זה הזמן למדיניות ממשלתית חדשנית

התוכן בעמוד זה מתורגם גם ל -

על עבודה וקריירה כל יום רביעי בגלובס. והשבוע:

כפי שהמדינה קיבלה לפני שנים החלטה לסייע לתעשייה באמצעות חוק לעידוד השקעות הון, המדינה יכולה היום לסייע באמצעות מיזמים דוגמת חממות לבני 50 פלוס שייתנו מסגרת תומכת שתקל את המעבר לעסק עצמאי

עולם העבודה המשתנה הוא נושא מהותי בדיוני אסטרטגיה ושולחנות הנהלה. אבל בחודשים האחרונים יותר ויותר מהיומן שלי מוקדש דווקא לשיחות בנושאים הללו עם קובעי המדיניות הציבורית – המחוקק, משרדי הממשלה וגם האקדמיה. כשהתקשרה אליי יועצת העובדת עם משרד ממשלתי וביקשה לראיין אותי לדוח העוסק בהתארגנות המשרד לקראת העשור הקרוב, היה לי ברור שהגיע הזמן לבחון כאן יחד את השאלות החשובות שעלו בעקבות טורים קודמים. מה אנחנו, העובדים והארגונים, היינו רוצים שקובעי המדיניות ישקלו ויתאימו כדי שנוכל לקיים קריירות וארגונים מצליחים בסביבה המשתנה?

השינויים בעולם העבודה פותחים דלת לסוג חדש של תעסוקה, שבה אדם מרכיב משרה מלאה מכמה סוגי עבודות. "תיק קריירה" קראנו לזה בטורים קודמים. ואם אתם חושבים, "לי זה לא מתאים", כדאי שתחשבו שוב, כי מספר משרות השכירים מצטמצם והמגמות העולמיות מצביעות על כך שבמקרים רבים עובדים בגילי הביניים יצטרכו לקיים פעילות עצמאית כלשהי כדי להמשיך לעבוד. לפי מחקר אחד של חברת Gallup, רוב העסקים הקטנים שנפתחים כיום בארה"ב הם של בני 50 פלוס.

אולם בניגוד לעבר, לאדם הבונה לעצמו עסק קטן לא חייב להיות משרד פיזי (אף שמבחינת טופסי מס הכנסה עדיין אם יש עסק יש כתובת). יותר מכך, לרוב אין לו צוות עובדים שכיר ויש סיכוי טוב שגם אין לו כרטיס ביקור. במקרים רבים, שוק היעד הוא בענן וכמעט שאין חסמי כניסה. כל אחד יכול – בלי משרד ובתקציב מינימלי – להתחבר ללקוח משלם ולהתחיל לעבוד.

העולם הזה נותן הזדמנות ייחודית גם לאוכלוסיות שבעבר התקשו להשתלב בשוק העבודה – למשל, אנשים שהתקשו להתחייב למשרה מלאה בשעות קבועות או מועסקים שנפלטו משוק העבודה ומתקשים לחזור אליו כשכירים. ללא ספק כדאי למשק לעודד את הצלחתם, ולפעמים כל שנדרש הוא עזרה התחלתית ומענה לשאלות כמו איך מקימים עסק כזה מבחינת הנוכחות ברשת ומבחינת התשתית החוקית והכלכלית. אבל אלה כלים שאינם נלמדים היום בשום מקום.

כלכלת ה-1099

אם לפני 25 שנה רק 6% מהכלכלה האמריקאית עבדה במתכונת הזאת של "תיק קריירה", היום אנחנו כבר עומדים על יותר מ-30% והמספרים עולים בהתמדה. בארה"ב יש לזה שם חדש – כלכלת ה-1099, על שם טופס המס המגדיר אותך כמנהל של עצמך. ועם זאת ברור שהמדיניות הציבורית וחוקי העבודה עדיין אינם מותאמים לכלכלה החדשה.

האם הכלכלה הזו חייבת לסמן את סופם של תנאי העבודה שהושגו לאורך השנים עבור העובדים, ובהם ביטוחי עבודה, תנאי פרישה, מחלה, חופשת לידה, שעות נוספות, שכר מינימום וביטחון תעסוקתי באופן כללי? או שאולי עלינו להוביל כאן דיון מסודר על תנאים בסיסיים לכול בלא קשר לאופן ההעסקה, כפי שנעשה לפני שנים עם חוק ביטוח בריאות ממלכתי ובמידה מסוימת עם הרחבת חוקי הפנסיה ואפילו החקיקה האחרונה בעניין דמי אבטלה לעצמאיים. הדיון הזה יתקיים מן הסתם בשנים הקרובות, עד שנמצא איזון מתאים. בינתיים, כבר כמה ארגונים העובדים עם נותני שירותים כמו Uber מעבירים אותם לסטטוס של עובדים או נותנים להם לבחור בין שתי האפשרויות.

