רגילים להזמין חופשה לחגים? לתכנן בעבודה אסטרטגיה או תקציב לשנה הבאה?
השנה הזו לימדה אותנו שיעור על גמישות, על הצורך להתאים את עצמנו לשינויים, להתארגן מחדש. שוב ושוב. אפשר לראות את ההבדל בין אלה שמסתגלים לבין אלה שמחכים עד יעבור זעם, בתקווה לחזור ליציבות המוכרת. וההבדל הזה בולט גם בצורות ההתמודדות השונות של מי שמצאו את עצמם השנה בתוך שינוי קריירה. ואצל מחפשי העבודה, ההבדל בין מי שמצליחים ללמוד ולהסתגל לבין מי שמחכים לחזור למסגרת המוכרת משפיע ישירות על האופן בו מחפשים עבודה וגם על התוצאה.
לאבד את המסגרת
אחד מהקשיים של מי שמוצאים את עצמם בתקופה הזו מחוץ למעגל העבודה השכירה היא אבדן המסגרת. אנחנו רגילים למסגרות. בבית הספר הגדירו לנו את המקצועות, הספרים, השיעורים. באוניברסיטה ישבנו בכיתה והמרצים הציגו לנו מצגות מלאות בידע. בעבודה המנהלים אומרים לנו מה לעשות, עם מי ומתי. וגם איפה. ואז, ביום שבו אנחנו מחוץ למערכת של עבודה שכירה אנחנו מוצאים את עצמנו ללא המסגרות המוכרות. זה יכול להיות קשור לחיפוש עבודה אבל נכון גם למי שמנסים עכשיו לעבוד כעצמאים או פרילנסרים. אנחנו צריכים להפעיל את עצמנו על פני תקופה ארוכה, להציב לעצמנו את המטרות, האסטרטגיה, המקום והזמן. ללמוד לנהל ולמדוד את ההתקדמות של עצמנו.
ורובנו לא רגילים לעשות את כל זה בלי מסגרת.
מטה-קוגניציה היא מיומנות שנותנת לנו מסגרת כזו.
מה זה מטה-קוגניציה?
מטה-קוגניציה היא יכולת לבחון באופן אקטיבי את הדרך שבה אנחנו לומדים ואז לפעול לשנות מה שצריך על בסיס התובנות.
מה אתם יודעים על האופן בו אתם לומדים?
ומה אתם עושים עם זה?
השאלות האלה חשובות בכל זמן, אבל הן חשובות עכשיו במיוחד. אנחנו בעידן של שינויים מהירים וכולנו, גם עמוק אל תוך שנות הקריירה, צריכים לעדכן את הזהות המקצועית שלנו כדי להישאר רלוונטיים בשוק התעסוקה. ובשביל זה צריך ללמוד, ללמוד לשחרר ולשכוח מה שכבר לא נחוץ או מתאים, וללמוד את מה שמתעדכן.
אבל זה לא הכל.
לא מדובר כאן רק בלמידה בהקשרים של ידע. למידה זה גם מיומנויות חדשות, כמו למשל אפקטיביות עבודה מרחוק או התנהלות נכונה בפוליטיקה הארגונית. כי ללמוד בעולם החדש זה כבר לא קורס עם מרצה ובורקס וגם לא תואר. זה ללמוד איך אנחנו רותמים אנשים להשפעה? איך אנחנו אוספים מידע? האם יותר טוב לנו לפתח רעיון לבד, עם שותף, בקבוצה? מטה קוגניציה מאפשרת לנו לבחון שאלות כאלה ואחרות וגם לייצר מולן מטרות שמבטיחות התפתחות מתמדת.
לומדים איך מחפשים עבודה
עם השנים, רובנו צברנו ניסיון וידע לגבי תהליכי החשיבה שעובדים עבורנו ואולי אפילו אסטרטגיות למידה. לדוגמא, אנחנו יודעים איך לזכור פרטים כשצריך או להתכונן למצגת חשובה. אלה אסטרטגיות חשובות בתהליכים של רכישת ידע, הבנה ואפילו הכנה לקראת פעולה. אבל מטה-קוגניציה זה לא זה. זו הדרך שבה אנחנו לומדים לא את מה שאנחנו צריכים לדעת אלא לומדים על הדרך שבה אנחנו לומדים ובאופן מודע לומדים להתאים אותה. למשל, אם יש דרך שעובדת לכם כדי לזכור בעל פה, פיתוח יכולת של מטה-קוגניציה כוללת לבחון אם היא עובדת תמיד או אם שינויים קטנים ישפרו או יגרעו. ואולי לגלות שאסטרטגיות שונות של זיכרון מתאימות למצבים שונים.
