מה כדאי ללמוד – מומחיות או ידע כללי

מה חשוב יותר, עומק ידע של מומחיות או בסיס רחב של מולטי-דיסציפלינריות? השאלה הזו הצטרפה בתקופה האחרונה לדיון שכבר מתרחש סביב הצרכים המשתנים של הכשרה ולמידה בעולם של שינויים מהירים. הסטודנטים הרבים שיגדשו את כיתות הזום בשנת הלימודים האקדמית שמתחילה בשבוע הבא מקווים שהידע שהם לומדים יאפשר להם להשתלב בשוק התעסוקה. שנים, במענה לשאלה "מה כדאי ללמוד?" אמרנו להם שהמפתח להצלחה נמצא בהתמחות שתאפשר להם לטפס בסולם המקצועי. ואם יחליטו לא ללכת בדרך הזו ויבחרו לעבור בין עיסוקים ותחומים שונים ולצבור קצת ידע בהרבה דברים, סביר להניח שהם כבר שמעו את דעת הסביבה שהם לא רציניים ולא יגיעו רחוק כי קצת מכל דבר לא מביא ערך בכלום.

מה כדאי ללמוד?

אבל העולם השתנה. כנראה שהמטוטלת זזה עכשיו מעומק לרוחב ובתהליך הזה מגדירה מחדש מה זו מומחיות בעולם החדש. ולשאלה הזו יש חשיבות גדולה לא רק לארגונים ולקריירות, אלא גם לסטודנטים ולמוסדות להשכלה גבוהה השואלים מה כדאי ללמוד.  

מסלאו מצוטט כמי שאמר שלאדם עם פטיש ביד כל דבר נראה כמו מסמר. אבל אם אנחנו מחזיקים בסל הכלים שלנו מגוון כלי עבודה יש יותר סיכוי שבמקום לראות רק את הבעיות שדורשות פטיש, אנחנו מסוגלים לזהות את אלה שאפשר לפתור עם מברג או שמספיק בכלל לשמן. 

מסביבנו משתנות דיסציפלינות כל הזמן. התשובות של ספרי הלימוד מהעבר כבר לא תמיד מתאימות לשאלות של היום ולא מלמדות אותנו לשאול את השאלות של המחר. הסביבה, כמו זו שאנחנו חיים בה בימים אלה ממש, רוויה במצבים בלתי צפויים, לא מוגדרים היטב וכל זה מייצר אצל רובנו אי נוחות בהעדר תשובות בית ספר שיעזרו לנו לדעת מה עושים.

כדאי ללמוד לגוון את סל הכלים

ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה ביחד עם שינויים ואי ודאות מחזקים את הצורך להחזיק סל כלים מגוון, אפילו בעולמות כמו מחקר ופיתוח. במאמר שפורסם בשבוע שעבר ב HBR בדקו את השאלה אילו חוקרים הכי חשובים היום ליכולת של חברות להתחרות בהצלחה? באופן מסורתי הגיוס למחלקות מחקר ופיתוח בחברות התמקד בעומק ומומחיות בנושאים ייחודיים. אם בעבר תפסו אנשי אשכולות כמומחים בשום דבר, מסתבר שדווקא לגיוון בידע ותחומי עניין יש תפקיד חשוב בחדשנות.

בבסיס, חדשנות היא חיבורים חדשים של ידע קיים בהיקפים שונים. מחקרים מראים שדווקא חיפוש רחב מוביל לחדשנות מהסוג שמוביל חברות להצלחה. ועם זאת, ברוב הארגונים אנחנו לא מסוגלים להחזיק מומחים לרוחב תחומי ידע רחבים ולהבנות תהליכים שיאפשרו להם להפגש כדי לייצר חיבורים כאלה. קיומם של אנשים בארגון שיש להם ניסיון וידע במגוון תחומים מגביר את ההסתברות שהם יוכלו לחבר נקודות לרוחב תחומים ולזהות הזדמנויות נכונות לארגון. יש סיכוי טוב שהארגון אז יזדקק למומחים כדי לבצע את הרעיון, אבל בהעדר הזיהוי אין מה לבצע.

