מדיניות

ישראל 2040 – האתגרים שעולם העבודה העתידי מציב למדינה

דף זה מרכז את כל החומרים שכתבתי בנושא מדיניות עירונית וציבורית לעולם עבודה משתנה

עולם העבודה העתידי מאתגר את כל מרחב חיי ההשכלה, העבודה והפרישה שלנו. אנחנו זקוקים למערכת חינוך שצריכה, אם לצטט את העתידן תומאס פריי, להכין את האנושות לעולמות לא ידועים, להכין את החשיבה למחשבות שאנו לא מסוגלים להעלות על הדעת, להכין את הנחישות למאבקים שאנחנו לא יכולים לדמיין. בהמשך מחזור החיים אנחנו רוצים מערכות השכלה והכשרה מותאמות לעידן שבו הידע מתיישן במהירות ואי אפשר לסיים “לימודי מקצוע” עד סוף שנות ה 20 לחיינו וחייבים להנגיש השכלה לאנשים על פני כל החיים. במהלך חיי העבודה צריכה המדיניות הציבורית להגן על העובד באשר הוא עובד, במקום על השכיר באשר הוא שכיר, כדי לאפשר לאנשים לעבוד בכל צורות העבודה החדשות מבלי לפגוע בזכויות שלהם. ובהמשך, לתמוך בחיי קריירה ארוכים יותר, להגדיר מחדש את המשמעות של פרישה ומהי בכלל פנסיה.

הצורך לעצב עכשיו מדיניות ציבורית לעולם החדש הוא גם צורך דחוף וגם הזדמנות מופלאה. הבעיה היא שהקצב של ההשתנות של המדיניות הציבורית לא תואם בתקופה הזו את קצב השינויים. ולכן איפה שניתן, אפשר לראות את כוחות השוק כבר פועלים מתוך אוסף ההזדמנויות לטפל בפערים. בעולמות ההשכלה וההכשרה אנחנו רואים היום התפרקות של המוסדות הישנים, האקדמיה, התארים, ועלייתן של מערכות למידה במנות קטנות, עצמאיות, על פי דרישה. אלה עדיין לא נותנות פתרון כולל, בטח למי שלא מודע לצורך לפתח את עצמו ולמי שאין לו גישה או יכולת למידה עצמית. אבל המערכת הזו, של למידה שוטפת והצורך להישאר מעודכנים, היא מערכת שכן נדחפת על ידי כוחות השוק ותקרה כנראה בלוחות זמנים יותר מהירים ממה שהמדינה יכולה לייצר. אנחנו גם רואים את גופי החברה האזרחית מתמודדים עם אתגרים של אוכלוסיות שמתקשות להתמודד עם המעברים, עם הפערים, עם מהלך חיי עבודה וקריירה שמתארך ומשתנה. אנחנו אפילו רואים מערכות עסקיות וחברתיות שמנסות להתמודד עם אתגרי החינוך ואפילו לאפשר צורות עבודה חדשות.

באופן כללי, אפשר להניח שכוחות השוק יטפלו בפערים באותם מקומות שמאפשרים התערבות מחוץ למערכת הציבורית. אבל זה לא מספיק. יש מקומות שכוחות השוק יכולים להתמודד איתם, אבל יגיעו לתוצאות שאינם בהכרח לטובת כלל הציבור ועשויים לתרום להגברת פערים בחברה. ויש מקומות שמערכות לא ציבוריות לא יכולות להניע כלל וחייבים להאיץ את השינוי של המדיניות הציבורית. לכן, חשוב להבין את התחומים בהם, בלי שינוי במדיניות הציבורית ובלי התערבות מדינה, לא נוכל להתאים את עצמנו כדי שלא תפגע התחרותיות שלנו כעובדים, כארגונים, כמשק וגם המרקם שלנו כחברה.

עוד טורים בנושא מדיניות עירונית וציבורית בעולם עבודה משתנה:

