ביחד אבל בנפרד: איך יראו משרדים בעולם פוסט קורונה

זה הזמן לדמיין מחדש איך יראו משרדים בעולם פוסט קורונה.

שנת 2020 הכניסה אותנו לניסוי לא מתוכנן בתנאים יוצאי דופן. בארגונים רבים עושים עכשיו חקר עמוק אל תוך תפקידו של המשרד הפיזי כחלק מיצירת מדיניות של עבודה מהבית. מדיניות שתתפתח כנראה עם הזמן למדיניות של גמישות תעסוקתית רחבה יותר.

החודשים האחרונים אפשרו לכולנו, עובדים וארגונים, להבין לאילו חלקים מחיי העבודה אנחנו מתגעגעים. לעומתם, למדנו גם על מה אנחנו שמחים לוותר. אם נתעלם לרגע מהאתגרים הסביבתיים של בתי ספר סגורים וריחוק חברתי, עובדים רבים גילו שהם מרגישים מועצמים מהיכולת לשלוט בזמן ומקום העבודה ונהנים מזמן הנסיעות שהתפנה. אחרים דווקא מרגישים מבודדים בהעדר ההבניה והמפגשים שמקנה היציאה למשרד.

פוטנציאל לחיסכון כספי

גם הארגונים לומדים מה אפשרי ואיפה צריך להתארגן אחרת. סקר סמנכ"לי כספים שערך גרטנר מראה שאנשי כספים כבר מבינים את הפוטנציאל הכלכלי הגלום במדיניות עבודה מרחוק בהקשר של משרדים בעולם פוסט קורונה. 74% מהמשתתפים אמרו שיגדילו את היקף העבודה מרחוק באופן קבוע גם אחרי המשבר. 23% אמרו אפילו שיגדילו את היקף העבודה מרחוק מעל ל 20%. בהמשך ישיר לתהליך הזה אנחנו רואים היום הנהלות מבקשות להבין איך העידן החדש בעולם העבודה ישפיע על ביצועים, רווחים, תפעול וכן, דרישות נדל"ן.

אנחנו רגילים שכל פרויקט, בטח בהיקף כזה, מתחיל עם ניתוח מידע והגדרת צרכים.

מצד אחד, כבר שנים שאנחנו יודעים ממחקרים שונים שהמשרדים עצמם לא מנוצלים היטב, שרק כמחצית מהשולחנות האישיים בשימוש בכל רגע נתון. בעשורים האחרונים התאמנו את מקומות העבודה הפיזיים כדי לייצר מפגשים מקריים, כחלק מתפיסה שהם מרכיב חשוב במשוואת העבודה. יצרנו שטחי משרד פתוחים וחללים שיקצרו את המפגשים והשיחות הבלתי פורמליות. ובשנים האחרונות כבר ראינו ארגונים עוסקים בשאלת מבנה ותפקיד המשרדים בעידן שבו אפשר לעבוד מכל מקום.

ואז הגיע משבר הקורונה והזכיר לנו שוב שאנחנו אוהבים מערכות יחסים ומפגשים פיזיים. ובעוד רבים גילו את הגמישות שמייצרת העבודה מהבית, רבים אחרים מגדירים אותה כהישרדות ולא שגשוג. ובתוך כל זה אנחנו מנסים להבין איך מממשים את פוטנציאל החיסכון ובמקביל מתכננים משרדים בעולם פוסט קורונה כדי להתגבר גם על האתגרים?

האתגר בתכנון משרדים בעולם פוסט קורונה

הבעיה שלנו עכשיו שהכלים הרגילים לא עובדים כאן.

כל Benchmarking, למשל, יכול לספר על צורות העבודה הגמישות של העשור האחרון, היקפי שטח לעובד שהתאימו בעולם שכבר אינו רלוונטי. עד לא מזמן דיברנו על טכנולוגיה של בניינים חכמים שיכולים לספר לנו על ניצולת של שטחים והעדפות של עובדים והנחנו שהמידע שנאסוף יעזור לנו לתכנן. אבל גם אם היה לנו מידע כזה, כלי התכנון מתקשים עכשיו לצפות את נקודות האיזון שנפגוש כשניתן לעובדים, שחוו את שנת 2020, לבחור אם ומתי להגיע אל המשרדים בעולם פוסט קורונה ולאיזה צורך. ומאחר ונדל"ן זו מחוייבות יחסית ארוכת טווח, צריך לקחת כאן בחשבון גם שהמדיניות והמציאות שלנו ימשיכו להתפתח. מה שנראה לנו היום כנקודת איזון סבירה עוד צפוי להשתנות כשנפגוש את המציאות החדשה.

אי אפשר לדעת מתי העולם יחזור לפעילות נורמלית אבל אפשר לדעת שהנורמלי יהיה גמיש יותר. ועכשיו צריך רק להבין מה כוללת אותה גמישות, איזו סביבה משולבת של עבודה מהבית ומהמשרד אנחנו צריכים לייצר?