מומחיות מולטי-דיסציפלינרית

אין כאן כוונה לומר שמומחיות עומק מיותרת. להיפך, אנחנו צריכים לדעת להפעיל את הכלים ולפעמים לא מצליחים לפתור את הבעיה ואז נביא את זה שיש לו כלי ייחודי. אבל בעולם שמשתנה כלכך מהר, ככל שיהיו לנו יותר כלים נוכל ביתר קלות לנווט באי הוודאות, להשאר גמישים ולא לקפוץ לפתרונות צרים. בעצם, מומחיות בעולם החדש זזה מעומק למולטי-דיסציפלינריות. מיומנות שמאפשרת לנו לעלות קצת למעלה, להסתכל על העולם, האתגרים, השאלות, הבעיות מנקודת מבט רחבה יותר, כזו שלוקחת בחשבון יותר משתנים ואפשרויות לפני שמקבלים החלטות.

ולסטודנטים ששואלים מה כדאי ללמוד מומלץ להסתכל גם לתשובה שנותן שוק העבודה לשאלת המומחיות. עם ההבנה שאנשים מולטי-דיסציפלינריים מחזיקים בארגז הכלים שלהם מגוון רחב יותר של כלים, ארגונים למדו גם שזה מאפשר להם להתאים את עצמם יותר מהר לשינויים במשימות, באתגרים ובשוק העבודה. את המגמה הזו רואים גם באופן בו חברות מגייסות היום. אם בעבר גייסנו לתפקיד, היום ארגונים מבינים שהאנשים צריכים להשתנות עם הארגון ולכן חשוב לגייס אנשים שיוכלו לעבור לתפקידים חדשים שיווצרו. וזה מוביל לגיוס דרך נקודת מבט של מיומנויות על פני הגדרות של ידע מקצועי צר.

כדאי ללמוד מיומנויות שניתנות להעברה

התופעה הזו זכתה בתקופה האחרונה לשם, transferable skills, מיומנויות שניתנות להעברה בין תפקידים, ארגונים ואפילו מקצועות. אלה בעצם היכולות שתדגישו בהגשת מועמדות בהעדר ניסיון ישיר בדיוק באותו עיסוק. הן משקפות את הפוטנציאל שלכם גם אם לא עשיתם משהו בדיוק כזה, אתם יכולים להראות שהשתמשתם ביכולות דומות בהקשר אחר.

לינקדאין מפרסמת כל שנה את רשימת המיומנויות המופיעות הכי הרבה במודעות הדרושים. ארבע מתוך חמשת המיומנויות הרכות שמובילות את הרשימה של שנת 2020 היו שם גם בשנה שעברה והן יצירתיות, יכולת שכנוע, שיתוף פעולה, ויכולת התאמה adaptability. סוגרת את הרשימה מיומנות נדרשת שלא הופיעה כאן בעבר, אינטליגנציה רגשית.

אבל לא פחות מעניינת הרשימה של מה שנקרא "מיומנויות קשות" הנדרשות ביותר על ידי מעסיקים. גם כאן אפשר לזהות מיומנויות ניתנות להעברה כמו חשיבה אנליטית וחשיבה עסקית. כשאתם חושבים מה כדאי ללמוד קחו בחשבון שבשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר יכולות מקצועיות נעות בין תחומי עיסוק וזה מכניס לסל המיומנויות שניתן להעביר בין תפקידים גם את כל מה שקשור לידע עסקי, פיננסי, ניהול פרויקטים וכד'.

