עובדים בשכר מינימום? כדאי שתתחילו לחפש עבודה חדשה

לרגע היה נדמה שהמצב מצוין מנקודת המבט של העובדים. אפילו חסר תקדים. ברחבי המשק, בכל התעשיות והמקצועות הרגישו את הביקוש לאנשים, את המחסור בידיים עובדות. ובפעם הראשונה מזה זמן רב, מחוץ לתעשיות הטכנולוגיה, נדמה היה שכח המיקוח עובר מהארגונים לעובדים, אפילו לעובדים בשכר הנמוך. תארו לעצמכם – עובדי שכר מינימום דורשים ומקבלים העלאת שכר מהמעסיק, לא בחסות המדינה.

רגע, לא כל-כך מהר.

זו תופעה עולמית. לרגע בקיץ האחרון ראינו במדינות רבות את השכר מטפס אפילו ברמות השכר הנמוכות. בעזיבה הגדולה שמתרחשת עכשיו בארה"ב רואים את היקף העזיבות הגדול ביותר בענפי הקמעונאות, שירותי האוכל והאירוח בגלל תנאי עבודה קשים ושכר לא מתגמל. גם באנגליה, רגע לפני הגל הנוכחי, התקשורת מלאה בסיפורים על פאבים שלא יכולים להגיש ארוחת צהרים בגלל שהם לא מצליחים לגייס טבחים ומלצרים. בספטמבר כבר אפשר היה לראות את זה משפיע על השכר כשרשימה הולכת וגדלה של רשתות מזון מהיר, כולל מקדונלדס, הודיעו שיעלו את שכר השעה בניסיון לגייס עובדים.

כך גם אצלנו. עם פתיחת המשק הורגש המחסור בעובדים בתעשיות ומקצועות רבים, הרבה מעבר להייטק. בהשוואה בין ספטמבר 2021 לספטמבר 2020 ראינו עלייה גם במספר המשרות וגם בשכר הממוצע במשק. העובדים חזרו לעבודה אבל מספר המשרות הפתוחות היה גדול מתמיד וכך גם מספר המתפטרים. המחסור בעובדים, בכל הרמות וברוב התעשיות, אותת שצריך להעלות את השכר.

לרגע נדמה שעובדי השכר הנמוך יכולים, כמו כולם, להעלות מחירים.

זה לא יקרה.

כי מעבר לעיקול הבא ברכבת ההרים של הקורונה אפשר כבר לזהות את המגמות שיהפכו את התמונה. והחדשות לא מעודדות. הקורונה חשפה והרחיבה את הפערים בשוק העבודה שלנו – בין עובדים עם עבודה יציבה לבין המובטלים החדשים, בין מי שיכולים לעבוד מהבית לאלו שלא, בין עובדים בעלי הכנסה גבוהה לאלו שמתקשים לסגור את החודש.

המגיפה משנה את ההתנהגות החברתית ואת העדפות הצרכנים. המגבלות של הקורונה האיצו תהליכי אוטומציה ביחס ישר לקרבה אנושית. ארגונים רבים הכניסו אוטומציה וכלים דיגיטליים למחסנים, חנויות, מרכזי שירות לקוחות ומפעלים. הכל בניסיון להוריד את צפיפות העובדים ולהתמודד עם העלייה בביקושים. התוצאה הצפויה של התהליך הזה תהיה הקטנה משמעותית של תפקידי השכר הנמוך בעולמות האלה. מקנזי צופים שמעל 100 מיליון עובדים בשכר מינימום בעולם יצטרכו למצוא עבודה חדשה בתוך פחות מעשור. בארה"ב מעריכים שמתוך 17 מיליון האמריקאיים שיצטרכו להחליף עבודה, כמעט 15 מיליון יצטרכו למצוא עיסוק חדש לחלוטין.

אם גם אתם בקטגוריה הזו, יש לכם עכשיו שתי אפשרויות.