אפשר כבר עכשיו לזהות בעולם העבודה המתפתח סביבנו 3 מימדים של גמישות:

יותר מרחבי עבודה של "אנחנו" לעומת של "אני"

ההבנה שאנשים אוהבים קשרים ואלה מתרחשים במשרד הפיזי מסמנת לנו שינוי נדרש ביחס מרחבי העבודה בכדי לאפשר שיתופי פעולה משופרים. פחות תחנות עבודה אישיות, יותר אזורים לריכוז, למפגשים מסוגים שונים וגם כלי טכנולוגיה מתקדמים לאיכות גבוהה של מפגשים מרחוק, שאין בבית.

משרדי לווין

גם עצם ההגדרה של "במשרד" ו"מרחוק" תשתנה.

בעצם, בבית זה כבר מזמן לא חייב להיות בבית. עבודה מרחוק יכולה להתרחש בכל מקום שהוא לא המשרד. אם פעם היה המשרד בניין משרדים מסוים, שאליו מגיעים כולם בפקקים של שעות העומס, אנחנו מתחילים לראות תפיסות חדשות למשרדים בעולם פוסט קורונה כולל משרדי לויין, מפוזרים גיאוגרפית באופן שמאפשר לאנשים גישה למשרד במקום שהוא קרוב יותר למקום המגורים. ואפילו תפיסה של משרד להשכיר, גישה למקום עבודה, של הארגון או שיתופי, שיכול לאפשר עבודה מרחוק, אבל קרוב לבית.

מודל עבודה היברידי

וזה בעצם השינוי הגדול ביותר שאנחנו עומדים בפניו. מודל עבודה היברידי פירושו שבכל רגע נתון חלק מהאנשים נמצאים בעבודה וחלק בבית. בשביל שנצליח לעבוד במודל העבודה היברידי אנחנו חייבים ללמוד לטשטש את הגבולות בין מי שעובדים במשרד למי שעובדים בבית, במשרדי לווין או בכל מקום שהוא לא ביחד. משרדים בעולם פוסט קורונה צריכים לייצר שיתופי פעולה משופרים פיזית ווירטואלית.

השינוי הזה מוסיף ממד חדש למערכת השיקולים בבניית המרחב הפיזי. כבר לא מספיק לשאול איך מאפשרים לאנשים יחידים לעבוד בריכוז או איך מאפשרים לקבוצות בגדלים שונים להיפגש בסוגים שונים של מרחבים בתוך המשרד. יותר מכל דבר אחר, אנחנו צריכים עכשיו ללמוד לאפשר לקבוצות האלה להיפגש כשחלק נמצאים במשרד וחלק בבית.

לכן, האתגר האמתי של משרדים בעולם פוסט קורונה הוא לייצר סביבת עבודה מגוונת וגמישה שבה ניתן לשלב עבודה במשרד ומרחוק לתוצאות מקסימליות של תפוקה וחיבור בין אנשים. וזו כבר שיחה רחבה יותר מאשר צמצום ועיצוב מחדש של הנדל"ן. בשביל שזה יקרה, אנחנו צריכים לזהות את כל הדרכים החדשות והכישורים הנדרשים להתחבר מקרוב ומרחוק, ליצור מרחב עבודה וירטואלי שמאפשר לנו להיות "בעבודה" כשאנחנו לא כולנו באותו מקום. וזה כנראה יוביל אותנו לתהליכים והשקעות חדשות באנשים, בעיצוב חוויה וגם בטכנולוגיה.

מה שכבר ברור, בתקופה הזו לא מספיק לחשוב על עיצוב המשרדים באופן גמיש שיאפשר לעובדים בחירה לסביבה המתאימה לעבודה הנדרשת בכל רגע נתון. המשבר הזה ועולם העבודה ההיברידי שיגיע אחריו מחזקים את הרעיון שאנחנו זקוקים למרחב עבודה פיזי שלא יגדיר או יכתיב את האופן שבו אנחנו עובדים ביחד. יהיה מעניין.

לינק לטור בגלובס 30.10.202

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

large-AX1A2125-2
נירית כהן

אני נירית כהן ובעשור האחרון אני מובילה שיח חדשני על עולם העבודה העתידי והאסטרטגיות הדרושות לאנשים וקריירות, למנהלים וארגונים וגם בממד הלאומי של כלכלה, חברה וחינוך.

חיפוש
המומלצים
הרשמה לבלוג
כדי שתישארו מעודכנים

אנשים. ארגונים. מדיניות.

העולם משתנה סביבנו ופוגש אותנו כל פעם במקום אחר. מה מעניין אתכם היום?
אנשים וקריירות: כדי לחבר אנשים ולפתח קריירות בתוך ארגונים וגם ברמה האישית
מנהלים וארגונים: בשביל להכין את העובדים, התהליכים, המנהיגות והארגון לעתיד
השכלה ומדיניות: כל מה שצריך לעדכן במערכות החינוך, ההשכלה וההכשרה והמדיניות הציבורית

אנשים וקריירות

מנהלים וארגונים

השכלה ומדיניות

כדי שתהיו מוכנים... הירשמו לבלוג