אחת אחרי השנייה ענקיות הטכנולוגיה מחשבות מסלול מחדש, מקפיאות גיוסים ומפטרות ■ אבל אין דין פיטורים בהיי־טק כדין פיטורים בשאר התעשיות – המפוטרים הם בעלי הכשרה ויכולות, ויש התאמה גבוהה ביניהם לבין דרישות השוק ■ הנה כמה דברים חיוביים שיכולים לצמוח מגל הפיטורים הנוכחי
"ההתפטרות השקטה" היא בעצם "ההתבגרות הגדולה", ומה שמכונה "ראש קטן" אצל מנהלים הוא בעצם הצבת גבולות ■ מעסיקים אינם צריכים להיבהל, להימנע משמרנות ולהבין שמדובר בשלב לגיטימי של עיצוב ה"נורמלי החדש" בעבודה ■ והעיקר: לא להתמש בביטוי כדי לתייג עובדים כ"לא מחוברים"
זכויות של עצמאים לא ישתפרו על ידי כך שנכפה על כולם להפוך להיות שכירים, רק בגלל שחוקי העבודה מגנים אך ורק עליהם ■ כדאי שבתי המשפט יפסיקו לנסות להוציא בכפית את המים מהסירה הטובעת שמגינה רק על זכויות השכירים, ופשוט יחליפו את הספינה
עובדים חוזרים למקומות העבודה, אבל הפעם הם מעמידים את צורכיהם במרכז ומסוגלים לדרוש תנאים גמישים ואפשרויות צמיחה אישיות ■ בארה"ב, שבה צעירים מתחת לגיל 30 עזבו עבודות בהמוניהם, כל מתפטר שני מצא עבודה "טובה" יותר ■ בשוק של עובדים, המעסיקים הם אלה שנקראים לנטוש קיבעונות ודפוסים
אז איפה כל העובדים? את השאלה הזו שואלים בתקופה הזו לא רק בישראל ■ לא מדובר רק בקשיי גיוס במקצועות מתקדמים – העובדים לא חזרו לעבודה במלצרות, בשדות התעופה, במחסנים ובמפעלים ■ עד שלא יובן כי עובדים כיום מגדירים את עצמם אחרת מבעבר, יהיה קשה לענות על השאלה הזאת
עובדים היום לא רוצים לנסוע יחד לחו"ל, לקבל חוגי בישול או להשתתף בקבוצות ריצה ■ את ההטבות "המפנקות" החליפה מדיניות רווחה של ממש, בתיאום עם הצרכים הממשיים של עובדים ■ הגשת עזרה לטיפול בבני משפחה, גמישות ביחס לשירותים ביתיים והכוונה לאוריינות פיננסית — המעסיקים נהפכו לרשת הביטחון החברתית לעובדים
לא "עשיתם" את המיליון הראשון עד החתונה, הקריירה שלכם אינה "מסלול המראה" ולא השלמתם תואר מתקדם לפני גיל 30? ■ כך תנתקו גם אתם את ההתניה המגבילה הקושרת בין הצלחה לבין גיל
השיח שמתמקד בגובה השכר מסית את הדיון מהסוגיות האמיתיות שבגללן קשה לארגונים ממשלתיים לגייס עובדים ■ הדור הצעיר מחפש גם עבודה עם משמעות, למידה, התפתחות מקצועית וגמישות – ואין סיבה שהוא לא ימצא את כל אלה גם בשירות הציבורי ■ כעת יש הזדמנות, וכדאי לנצל אותה
הגבלות הקורונה הובילו להאצת תהליכי האוטומציה בארגונים ■ המשמעות היא הפחתה משמעותית בתפקידי השכר הנמוך בתחומים רבים ■ עובדים אלה, שכבר לא עומדים בדרישות הסף של אתמול – יכולים לעשות את העבודה של מחר
העולם משתנה באופן מואץ, ויחד איתו גם שוק העבודה: עיסוקים חדשים נוצרים וקוראים להם בשמות שרבים כלל לא מכירים ■ לפניכם כמה טיפים שיאפשרו לכם ללמוד איך להתפרנס בדרכים אחרות
כשחברות עוברות טרנספורמציה דיגיטלית בהיקפים גדולים מבעבר, גם המיומנויות הנדרשות מאנשים משתנות. התהליך הזה מאיץ את הצורך במיומנויות חדשות, ומי שיש להם כאלה – מבוקשים יותר מאי פעם
השאלה הראשונה שנשאלה שרת התחבורה הנכנסת, מרב מיכאלי, היתה איך מוציאים את ישראל מהפקקים. השינויים שהאיצה שנת הקורונה בשוק התעסוקה מזמנים לנו דרכים חדשות לתקוף את בעיית הפקקים

אנשים. ארגונים. מדיניות.

העולם משתנה סביבנו ופוגש אותנו כל פעם במקום אחר. מה מעניין אתכם היום?
למנהלים: להכין את המנהלים, התהליכים והארגון לארגון העתידי
לעובדים: אסטרטגיות לפיתוח, חיבור ושימור אנשים בנורמלי החדש
לקריירה: מפה וכלים לחיפוש עבודה, ניהול ושינוי בקריירה האישית
לחינוך: ההשלכות על מערכות החינוך, ההשכלה והמדיניות הציבורית

למנהלים

לעובדים

לקריירה

לחינוך

כדי שתהיו מוכנים... הירשמו לניוזלטר השבועי