איך ייראה שוק העבודה בעולם שבו כל שירות יכול להגיע עד הבית?
משברים משנים את חוקי המשחק, גם בעולמות העבודה. אנחנו לומדים עכשיו בדרך הקשה, אישית, ניהולית וגם ארגונית, מה ואיך אפשר לעשות את מה שאנחנו עושים, אבל מהבית. בהתחלה רק את מה שאפשר ואחר-כך, ככל שחולף הזמן, מנסים להתאים גם את מה שחשבנו שאי אפשר ומגלים שבכל זאת אפשר חלק, אולי אחרת. ויש דברים שבכלל לא עשינו ואפשר עכשיו לנסות. בזמן שכולנו מסתגלים לעבודה מהבית אנחנו מאיצים את הופעתו של עולם העבודה העתידי. מתוך כלכלת הסגורים שמתפתחת כאן, אפשר כבר להציץ ולראות את עולם העבודה של היום שאחרי.
המשבר הכלכלי של 2007 הוא שהאיץ את ה Gig Economy, כלכלת החלטורות בתרגום לא מוצלח, היכולת של אנשים לתת מענה לצרכים נקודתיים דרך הרשתות. התופעה הזו שינתה לגמרי את חוקי המשחק בעולם העבודה ככל שגבר הרצון לשירותים מיידיים באמצעות אפליקציות ואלו עלו במעלה המקצועות. הגם שהתחילו עם שליחים ונהגים, אנחנו רואים אותם מטפסים במעלה הערך ויש היום כבר אפליקציות שמחברות בין נותן ודורש שירות גם בעולמות השירותים המקצועיים כגון השירותים המשפטיים, הפיננסיים וכד'. המשמעות היא מצד אחד שיותר ויותר עובדים יכולים למכור יחידות זמן ועבודה דרך הרשתות ומצד שני שאנחנו יכולים לקנות לעצמנו זמן בכך שנצרוך את השירותים שלנו בכלים האלה.
וכאן אנחנו מגיעים לרמז למה שצפוי לנו מהמשבר הנוכחי. בארה"ב, בהמשך של התהליך שעבר על הכלכלה בחוף המערבי של ארה"ב בעקבות ה Gig Economy, ראינו על פני זמן תופעה שזכתה לשם כלכלת הסגורים The Shut-In Economy. זהו בעצם תיאור מצב לעולם שבו אפשר לקבל היום כל שירות ומוצר עד פתח הדלת, מבלי לצאת מהבית. זאת אומרת, יש אנשים שבוחרים לא לצאת מהבית, לפחות לא לכל מה שקרוי "סידורים" גם בימים של שגרה והן קונים לעצמם את הזמן בכך שהם צורכים את כל המוצרים והשירותים באופן הזה, דרך הרשת.
האיש שיכניס את המוצרים לארון
תחשבו על קניות. במקום לעשות רשימה, להיכנס לסופר, לנסוע, לאסוף את המוצרים, לעמוד בקופה, לשלם, לחזור, לפרוק, אפשר פשוט לעשות רשימה, ללחוץ "שלם" ולדלג ישר לשלב ה"לפרוק". ואגב, אם לא בא לכם לפרוק, בארה"ב יש את Hello Alfred, שירות שמשלב אנשים שאתם מכירים בשמם עם שירותים שאתם צורכים ואז מישהו בכלל מקבל עבורכם את הקניות ומכניס אותן למקרר ולמזווה. וכן, אתם יכולים לבחור שהאלפרד שלכם יגיע לעשות את זה כשאתם לא בבית ואז באמת התחלתם ברשימת סופר וכל המוצרים פשוט היה שם כשחזרתם, הכביסה קופלה לארונות, הבית מסודר ונקי.
בימים אלה הצטרפנו כולנו לכלכלת הסגורים. בדומה ל Gig Economy שפירק את העבודה ליחידות של משימות, גם אנחנו מגלים היום שהרבה יותר נוח לנהל עבודה מהבית לא בצורת תפקידים, בטח לא במונחים של זמן ישיבה ליד השולחן (כרטיס נוכחות) אלא בצורת יחידות עבודה, משימות לשבוע הקרוב. אם תסתכלו מקרוב על העשייה הזו תגלו שהיא העלימה את מה שלא נדרש, לא הכרחי, את מה שעשינו מכח הרגל או חוסר רצון לשחרר או כדי להראות עסוקים, אבל אף אחד לא באמת מרגיש אם לא עושים יותר. בתקופה בה אנחנו נאלצים לארגן מחדש את העבודה בתנאים המבוזרים, אנחנו לומדים איך לנהל עובדים מרחוק ואיזו עבודה באמת צריך לעשות. וזה, על פני תקופה, כבר מבטיח שנזהה את התפקידים המיותרים, את אלה החסרים, את מה שקריטי ואת מה שלא. וגם את האנשים שהצליחו בתוך אי הוודאות והתפרקות המסגרות לעצב את העשייה הנדרשת, ואת אלה שלא.
