יכולים לדמיין את עולם העבודה בלי מסכים? הנה מה שלמדתי ב-CES

איך תשפיע הטכנולוגיה על עולם העבודה של 2030?

עם השאלה הזו הגעתי בשבוע שעבר לתערוכת CES, תערוכת מוצרי טכנולוגיה לצרכנים. שנות הקורונה העבירו גם את העבודה לדיגיטל ומאז אנחנו מדברים על עבודה מהבית, על אתגרי העבודה ההיברידית ועל רצון העובדים לשלב אחרת את העבודה בחיים ורצון המעסיקים להחזיר את העובדים למשרדים. כל אלה הובילו אותי להניח שאראה כאן פתרונות לעולם עבודה היברידי. ציפיתי למצוא כאן מוצרים שישפרו את חווית הזום שמעייפת את כולנו, שיתנו מענה לצורך בשקט ופרטיות בעבודה מהבית וגם לכאלה שיהפכו את המפגש ההיברידית לנוח יותר.

ומצאתי משהו אחר.

מכל עבר אפשר היה לזהות את הרצון לשנות את הפרדיגמה שמפרידה בין המשרד לבית, בין המסך למפגש הבין אישי. ביתן אחרי ביתן, טכנולוגיה ומוצרים עומלים להסיר את הגבולות בין המציאות הפיזית לדיגיטלית, לחיות בעולם משולב שמאפשר לנו לא לבחור אלא לשלב ולהרוויח משני העולמות.  

הנה המגמות שעברו כסיב אופטי בין הביתנים השונים ונראה שהמטרה המשותפת של כולם היא הניסיון לבטל את המסך שמפריד ביננו לבין אינטגרציה מלאה של המרחב הפיזי והדיגיטלי.


מתקשר איתי – כמו שהטלפון והרשת התנתקו מהקירות והפכו אויר, פשוט שם, כך גם היכולת לדבר על כל מה שסביבנו בבית ושהוא ידבר אלינו בחזרה. בלי מסכים, בלי מכשירים ייעודיים, מיקרופונים כבר לא צריכים את אלקסה או גוגל הום, הם פשוט מוצמדים ככפתור קטן, כמעט כמו מתג החשמל, אל הקירות ומוטמעים במכשירים הביתיים. הכל כדי שנוכל פשוט לעבור מכפתורים לשיחה קולית יום יומית. חשוב לזכור שהכנס הזה מתרחש חודש אחרי כניסתו בסערה של צ'אט GPT אל העולם והוא עדיין לא מביא את לידי ביטוי את היכולת של הקירות גם לענות לנו בחזרה. אבל גם זה יגיע.

מנחש אותי – במקום שתשתמשו במסך יש לכם את דלת המקרר. היא תחבר אתכם למוסיקה או תשקף לכם את הטלוויזיה, תציג לכם תפריטים או תזמין עבורכם מוצרים ישירות מהסופר? כן, המקרר כבר זיהה שחסרות ביצים.  עכשיו, כשכל המכשירים בבית מחוברים לרשת, מקשיבים, מנתחים, מציגים, מציע ים, הם גם יכולים לפעול לבד.

אתם לא בשלנים גדולים? אל דאגה, לא צריך אפילו לחפש מתכון ברשת. כלי הבישול כוללים מסך, מתכונים, משקל ואת היכולת לנהל כמה סוגי בישולים במקביל כולל שינוי טמפרטורה בזמן בחלקים השונים של הכלי. התנור יכבה את עצמו לא על פי טיימר אלא כשהוא החליט שהאוכל הגיע לשלב הבישול הסופי. הוא אחראי שלא יישרף.

אפילו החשמל מחפש דרכים לייתר את הכבל. בקרוב לא תצטרכו לחבר את מכשירי החשמל הקטנים במטבח לתקע. פשוט תניחו אותם במקומות שונים על השיש, משהו דומה למטען האלחוטי של הטלפונים הניידים. וכשתורידו את המכשיר ותשימו בצד או בארון, השיש חוזר להיות משטח לכל דבר.

