אי אפשר באמת להניח שהמחאה לא משפיעה על היכולת של האנשים שלכם לעבוד. ויכוחים בעד ונגד שפוגעים בלכידות הצוות, שיחות מסדרון שלוקחות יותר זמן מהרגיל, צריכה מוגברת של אתרי חדשות ותגובות ברשתות החברתיות, כולם זמן ותשומת לב שהיה בעבר נתון לעבודה. וזה עוד לפני מחאות ליליות ספונטניות שאחריהן בכלל לא מגיעים לעבודה.
כבר ברור שאנחנו לא בספרינט אלא במרתון. וגם שהמחאה, בין אם אתם בעד או נגד, מחלחלת למקום העבודה ובחודשים האחרונים אי אפשר להימנע מההשפעה שלה על האנשים והארגון. היא משפיעה על היכולת להתרכז, על מחוברות ושיתופי פעולה ובסופו של דבר על תוצרים. במישור האישי, אנחנו מודאגים, לא מרוכזים ורמות המתח גבוהות. אצל רבים, זה ישפיע על היכולת להתמקד בעבודה. לכן חשוב להבין איך מספקים סביבה ניהולית וארגונית שתומכת בעובדים ובמקביל גם מאפשרת את המשכיות העבודה.
במרכזו של הצורך הזה נמצאים המנהלים, שמשחקים בתקופה הזו תפקיד קריטי. מנהלים שמעולם לא הכשרנו לנהל אנשים ועבודה בתקופה של שיח חברתי ופוליטי מקטב. אנחנו לא לבד בסיפור הזה. על פי מחקרים שעשו בגרטנר סביב בחירות ואירועים גאו-פוליטיים שונים, 81% מהעובדים בארה"ב דיווחו שהם מדברים פוליטיקה בעבודה, עובדים באנגליה אמרו שהם מדברים על ברקזיט כ-40 דקות ביום עבודה ורוב העובדים מדווחים שזה משפיע על היכולת שלהם לעבוד. אבל המנהלים לא מוכנים להתמודד עם האירוע הזה. רק 44% מהמנהלים בארה"ב למשל אומרים שהארגון נתן להם כלים לנהל סוגיות שעולות מחדירת שיח פוליטי אל תוך הארגון.
עכשיו הזמן של מנהלים לשאול מה אני יכול לעשות או לומר כדי לעזור לאנשים שלי להתמודד עם מה שקורה ומה שעוד יקרה? זו שאלה שמכירה בכך שהאירועים העכשוויים לא דומים לשום דבר שהכרנו, ושאנחנו צריכים להתנהל בהם, בתוך הארגון, בדרכים חדשות. עוד שיעור, אחרי עבודה מהבית ועבודה היברידית ובינה מלאכותית על סטרואידים, עכשיו מנהלים צריכים לאמן את השרירים שיעזרו לאנשים שלהם לעשות מה שהם צריכים גם במישור החברתי וגם במישור הארגוני. כי במקביל למחאה, יש לנו גם עסק לנהל.
לדבר:
זה שלא תדברו על זה, זה לא אומר שזה לא נמצא במרכז השיח. אז עדיף לדבר, בשתי רמות – דעות ותחושות.
מנהלים צריכים עכשיו לפתוח באופן פרואקטיבי בשיח אוטנטי עם אנשים ,לשאול שאלות כדי להבין איפה כל אחד מהאנשים שלהם נמצא. שימו לב לטון הדיבור, לשפת הגוף כדי לאמוד איך אנשים מרגישים ומה המצב בתוך הצוות. אם מישהו חולק אתכם רגשות, פחד, חשש, עצרו לפני שאתם מציעים פתרון. אנשים מבינים שלמנהלים שלהם אין תשובות אבל עצם השיחה עוזרת בכך שהיא מאפשרת לאנשים ולקבל כח מכך שאנחנו מתייחסים בארגון לרגשות שיש עכשיו לכולם. וקחו בחשבון שיש אנשים שאולי לא רוצים לדבר על האירועים ודווקא מעדיפים להשאיר את מקום העבודה כמקום יציב ושקט אל מול הסערות שבחוץ.
השיח של דעות מורכב יותר. כשמתרחשים בחוץ אירועים דרמטיים אנחנו צריכים לאפשר לאנשים לדבר את התחושות שלהם מבלי לחשוש, לדעת שהם בסביבה מוגנת ושהם לא יפגעו. קודם כל ברמת הארגון, אם יש לארגון או להנהלה עמדה או פעילות אקטיבית חשוב שתעדכנו את העובדים על האופן שבו הארגון מגיב ולמה. ולפתוח את הדלת לאלה שחושבים אחרת. כדי להימנע מעימותים בין אנשים עם דעות שונות במקום העבודה ולשמר את היכולת לעבוד ביחד כדאי לייצר סביבה בטוחה לעובדים לנהל את השיח על המחאה במרחב ייעודי כדי להפריד בין היום יום של העבודה, הצוות ושיח ניהולי לבין דיונים הקשורים במחאה ובפוליטיקה. הרעיון הוא לייצר מסגרת ברורה שתתמוך בדיאלוג בטוח על נושאים נפיצים, בלי הקלטות או צילומים ובלי מבנים ארגוניים קלאסיים. אזור בטוח שבו מי שבוחר מצטרף, רצוי עם הנחיה של אנשים מקצוע, שתאפשר דיאלוג לא ויכוח, שבו אנשים לומדים להקשיב ולתרום מתוך כבוד לעמיתים לעבודה. זו הזדמנות לספק לעובדים כלים והדרכה כיצד לנהל שיחות אמיצות.