בלי קשר לתחום הלימודים

במילים אחרות, לא משנה מה כדאי ללמוד, יש בעולם העבודה החדש יכולות ליבה שאתם רוצים לרכוש.  זה לא באמת חשוב באיזו פקולטה נרשמתם להתחיל את שנת הלימודים הקרובה. ממילא במהלך הקריירה שלכם תשנו שוב ושוב את הגדרות המקצוע והעיסוק וגם אם יקראו לו אותו דבר, סל הכלים שלכם עוד עשר שנים יהיה מאד שונה ממה שמלמדים אתכם היום. מה שכן חשוב, זה ללמוד כלים שיאפשרו לכם להמשיך ללמוד, להכיר מגוון של תחומים, צורות חשיבה, מקורות מידע, עולמות תוכן. ולפתח יכולות שניתנות להעברה ויעזרו לכם לנהל את הזהות המקצועית שלכם דרך כל השינויים.

דווקא משבר הקורונה שהוציא את השיעורים מהכיתות ולימד אותנו שזום אינו התשובה יכול לעזור לנו לפתח התנסויות למידה שיגבירו בין השאר את פיתוח המיומנויות האלו כבר במסגרות הלימודים. אבל לא חייבים לחכות לאחרים שיתנו לכם מענה וחלק גדול מהשיעור כאן הוא לקחת את האחריות על הלמידה והפיתוח של עצמנו. אם אתם בכנס, לכו להרצאות שלא נוגעות בדיוק במה שאתם עוסקים, אלו שקצת ליד. קראו את המאמרים בתחומים משיקים, אולי אפילו כאלה מתעשיות אחרות. אתם בעולם הכספים? למה לא להבין קצת איך אנשי שיווק משתמשים היום בדאטה. חשבו יותר רחב ממה שנהוג בעולם הצר של מקצועות והתמחות. אתם מחפשים קורסים ברשתות? חפשו מעבר להגדרות המקצוע שלכם, קורסים מעניינים בפקולטות אחרות.

מה עוד יקרה?

וגם אם אתם כבר מומחים בתחומכם, למדו להסתכל על מגמות, איך הן משפיעות מחוץ למעגל המיידי. משבר הקורונה העולמי למשל לא מאיץ רק מחקרים בתחום החיסון, אפילו לא רק בתחום הבריאות. חשבתם איך הצורך לטפל מרחוק משפיע על השימוש בטכנולוגיות תנועה עצמאית במרחב? ואם הרופא יכול לטפל בחולה בלי להיות איתו באותו חדר, אולי מחר הוא לא יצטרך אפילו להיות איתו באותו בית חולים? ואיך היכולות האלה יאיצו מיכון של תעשיות, רכב אוטונומי, אוטומציות? ואיפה כל זה יפגוש את העיסוק שלכם?

ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה הנגישה לנו את המידע. הרבה פחות חשוב היום לדעת את מה שצריך מאשר לדעת מה צריך ולהביא את מי שיודע. המפתח לעתיד הוא לא במומחיות המקצועית העמוקה אלא דווקא בגישה, בצורת החשיבה. וזה מה שאתם רוצים לוודא שאתם לומדים. בהצלחה.

לינק לטור בגלובס 14.10.2020

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

large-AX1A2125-2
נירית כהן

אני נירית כהן ובעשור האחרון אני מובילה שיח חדשני על עולם העבודה העתידי והאסטרטגיות הדרושות לאנשים וקריירות, למנהלים וארגונים וגם בממד הלאומי של כלכלה, חברה וחינוך.

חיפוש
המומלצים
הרשמה לבלוג
כדי שתישארו מעודכנים

אנשים. ארגונים. מדיניות.

העולם משתנה סביבנו ופוגש אותנו כל פעם במקום אחר. מה מעניין אתכם היום?
אנשים וקריירות: כדי לחבר אנשים ולפתח קריירות בתוך ארגונים וגם ברמה האישית
מנהלים וארגונים: בשביל להכין את העובדים, התהליכים, המנהיגות והארגון לעתיד
השכלה ומדיניות: כל מה שצריך לעדכן במערכות החינוך, ההשכלה וההכשרה והמדיניות הציבורית

אנשים וקריירות

מנהלים וארגונים

השכלה ומדיניות

כדי שתהיו מוכנים... הירשמו לבלוג