תפור עלי – אנחנו רוצים את כל הטכנולוגיה הזו מותאמת אישית. לא רוצים להזמין מוצר מדף וגם לא לטבוע בים האפשרויות האינסופי. אם כבר אתם יודעים עלינו הכל, תנו לנו בדיוק את מה שאנחנו צריכים.

זה התחיל בדוכן של נעלי עקב איטלקיות באמצע CES – לא תמונה יום יומית גם בימים כתיקונם ועוד יותר אחרי הקורונה, רוב הנשים יגידו שאחרי שנתיים בנעלי בית אנחנו לא חוזרות לעקבים. זהו בדיוק, מסביר לי היזם, אנחנו מתאימים לך נעליים ולא תרגישי שאת על עקבים. אני סקפטית. מבקשת למדוד. מתחילה לומר לו את המידה שלי. לא, מידה זה גנרי. פה עושים משהו מדוייק. המכונה מצלמת בדיוק את כף הרגל שלי והנעליים יגיעו תוך שבועיים הביתה היישר מאיטליה. מחיר? הוא מבטיח שיהיה כמו בחנות… 

מנעליים לבירה, או ליתר דיוק לטכנולוגיה שמציעה לאבחן עבורנו אילו מותגי בירה יהיו לטעמנו. נתבקשנו לשתות 3 דוגמיות, תוך שהמסך מסתכל עלינו ואנחנו עליו. כמה שאלות וניתוח תגובות פנים אחר כך וקיבלנו המלצות למותגים שהכי יתאימו להעדפות שלנו. בירה, באמת? אני שואלת את המציגים. עכשיו תחשבי על זה במונחים של בשם או קפה, הם מציעים לי. את הרי לא מסוגלת להריח את כל מה שיש בחנות. אנחנו נצמצם לך את האפשרויות ונתן לך את הריחות שהניתוח יראה שכנראה תאהבי.

מקרב אותי – בתהליך חיבור העולמות אנחנו רואים אותם ממשיכים להתקרב אחד לשני. אתם כבר לא צריכים לשבת מול המצלמה של המסך כי מצלמות חדשות מנהלות וידיאו ב 360 מעלות ומאפשרות לכם לנוע במרחב החדר או לשתף בישיבה אנשים מסביב לשולחן. וגם לא צריך ללבוש מיקרופון ואזניות כי אפשר לשים בחדר אביזר קטן שיודע לשמוע אתכם וגם להשמיע לכם את קולות המשתתפים מצדדים שונים של החדר, כאילו הם ממש שם.

השלב הבא של ההתקרבות מופיע כניסיונות לייצר חווית תלת מימד בכלים יותר פשוטים כמו מצלמות ומסכים, אפילו של לפטופים. מסכים רחבים עם קימור שעוטפים אתכם קצת יותר והולוגרמות בטכנולוגיה פשוטה יחסית (מקרן שמסתובב מספיק מהר כדי שהעין שלנו לא תראה את הסיבוב אלא את התמונה שהוא יוצר). המהנדס שאיתי ניסה להבין "בשביל מה זה טוב". התשובה שהוא קיבל מהמציג היתה פשוט להסתכל על הקהל. ההדגמה הזו היתה כל הזמן פקוקה באנשים שעצרו לצלם והראו את הפוטנציאל לעולם שלטי הפרסום למשל.

ועוד בדרך לחיבור בין העולמות ראינו ניסיונות להאניש את הטכנולוגיה בצורת רובוטים מבוססי בינה מלאכותית עם תוי פנים של אנשים או חיות שרואים, שומעים ומגיבים. כך הם יכולים לאפשר לילדים לתרגל יכולות של העולם הפיזי כולל אינטליגנציה רגשית ולמבוגרים להפיג את הבדידות (כן כן, בשיחה עם רובוט…).

מרגיש לי – וכל זה בדרך למטה-וורס, לכלים הדיגיטליים שיאפשרו לנו להרגיש ולפעול בתוך העולם הדיגיטלי כאילו אנחנו ממש בתוכו. אנחנו עדיין לא שם, צריך רק ללבוש את הערכות האלה כדי להבין שאי אפשר להשתמש בהן אפילו לפגישה של שעה. אבל רואים את הדרך, כולל עדשות משקפיים שמציירות לנו את הדיגיטל אל המציאות במציאות רבודה.