להתחבר:
דווקא עכשיו אמון בתוך הארגון הוא קריטי. ואמון נולד כשהתקשורת אוטנטית, כשאנשים מרגישים מחוברים לאנשים מסביבם בחיבור אישי ואנושי. ברמת העבודה כדאי לשים לב כל ההתרחשות שאתם יוצרים סביבת עבודה חיובית שמקדמת שיתוף פעולה כולל פעילויות צוות ואפילו חגיגות, הצלחות ומשוב חיובי שוטף על עבודה שחשובים תמיד ובמיוחד עכשיו. זה כנראה לא הזמן לדבר על אסטרטגיות טווח ארוך כשהטווח הקצר מלא בשאלות. אבל כדאי מאד לחזור לבסיס, לוודא שסדרי העדיפויות העסקיים ברורים לתקופה הקרובה וכולם מבינים מה תפקידם ואיך הם תורמים למה שצריך לעשות.
אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שאנשים עסוקים עכשיו לא רק בעבודה ואין טעם לגרום להם להרגיש שהם צריכים להסתיר את זה. זה הזמן להפגין עודף אמפטיה, בכל דבר. מותר ורצוי להכיר בכעס, בסערה הרגשית שרבים מתמודדים איתה. לאפשר לאנשים להראות את הצד האישי שלהם, איך הם עצמם מושפעים. וגם את הצורך שלהם בתמיכה, את הדאגה, את אי הוודאות. זה הזמן לצאת מהמשרדים אל המסדרונות, להסתכל איך האנשים נראים, מה הם עושים, על מה הם מדברים ולהיות שם בשבילם ולא תפחדו ממגוון הרגשות שאנשים מביעים כולל פחד, כעס וחרדה. אם זה מתאים, אתם יכולים גם ממש לקבוע צ'ק-אין קבוע עם אנשים או עם הצוות יחד כדי לדבר על האופן בו הם מתמודדים עם המהומה הפוליטית. חשוב שתהיו מודעים למצב הרוח האישי והקבוצתי, שתזהו מצבי לחץ וסימני מצוקה או שחיקה, כגון ירידה בתפוקה או עלייה בהיעדרויות כדי שתוכלו להציעה תמיכה ואולי אפילו כלים. ולהוביל בדוגמה, תוך הדגמת שימוש אישי באסטרטגיות התמודדות גם עבור עצמכם. ככל שתאווררו את התחושות כך תפנו זמן ותשומת לב גם לצורך לשים אותן בצד ולעבוד.
לספק כלים:
מנהלים יכולים להציע משאבים ותמיכה כדי לעזור לעובדים לנהל את רמות הלחץ שלהם ולעודד אותם לדאוג לעצמם, פיזית ונפשית. זה עשוי לכלול קידום הרגלי אכילה ופעילות גופנית בריאים, מתן הזדמנויות למדיטציה או תרגול מיינדפולנס ואפילו תמיכה פורמלית בצורת שירותי ייעוץ. אם אין לכם כאלה, כדאי לשקול לעבות את תכניות הרווחה שלכם בגישה למשאבי בריאות הנפש כגון שירותי ייעוץ, תמיכה נפשית, כלים להורדת מתח ולחץ או תוכניות סיוע לעובדים. ואם כבר יש לכם כאלה, כדאי לוודא שהעובדים מודעים למשאבים העומדים לרשותם.
אם זה מתאים, אפשר גם לשקול לחדד את יכולות העבודה הגמישות – עבודה מרחוק או שעות גמישות וגם מדיניות חופשה ללא הגבלה – הכל כדי להקל על הלחצים ולאפשר לאנשים לעבוד איפה ומתי שזה מתאים. ולשים לב גם לעומס וסדרי עדיפויות כדי לוודא שאנשים מבינים מה צריך לעשות, באילו לוחות זמנים ואיך נראה תיעדוף. ואם צריך, לחלק מחדש משימות כדי להקל על מתח ולמנוע שחיקה. ממילא אנחנו צריכים בתקופה הזו לנהל תוצרים ולא תשומות לכן ככל שתהיו ברורים לגבי תוצרים, לוחות זמנים וסדרי עדיפויות אפשר לשחרר לאנשים את כל הכלים לנהל גם את העבודה וגם להתפנות למה שחשוב להם בתקופה הזו.
להתאחד:
זמנים סוערים מזכירים לנו את חשיבות הקהילה האנושית שסביבנו ולכן חשוב למצוא את הדרכים לרתום את ההתמודדות עם המצב דווקא להגברת תחושת הביחד והחוסן כקהילה. אפשר וכדאי לחגוג את מי שאתם כקהילה ארגונית, להדגיש את המחוברות לענף, לחברה שלך, ללקוחות ואחד לשני.
כולנו מעבדים בתקופה הזו רגשות. כמנהלים אנחנו מתמודדים עכשיו לא רק עם הרגשות של עצמנו אלא גם עם התחושות והחששות של העובדים שלנו. לא שהיינו בוחרים את השיעור הזה אבל כמו כל שיעור בעידן הזה הוא מכין אותנו לניהול בעולם משתנה, בלתי צפוי שמזמן לנו אתגרים שלא היינו מסוגלים להעלות על הדעת. ואנחנו נמצא ממנו מחוזקים.