ארגונים שישימו לב לתהליכים האלה ידעו ביום שאחרי לעצב מחדש תפקידים, מבנים וגם לעדכן תהליכי פיתוח מנהלים וכלים של הנעת עובדים ושל ניהול צוות מרחוק. הם ילמדו איפה זה יעיל, נוח וחסכוני לאפשר לאנשים לבחור איפה ומתי לעבוד ויסדירו נהלים סביב עבודה מהבית ועבודה גמישה באופן כללי כולל תהליכי ניהול ומדידת עבודה כתפוקות (יעדים לשבוע הקרוב) ולא תשומות (שעון נוכחות במשרד) ואיך צריך להתאים פיתוח מנהלים לתהליכים האלה. ברמת היעילות האישית. ככל שיותר ויותר אנשים מתמודדים עם ההכרח לעבוד מהבית או פשוט מחוץ למשרד, גם הארגונים וגם העובדים מפתחים יכולות חדשות סביב ניהול עצמי וגם ניהול צוות מרחוק וגם מסתגלים ומתחילים להרגיש בנוח עם מה שמתגלה כאפשרי ובעבר נתפס כבלתי אפשרי.
אבל זה לא נעצר עם האנשים שיש בארגון. כבר כמה שנים אנחנו מדברים על ארגונים שמתחילים לזהות את היכולת לעבוד עם אנשים בצורות עבודה שונות, כמו פרילנסרים, יועצים וכד'. בעולם החדש כבר אמרנו שאין סיבה לארגון להיות מוגבל רק על ידי מי שאפשר לגייס למשרה מלאה. בתקופה הזו ארגונים לומדים איך לנהל עובדים מרחוק וכשלומדים את זה מגלים שלא חייבים להיות מוגבלים רק על ידי האנשים "שלי" ואפילו לא בהכרח רק על ידי כח העבודה שנמצא באותה מדינה.
אין ספק שבשביל לקיים את הלמידות האלה בהמשך, חברות יצטרכו להקים תשתית יציבה כולל מערכות ניהול, יכולות תקשורת מעולות ותשתיות למידה כולל עדכון יכולות וגם מקצועות העתיד. בתקופה הזו אנשים יצירתיים מזהים את הכלים המתאימים בארגון לניהול צוות מרחוק וכדאי לוודא שהארגון לומד מהיצירתיות הזו ואוסף אל תוכו את מה שיעזור לעבודה גם ביום שאחרי. ולא רק בניהול, מסביבנו כבר צומחות פלטפורמות לגיוס וניהול פרילנסרים שתומכות ביכולת של הארגון לאתר, להעסיק וגם לתמוך בצוותים מסוג זה. התהליך הזה מבטיח לטשטש בהמשך את הגבולות בין עובדים לבין פרילנסרים בארגון, המשך ישיר למגמה שכבר זוהתה, למשל על ידי דלויט, של כח עבודה אלטרנטיבי המורכב מסוגים שונים של צורות העסקה.
התהליכים שאנחנו עוברים עכשיו בהתארגנות על כלכלת הסגורים יעזרו לארגונים לזהות את העלויות שאפשר יהיה בעתיד להוריד. אלה יכולים להופיע בשיח חדש סביב נסיעות עסקיות, כולל טיסות, במקומות שלמדנו להסתדר גם בלעדיהן. ארגונים שמחליפים היום פגישות, כולל פגישות מכירה ושירות לקוחות, עם פגישות ועידה לומדים ומלמדים שהמחויבות לא יורדת בגלל שאנחנו לא ביחד באותו חדר. מסקנה כזו נכונה גם למחויבות העובדים בארגון ועשויה להוביל לחסכון כלכלי על הוצאות שטחי משרד, אם נבין שאנחנו צריכים פחות שולחנות עבודה אישיים לכל עובד ויותר שטחים למטרות מפגש והתכנסות, מטרות שלשמן כן שווה לנסוע אל המשרד הפיזי. ובתהליך הזה יצמחו גם מי שישכילו לגלות ולנצל את המרחבים העצומים של למידה מרחוק, את החומרים המצוינים המצויים בשפע ובחינם ואת הצורך להבנות תהליכים, ארגוניים, אישיים וגם לאומיים, כדי לוודא שכולנו מתפתחים בעזרתם.