ויותר מכל, מחכים לחושים שידביקו את הפער.

והם בכל מקום.

זה מתחיל עם תנועה. במקום להחזיק ג'ויסטיק או עזר ביד ראינו המון פתרונות שעובדים עם היד עצמה או מקסימום עם השעון שעליה. עדיין רחוק ממושלם אבל בכיוון. בקצה הרחוק ממתינות הטכנולוגיות שפשוט יקלטו את המחשבה (קלט עצבי) ויבצעו.

אבל זה לא רק לשלוט, זה גם להרגיש. ראינו כפפות, וסטים וסרבלים שלמים מכוסים בסנסורים שמשדרים אותות לגוף כך שנרגיש משהו מהחוויה כולל טמפרטורה ומגע. וראינו אפילו כיסא שמבטיח לכם להרגיש את התנועה שאתם חווים בדיגיטל.

תנו לי שקט – בתוך כל הדיגיטל הזה ראינו גם שקט. מבתי גידול עד מקררים לירקות ותבלינים שמכניסים הביתה את הגינה. מקלחות ואמבטיות מפנקות, מעסות, חסכוניות וממחזרות עם וייב של טבע, אביזרי ספורט מתקפלים ומחוברים שתופסים הרבה פחות מקום מההליכון ההוא שקניתן והוא עכשיו מתקן לתיקים. גם הם, כמובן, מחוברים, מקשיבים, מדברים ומאפשרים לכם אימון אישי בזמן ובמקום שמתאים לכם. והרבה משפטים על קירות הביתנים שמכילים מילים כמו "רוגע" ו "בריאות" ו "שלוות נפש" ו "זמן איכות".

עולם העבודה
העתידי של 2030 הוא היברידי, אבל היברידי אחר. לא כמה ימים מהמשרד וכמה מהבית. היברידי שהוא מרחב אחד, כזה שייתן לנו את היתרונות של הדיגיטלי (גישה לכולם, בכל מרחב, כל הזמן) אבל גם להרגיש, בכל 5 החושים, לחוות את המפגש כאילו אנחנו ביחד. ההשלכות של השינויים האלה רחבות, על כל מרחבי העבודה. והן מתחילות בהבנה שהשינויים שיצרה הקורונה לא עומדים בפני עצמם והם ישתלבו עם שינויים נוספים שתביא לנו הטכנולוגיה בשנים הקרובות. וכדאי שנהיה מוכנים. 

לינק לטור בדה מרקר 19.01.2023

2 תגובות

  1. נירית תודה על המאמר. מרתק ומסקרן. נתת לנו להרגיש ואפילו לרגע כאילו היינו שם איתך.
    העתיד בהחלט טומן בחובו המון…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

large-AX1A2125-2
נירית כהן

אני נירית כהן ובעשור האחרון אני מובילה שיח חדשני על עולם העבודה העתידי והאסטרטגיות הדרושות לאנשים וקריירות, למנהלים וארגונים וגם בממד הלאומי של כלכלה, חברה וחינוך.

חיפוש
המומלצים
הרשמה לבלוג
כדי שתישארו מעודכנים

אנשים. ארגונים. מדיניות.

העולם משתנה סביבנו ופוגש אותנו כל פעם במקום אחר. מה מעניין אתכם היום?
למנהלים: להכין את המנהלים, התהליכים והארגון לארגון העתידי
לעובדים: אסטרטגיות לפיתוח, חיבור ושימור אנשים בנורמלי החדש
לקריירה: מפה וכלים לחיפוש עבודה, ניהול ושינוי בקריירה האישית
לחינוך: ההשלכות על מערכות החינוך, ההשכלה והמדיניות הציבורית
Web_Icon_2

למנהלים

Web_Icon_1

לעובדים

לקריירה

Web_Icon_3

לחינוך

כדי שתהיו מוכנים... הירשמו לניוזלטר השבועי