הראשונה, שהיא גם הפתרון ההיסטורי לאנשים שטכנולוגיה ייתרה את המיומנות שלהם, היא מעבר למשרות דומות בתעשייה אחרת. ככה בעצם אנחנו משמרים פערים חברתיים. זה הסיפור על עובד המטבח שהופך להיות קופאי או פקיד הקלדת נתונים שהופך למוכר בחנות. זה לא מדהים, אבל אפשרי. בכל זאת, זו הדרך לשמר תעסוקה ופרנסה. ובאופן הזה אפשר לעבור ממקצועות נעלמים למשרות מבוקשות, גם אם הן עדיין בתוך טווח השכר הנמוך. מכון ברוקינגס פיתח כלי דיגיטלי שמאפשר לזהות הזדמנויות כאלה. לדוגמה, קופאים ואנשי מכירות קמעונאיים הצליחו לפי נתונים היסטוריים לעבור בהצלחה למשרות טלמרקטינג. ועובדים אדמיניסטרטיביים שנמצאים במגמת ירידה עוברים בהצלחה למשרות תפעוליות.

הבעיה היא שבמקרים רבים המשרות שנוצרות בגלל השינויים גם הן משרות באיכות נמוכה והשכר בהתאם. קחו לדוגמא את הציפיות להתפתחות תעסוקה בעולמות הבריאות. הלשכה לסטטיסטיקה בארה"ב צופה שהכי הרבה משרות ייווצרו בעשור הקרוב בתחום עיסוק "סיוע לטיפול בבית" (סה"כ מעל 1.1 מיליון משרות כאלה בארה"ב). זו דוגמא מצוינת לצוואר בקבוק לניידות תעסוקתית וחברתית שכן זה תחום עיסוק שמשאיר את העוסקים בו בשכר נמוך ללא הזדמנויות פיתוח.

וזה מביא אותנו לאפשרות השנייה, קושי שהוא גם הזדמנות.

ההזדמנות לצאת ממעגל תפקידי שכר המינימום.

ממילא, בגלל האצת הדיגיטציה, סביר להניח שהיקף המשרות שייווצרו לא יספוג את כל מי שייפלט ממשרות נעלמות. ולכן אי אפשר יהיה להחזיר לעבודה את כל תפקידי השכר הנמוך רק על ידי מעבר לתפקיד דומה בתעשייה אחרת. אלה החדשות הרעות. אבל גם ההזדמנות. כדי לחזור לשוק התעסוקה עובדי השכר הנמוך יהיו חייבים לרכוש כלים חדשים ולעבור לתפקידים שמשלמים יותר. הזדמנות שהיא כנראה גם סוג של הכרח. עלפי מקנזי יותר ממחצית המשרות שיעמדו לרשות עובדי שכר המינימום שהתייתרו ידרשו מעבר לרמות שכר גבוהות יותר עם מיומנויות חדשות. אחרת לא ימצאו עבודה.

זה יהיה יותר קל לצעירים מאשר למבוגרים. מכון המחקר ברוקינג טוען ש 60% יצליחו לצאת מעיסוקי שכר מינימום אם הם עושים זאת בתוך עשור של עבודה. אבל רק 2% ממי שנשארו מעל עשר שנים בעיסוקי שכר מינימום יצליחו לצאת בהמשך.

למה זה כלכך קשה?

במשרות שכר מינימום מסתמכים כמעט 70% מהזמן על מיומנויות קוגניטיביות בסיסיות ביחד עם מיומנויות פיזיות וידניות. במדרגות השכר הבינוני השימוש במיומנויות אלו תופס רק כמחצית מהזמן. המשרות שנוצרות עכשיו הן משרות בסביבות דיגיטליות ודרישה ליכולות חברתיות. תחשבו על ההבדל בין קופאי שמעביר מוצרים בקורא בר-קוד לבין אותו קופאי שעוזר לכם לפתור בעיות בקופות האוטומטיות ביציאה.

לעובדים מובטלים בשכר מינימום אין באמת גישה להכשרה, פיתוח מקצועי והזדמנויות להתפתחות בקריירה. לכן הארגונים יהיו חייבים לעזור להם לעשות בהצלחה את המעבר. לא תהיה להם ברירה, אחרת לא ישיגו עובדים.

יש עובדי שכר מינימום שלא עומדים בדרישות הסף של אתמול, אבל בהחלט יכולים לעשות את העבודה של מחר. וזה כבר דורש לחשוב קצת אחרת.