ואז, כשלומדים שמשהו אפשרי, מאד קשה לחזור אחורה למה שהיה קודם. אם אנחנו יכולים להתמודד עם למידה מרחוק אז אפשר ללמוד את מיומנויות המאה ה 21 אצל הטובים ביותר, מבלי להיות מוגבלים בתנאי קבלה של מוסד בינוני. וגם, מה בכל זאת אפשר להזמין מהרשת ולא להיות תלויים בחנויות או בספקים המוכרים. ואפילו, דמיינו את האפשרויות הגלומות בתעשיית התיירות בעולם שבו אנשים יגלו שאפשר לעבוד מכל מקום, אפילו מחופשות ארוכות ביעדים אקזוטיים. ואגב, בקצה השני, גם גילינו בתקופה הזו את המחיר שמשלמים על תלות בעולם גלובלי ולכן במקומות שונים תהיה דווקא הזדמנות לחזור ולהיות רלוונטיים במישור המקומי עם עבודה גלובלית כזרועות לחברות גלובליות או כפעילות עצמאית.
משבר הקורונה העולמי חושף לעולם גם את הצורך ברשתות בטחון סוציאליות, לא רק עבור שכירים וגם את העובדה שאי אפשר, בניגוד לחקיקה שהייתה בתחום ה Gig Economy בזמן האחרון, להפוך את כולם לשכירים וצריך לתת פתרון גם לעצמאיים ולהגן סוציאלית גם על צורות העבודה החדשות. במקביל, מגלים השכירים שנמצאים עכשיו בחל"ת בלי תאריך סיום שיציבות תעסוקתית כבר לא נשענת על המעסיק. התובנה הזו תקבל משנה תוקף אם נבין שההתפוצצות של הפתרונות הטכנולוגיים שצומחים כאן במגוון תחומי עבודה וחיים בגלל כלכלת הסגורים תייתר בסופו של דבר עוד מקומות עבודה. תחשבו על זה, ככל שיתרחבו השימושים ללמידת המכונה וליכולת שלה לנוע במרחב בעזרת חיישנים ורובוטיקה, כך נפגוש יותר ויותר מקרים בהם היכולות האלה יחליפו משרות של אנשים. וגם בגלל שלמדנו, בדרך הקשה, מה קורה למפעלים שמושתתים על אנשים כשאנשים מושבתים.
אנחנו עדיין צופים ערב ערב בחדשות ומקווים שהממשלה תיתן לנו פתרון והחיסון יגיע ויחזיר אותנו למה שהיה. אבל ככל שיתארך הזמן שבו אנחנו יושבים בבית, עובדים חלקית או בכלל לא, נבין שאנחנו חייבים להתארגן אחרת ברמה האישית, הארגונית, הציבורית. זה הזמן להפנות מבט ללמידה מכל מה שאפשרי ולא אפשרי בכלכלת הסגורים כדי לעצב את הדרך קדימה בעולם שבו העתיד הוא לא מה שהיה פעם.
עוד טורים פופולריים בנושא צורות העבודה החדשות:
מה ההבדל בין יזם, עצמאי לפרילאנסר: השפה המבלבלת של עולם העבודה החדש
עולם העבודה העתידי כל יום רביעי בגלובס והשבוע:
היעדר מילים מתאימות לתיאור צורות ההעסקה החדשות תורם לתפיסות המוטעות לגביהן ● הגיע הזמן שנפתח שפה לא שיפוטית, שתיתן
עובדים זמניים, פרילאנסרים או שכירים: מי יותר מרוצה מצורת ההעסקה שלו?
עולם העבודה העתידי כל יום רביעי בגלובס, והשבוע:
מחקר חדש של גאלופ מגלה כי הכלכלה החדשה, הכוללת צורות העסקה מגוונות, היא למעשה סיפור על שתי כלכלות –
תגובה אחת
מאמר מרתק עם תובנות חשובות, מעניין מה תהיינה ההשלכות של התקופה הכאוטית הזו על צמיחת סביבת עבודה פיזית חדשה…