמנות ותקשורת. גם מקצועות ההנדסה והמדע נמצאו פחות רגישים למחשוב בגלל מה שהוגדר הרמה הגבוהה של אינטליגנציה היצירתית שהם דורשים.
זה מה שחשבנו לפני עשור. בפועל קרה בדיוק ההיפך.
כי מסתבר שפיצחנו הרבה יותר מהר את היכולת של המחשב לבצע תהליכי חשיבה של המוח אבל עדיין לא הצלחנו ללמד את הרובוטים להחליף את הפעולות שמבצע הגוף. אז הוא כן יודע לצייר תמונות ולכתוב טקסטים. אבל הוא עדיין לא יודע לנהוג או לבנות או לארוז.
ולמדנו גם שיעור כמה קשה לצפות את ההתפתחות של העתיד. ובכל זאת אני מוכנה להמר שכמו ב 2007, גם עכשיו אנחנו צופים בהתהוות של פרדיגמה חדשה. כזו שתשנה את האופן בו אנחנו מתקשרים עם המחשב והאינטרנט ותוביל כנראה בשנים הקרובות להתפוצצות של כלים ושירותים שאינם קיימים היום. בתהליך הזה ישתנה תפקידו של המחשב בחיינו והוא יהפוך בין השאר לעמית שייצר עבורנו ידע. כן לייצר ידע, לא רק לאחזר ידע כמו שגוגל עושה עבורנו היום. הכלים האלה יוזילו את האינטליגנציה וינגישו אותה באופן יותר רחב, שזה כבר משנה מהותית הרבה מהמנועים של הכלכלה.
בין הפסימים לאופטימים
ובתהליך הזה הם יאתגרו תעשיות, חברות וגם מקצועות ותפקידים. כן כן, אולי גם את שלכם. חברת פרסום יכולה כבר היום לפטר קופירייטרים ולבקש מ Chat-GPT לנסח טקסט לפרסומת של נעליים בסגנון ראפ. ארגונים רבים יכולים לפטר כותבי תוכן אם רק יכשירו מישהו להשתמש בכלים הללו לנסח טקסטים לאתרים, רשתות חברתיות וחומרי שיווק ושירות. וזה כנראה רק קצה הקרחון. דמיינו שירותים רפואיים שמנהלים איתכם שיחה דומה לזו שאתם מנהלים עם רופא או יועץ מומחה, מנתחים את תוצאות הבדיקות האישיות שלכם, מצליבים אותם עם ההיסטוריה הרפואית שלכם ונותנים לכם תשובות המבוססות על מקורות מידע אמינים, מעודכנים ואינסופיים, בלי להיות מוגבלים בידע בראשו של הרופא המקומי. דמיינו מורים פרטיים מעברו על צג מחשב שמסוגלים ללמד אתכם בקצב שלכם וברמה שלכם כל תחום שתרצו בשיטות לימוד מותאמות לצרכים שלכם. דמיינו שיחה עם פסיכולוג או מאמן או יועץ, שיש להם בראש את כל המידע האנושי הקיים בתחום שלהם ובתחומים משיקים והם יודעים עליכם יותר ממה שאתם יודעים על עצמכם כי הם ניתחו את כל צורות התקשורת שלכם בכל הכלים הדיגיטליים. ולא, הם לא אנושיים. ועכשיו דמיינו איך יראה המטה-ורס כשהכלים האלה ייצרו עבורו גרפיקה דיגיטלית לעולמות וירטואליים בכל סביבה שתרצו לשהות בה.
ועכשיו דמיינו עבודה כשהכלים האלה הם המקבילה של עמית לעבודה, כזה שעובד מרחוק כי הוא מאחורי מסך. שזה רק מחדד את הצורך שלנו ללמוד לעבוד מרחוק, דרך צורות תקשורת שונות כולל טקסט. ואת היכולת להגדיר רעיונות, להחזיק תמונה ברורה של מה שאנחנו מנסים לייצר לשלוח מישהו אחר ללמוד, לתחקר, לעשות איטרציות עד שנקבל את מה שאנחנו צריכים. עמוד השער של הקוסמופוליטן ביוני השנה לא דרך פוטושופ וגם לא אנשי מקצוע. הוא נוצר תוך עשרים שניות מתוך טקסט שהכניסו 3 עורכים לגרסת הניסוי של DALL-E.
זו האינטליגנציה האנושית החדשה שתאפשר לנו לעשות שימוש בכמות אינסופית של אינטליגנציה מלאכותית בעלויות נמוכות. וככל שנעשה את זה יותר, הטכנולוגיה תלמד לחשוב כמו חוקרים ומפתחים ותשפר את עצמה.
בגרסה המפחידה, זו של סרטי המדע בדיוני, הטכנולוגיה תדע לשפר את עצמה ותוכל להשתנות, אולי למטרות שונות מאלה שהתכוונו להשיג. בגרסה הפחות מפחידה, בתהליך השיפור היא תדע כמונו לגלות חיבורים חדשים ותייצר ידע, הסברים, אפילו ידע מדעי לקידום האנושות. ובתהליך הזה היא תאפשר לנו להתפנות לפתור את הבעיות הקשות באמת. היא הופכת לעוד כלי בארגז הכלים שלנו. כמו שפעם למדנו להשתמש במחשב, ואחר-כך בטלפון חכם, אנחנו נלמד לחיות ולעבוד בעולם שבו כלי שיחה יכולים לעשות עבורנו הרבה יותר ממה שאנחנו מורגלים לבקש, לנו לנוע באופן טבעי בין העולם הפיזי והדיגיטלי.
העתיד אינו אייפון יותר חכם. הוא המון דברים שאינם אפשריים היום ויהפכו תוך כמה שנים ליום יומיים בחיים שלנו. ורבים מהכלים שמרכיבים את התהליך הזה הבשילו השנה. האתגר האישי והארגוני ברור. והאתגר החברתי והציבורי יהיה להנגיש את הכלים האלה לכולם וללמד את כולם להשתמש בהם. כי רק אם הטכנולוגיה תעמוד לרשות כולם היא תעזור לאנשים לא רק לארגונים. ובשביל שזה יקרה אנשים גם צריכים ללמוד להשתמש בה.
אז כדאי לנו פחות לשאול האם הטכנולוגיה תחליף אותנו ויותר להתמקד באופן שבו אנחנו יכולים למנף אותה כדי לקדם את עצמנו, את הארגונים שלנו, את האנושות. כדי שכולם יהנו מהרחבת האינטליגנציה האינסופית.
תגובה אחת
״מסתבר שפיצחנו הרבה יותר מהר את היכולת של המחשב לבצע תהליכי חשיבה של המוח״ – יש לך חוסר הבנה בסיסי ביכולת של הפתרון.
נסי לשאול אותו שאלת הגיון או לשחק מולו איקס עיגול
ההגיון שלו מוגבל ביכולת לחזות את המילה הבאה.
מרשים ככל שזה יהיה – זה לא האופן שבו בני האדם תופסים את מושגים ואת הסביבה
הכלי הזה טוב בשביל דברים פשוטים שחוסכים זמן.
ברגע שהדרישה עולה הכלי נכשל ולא מעט פעמים