ההבחנה הזו חשובה לא רק למי שעוסק בחינוך אלא גם עבורנו, כעובדים שרוצים לנהל בהצלחה קריירות, להישאר מעודכנים, מובילים בתחומנו. דווקא היכולת לנהל לא רק מה לומדים אלא איך לומדים מאפשרת לנו להפוך ללומדים עצמאיים, לעקוב אחר ההתקדמות שלנו ולקחת את האחריות על הלמידה מבלי להזדקק למורה וכיתה או לארגון וסדנה. וזו גם היכולת שמאפשרת לנו לתכנן, ליישם, להתאים ולנהל את עצמנו בכל תהליך, גם בתהליך של חיפוש עבודה.
לשאול את עצמכם שאלות על תהליך חיפוש העבודה
כמו ערוץ נוסף, מטה-קוגניציה מאפשרת לנו, במקביל לעצם הפעילות, גם ללמוד על הפעילות דרך תהליך מסודר שבו אנחנו מתכננים, עוקבים, מעריכים ומשנים את האופן בו אנחנו פועלים.
מתכננים – זה השלב שבו אנחנו חושבים על המטרה ואיך ניגש אליה. כאן אנחנו שואלים את עצמנו שאלות כמו: מה אני מנסה לעשות? איך ניגשתי בעבר לסוג כזה של עשייה באופן שעבד עבורי?
עוקבים – זה השלב שבו אנחנו בודקים את ההתקדמות שלנו לקראת המטרות ושואלים שאלות כמו: האם מה שבחרתי לעשות עובד? לנסות דרך אחרת?
מעריכים – זה השלב שבו אנחנו בודקים עד כמה האסטרטגיה שבחרנו מקדמת אותנו אל המטרות כולל שאלות כמו: איך זה הולך? מה לא עובד? מה כדאי לי לעשות אחרת? מה כן עובד? באילו מקרים הדרך הזו עובדת לי טוב?
זה בעצם תהליך של רפלקציה, שיקוף שמעודד אותנו לשאול את עצמנו שאלות במהלך התהליך. הרעיון כאן שאנחנו לא רק לומדים את התוכן או מבצעים את הפעולות אלא גם לומדים על האופן שבו אנחנו עושים את כל זה. ולומדים מזה.
הצעד הראשון בתהליך הזה הוא לפתח מודעות ללמידה בכלל, ולאופן בו אנחנו לומדים בפרט.
להיות מודעים לאופן בו אתם פועלים
דיוויד פרקינס הגדיר כבר ב 1992 ארבעה סוגי לומדים:
- לומדים לא מודעים – אלה שמקבלים בפשטות שהם יודעים או לא יודעים משהו ולא חושבים על הדרכים השונות שבה הם יכולים לרכוש ידע
- לומדים מודעים – מבינים שיש להם דרכים שונות לייצר רעיונות, לחפש מידע אבל הם לא מתכננים את תהליכי הלמידה באופן מודע
- לומדים אסטרטגיים – מארגנים את החשיבה שלהם דרך פתרון בעיות, קבלת החלטות, מכירים ומיישמים אסטרטגיות למידה מתאימות עבורם.
- לומדים רפלקטיביים – לא רק שהם ניגשים ללמידה באופן אסטרטגי, הם חושבים עליה בזמן שהיא מתרחשת ומעדכנים את הדרך שבה הם לומדים תוך כדי תנועה אם צריך.
כשאנחנו מודעים ללמידה שלנו, אנחנו שמים לב איפה אנחנו חזקים וגם למגבלות. אנחנו מציבים לעצמנו יעדים, מתכננים במודע את האסטרטגיה הדרושה להשיג אותם ובודקים את עצמנו בדרך. מעבר לעובדה שזו דרך מצוינת ללמוד וגם לעבוד, זה גם מגביר את המוטיבציה ואת שביעות הרצון וכמובן, מבטיח שיפור מתמיד.
בעולם עבודה משתנה במהירות אנחנו צריכים ללמוד לסגל לעצמנו יכולות חדשות, לא רק ידע חדש. והיכולת ללמוד איך אנחנו לומדים, מתי אנחנו הכי יעילים, איך אפשר לשנות ולשפר ואיך זה השפיע, זו יכולת מאד חשובה לניהול קריירה בהצלחה.