1. להגדיר מחדש משרות – משימות שעבור עובד מיומן שלכם נחשבות עבודה שחורה יהיו עבור עובד חדש מתעשייה אחרת פיתוח ואתגר. ארגון מחדש של העבודה יכול להוביל ל Win-Win, גם להשאיר אצלכם עובדים מנוסים כי לקחתם מהם את מה שכבר לא מפתח אותם, וגם לפתוח לכם אפשרויות גיוס של אוכלוסיות חדשות שיכולות לעשות חלקים מתפקידים, אבל אחרת.

2. להגדיר מחדש צורות העסקה – כשמפרקים משרות למשימות אפשר גם לשבור את מבנה המשרות המלאות או המשמרות ולאפשר לכם לגייס אנשים שלא יגיעו למשרה מלאה. לדוגמא, ביזור עבודת תפעול במוסדות פיננסיים באופן שמאפשר לאנשים לעשות אותה מהבית מאפשר להעסיק אנשים לפי היקף עבודה ולא לפי משרה. גם משרות שירות או מכירות טלפוניות יכולות לעבוד מרחוק, להעסיק אנשים בפריפריה ולאפשר עבודה בהיקפים שונים ממשרה מלאה.

3. להגדיר מחדש תנאי סף – במקום לגייס למשרות כפי שהן היום, עם דרישות ניסיון והשכלה, אפשר לגייס אנשים שיודעים ללמוד ולהכשיר אותם. בשירות המדינה למשל שומעים הרבה על חסמי מעבר של אנשים בין עיסוקים ומשרדים בגלל הגדרות צרות מידי של תנאי סף. לדוגמא, עם הכנסת מערכת חדשה בשירות ממשלתי שמייתרת עובדים צריך לאפשר לעובדים האלה לזוז למשרד אחר גם אם הם לא עונים 100% על תנאי הסף האידיאליים של גיוס מבחוץ.

לא תהיה לנו ברירה אחרת לא יהיו לנו אנשים. כבר לפני המשבר הזה כמעט לא הייתה פה אבטלה. ואומת הסטרטאפ ניישן אמורה לדעת לאמץ טכנולוגיה וחדשנות. אפשר היה לצפות שנראה טיוב של איכות המשרות ושדרוג המיומנויות של העובדים. אבל זה לא קרה. ועכשיו, בעקבות משבר הקורונה, הפערים האלה כנראה יתרחבו עוד יותר. אבדן המשרות כתוצאה מהקורונה פגע הכי הרבה בעובדי השכר הנמוך והם גם יפגשו את ההשלכות הגדולות ביותר בטווח הארוך. כי כל הסימנים מראים שמה שחשבנו בעבר על האופן שבו האוטומציה תחליף משרות ועובדים אכן מתרחש עכשיו באופן קיצוני הרבה יותר. לכן אי אפשר לוותר על עובדי השכר הנמוך ולעזור להם לפתח יכולות תעסוקה ופרנסה שיוציאו אותם מהמדרגה הזו.

לינק לטור בדה-מרקר 12.01.2022

large-AX1A2125-2
נירית כהן

אני נירית כהן ובעשור האחרון אני מובילה שיח חדשני על עולם העבודה העתידי והאסטרטגיות הדרושות לאנשים וקריירות, למנהלים וארגונים וגם בממד הלאומי של כלכלה, חברה וחינוך.

חיפוש
המומלצים
הרשמה לבלוג
כדי שתישארו מעודכנים

למנהלים. לעובדים. לקריירה.

העולם משתנה סביבנו ופוגש אותנו כל פעם במקום אחר. מה מעניין אותך היום?
למנהלים: להכין את המנהלים, התהליכים והארגון לארגון העתידי
לעובדים: כלים לפיתוח, חיבור ושימור עובדים בנורמלי החדש
למרכזי קריירה: תכנים לפיתוח וניהול קריירה למרכזים ועמותות שעוסקות בקריירה
לקריירה שלך: מפה וכלים לחיפוש עבודה, ניהול ושינוי בקריירה שלך
Web_Icon_2

למנהלים

Web_Icon_1

לעובדים

Web_Icon_3

למרכזי קריירה

לקריירה שלך

כדי שתהיו מוכנים... הירשמו לניוזלטר השבועי