אז מה יכולים קובעי המדיניות לעשות? איך אפשר להכשיר את כוח העבודה העתידי לפעילות בעולם הזה? איך אפשר להקל על מי שהוא עסק של אדם אחד? ואיך עוזרים למי שהם מהגרים לעולם החדש להכשיר את עצמם, להסיר חסמים ולפתח קריירה שנייה ושלישית, ובמקרים מסוימים גם ראשונה?

בנובמבר 2014 הציגה המועצה הלאומית לכלכלה לממשלה סקירה על עולם העבודה העתידי. בתחום ההכשרה, הייתה הכרה בחשיבות ההנגשה של לימודי הליבה לכלל האוכלוסיות, אבל לא פחות חשוב הוא הדיון בצורך לעצב מחדש את מודל יחסי העבודה במשק בתוך שימת האדם במרכז והתייחסות לגמישות ההעסקה. בדיון הזה הדגש הוא עדיין על עבודה שכירה ויש מקום להרחיבו. גם כאשר דנים בעובדים בני גיל הביניים, במקומות רבים מנסים להשאירם בתחומי העבודה השכירה – למשל על ידי שינוי גיל הפרישה, הגמשת המשרה, הכשרה מקצועית במקום העבודה וכדומה. אבל יש מקום לבחון גם את האפשרות לתת לעובדים הללו כלים לפתח קריירות נוספות.

כפי שהמדינה קיבלה לפני שנים החלטה לסייע לתעשייה באמצעות חוק לעידוד השקעות הון, המדינה יכולה היום לסייע באמצעות מיזמים דוגמת חממות לבני 50 פלוס שייתנו מסגרת תומכת שתקל את המעבר לעסק עצמאי, כולל אפשרויות מימון שלא יסכנו את כל החסכונות, הכשרה, סיוע לבניית נוכחות בענן וכדומה. מסגרות כאלה יאפשרו לעובדים מנוסים אלה לתמוך מקצועית זה בעסק של זה, והמשק רק ירוויח אם נמצא את הדרך לתת ליזמים צעירים אפשרות לחבור למי שכבר יש לו ניסיון רלוונטי במתכונת כזו או אחרת.

בארה"ב כבר קיים איגוד עובדי הפרילאנס המגדיר את עצמו כתנועה חברתית שמטרתה לפתור את בעיית השחיקה במערכות התמיכה הציבוריות למי שאינו מועסק ב"מבנים ארגוניים מסורתיים". מטרת האיגוד היא לאסוף את סך הפרטים למספרים גדולים מספיק כדי שיוכלו להשמיע את קולם ולתת פתרונות בשלל נושאים משותפים: בריאות, פרישה, תמיכה ועזרה הדדית בנושאי מיסוי. במסגרת האיגוד מקבלים הפרילנסרים גישה לקהילה, תומכים זה בזה, מייצרים כוח קנייה כדי לקבל הטבות ומקבלים קול מול המחוקק.

המודלים החדשים בעולם העבודה מתקדמים מהר מכדי שנתעלם מהם. ולא, לא פתרנו את השאלות האלה, אבל בשנים הקרובות נהיה חייבים להתמודד איתן. מדיניות ציבורית חדשנית תצטרך לתת מענה לשינויים וליצור מערכת חינוך והכשרה, סביבה, חוקי עבודה ומדידה ציבורית מתאימים. כל הצדדים – העובדים, הארגונים והמחוקק – יצטרכו לעבוד יחד כדי להתאים את סביבת העבודה שתאפשר לנו לפרוח בעידן החדש.

large-AX1A2125-2
נירית כהן

אני נירית כהן ובעשור האחרון אני מובילה שיח חדשני על עולם העבודה העתידי והאסטרטגיות הדרושות לאנשים וקריירות, למנהלים וארגונים וגם בממד הלאומי של כלכלה, חברה וחינוך.

חיפוש
המומלצים
הרשמה לבלוג
כדי שתישארו מעודכנים

למנהלים. לעובדים. לקריירה.

העולם משתנה סביבנו ופוגש אותנו כל פעם במקום אחר. מה מעניין אותך היום?
למנהלים: להכין את המנהלים, התהליכים והארגון לארגון העתידי
לעובדים: כלים לפיתוח, חיבור ושימור עובדים בנורמלי החדש
למרכזי קריירה: תכנים לפיתוח וניהול קריירה למרכזים ועמותות שעוסקות בקריירה
לקריירה שלך: מפה וכלים לחיפוש עבודה, ניהול ושינוי בקריירה שלך
Web_Icon_2

למנהלים

Web_Icon_1

לעובדים

Web_Icon_3

למרכזי קריירה

לקריירה שלך

כדי שתהיו מוכנים... הירשמו לניוזלטר השבועי