כשקראתי את דוח מגמות העבודה החדש של מיקרוסופט לשנת 2026 המונח שתפס אותי מייד היה Blocked Agency.
עבורי, זה היה שם מדוייק לתחושה שמבעבעת מתחת לפני השטח בעולם העבודה כבר תקופה ארוכה.
כבר שנתיים אנחנו רואים שארגונים לא מצליחים לנצל כמו שצריך את היכולות של AI לתוצאות עסקיות. מצד שני אנחנו רואים את האנשים לומדים AI , מביאים כלים ויכולות לעבודה, לפעמים אפילו בלי רשות. הם מתנסים, לומדים תוך כדי תנועה, מגלים איך הם יכולים לעשות דברים מהר יותר, עמוק יותר, חכם יותר.
ולמרות זאת, מחקר אחרי מחקר מראה שהארגונים עצמם עדיין מתקשים להבין איך לייצר מזה ערך אמיתי.
השם הזה שמייקרוסופט נתנו לתופעה עוזר להבין מה באמת קורה כאן.
היסטורית, מי שנתן לאנשים יותר יכולות בעולם העבודה היה הארגון. או שנתנו לאנשים כלים ולימדו אותם לעבוד איתם או שנתנו לאנשים קידום, קראו להם מנהלים, וציפו מהם להשפיע דרך האנשים שלהם. בקידום לניהול, למשל, הארגון עצמו מגדיר מחדש את גבולות התפקיד, נותן לכם יותר סמכות, יותר אחריות, יותר חופש פעולה. בעצם נותן רשות.
אבל עם AI קורה משהו אחר.
אנשים משדרגים את עצמם. והארגון לא באמת עבר את התהליך שמבין עד הסוף מה זה אומר. ולכן הם חסומים על ידי הגדרות העבר. בעוד הם מחזיקים ביכולות עתיד.
Blocked Agency.
בשיחה שערכתי בעקבות הדוח עם ג'ארד ספאטארו, מנהל השיווק העולמי של AI at Work במייקרוסופט, הוא ניסח את זה אפילו יותר חד.
"כאשר למערכת עצמה יש מנגנון שמגביל מהירות, זה לא משנה כמה מהר אדם בודד מסוגל לרוץ".
במילים אחרות, אנשים מפתחים יכולות חדשות בעזרת AI, אבל הארגון עצמו עדיין עובד לפי המבנים, התהליכים וההגדרות של העולם הישן. וזה בדיוק מה שהופך את הגדרת החסימה הזו לכל כך מעניינת, כדי להראות שהעובדים משתנים מהר יותר מהמערכת שאמורה לאפשר להם לפעול.
ולשחרר את המערכת.
העובדים לומדים לעבוד עם כלים שמשחררים אותם מהרבה מהעבודה סביב העבודה שעשו פעם. הם פחות עסוקים ב "משימות" כי ה AI עושה חלק מהן. פתאום יש להם זמן להסתכל על התוצרים, לחשוב על הגדרת הבעייה, לדייק את ההנחות, לשים לב לאפשרויות. הם יכולים לחשוב רחב יותר, לנתח, לתכנן, ליזום, להגיע לעומקים שפעם היו שמורים בעצם למנהלים שלהם. וזו בדיוק הבעיה, כי לא באמת הגדירו להם שהם יכולים לפעול באיזור הזה, של המנהלים שלהם. לכן עכשיו המבנים הארגוניים, הגדרות התפקיד, תהליכי קבלת ההחלטות — כל אלה מונעים מהם למצות את היכולות החדשות שהם גילו.
וכך נוצר פרדוקס.
ארגונים אומרים לעובדים ללמוד AI. אבל הם עדיין חושבים על זה כעל פרודוקטיביות. זאת אומרת, תלמדו AI ותעשו את אותה עבודה — רק מהר יותר.
וזה לא מה שבאמת קורה.
כי ברגע שאנשים עובדים עם AI, הם לא רק עושים עוד מאותו הדבר. הם קיבלו יכולת חדשה לגמרי. סוג של "צוות חשיבה" דיגיטלי שמאפשר להם לראות קשרים, להרחיב רעיונות, לחשוב אסטרטגית, לשאול שאלות שלא שאלו קודם.
שאלות שאף אחד לא ביקש מהם לשאול.
במובן הזה, הבעיה של ארגונים עם AI היא לא טכנולוגית. היא ניהולית. אולי אפילו פסיכולוגית.
שנים בנינו ארגונים סביב שליטה: להגדיר תפקידים, לבנות היררכיות, לקבוע מי מחליט מה, לצייר קופסאות במבנה ארגוני שמגדיר גבולות גזרה ותלויות. ומנהלים נמדדו בדיוק על זה — על היכולת לשלוט בכך לייצר סדר.
אבל AI משבש בדיוק את הסדר הזה.
הוא מגדיל את טווח היכולת של אנשים מעבר למה שהארגון תכנן עבורם. מוציא אותם מגבולות הגזרה של התפקיד והמשרה ואפילו ההיררכיה.
במשך שנים אנחנו מדברים על מעבר מארגונים היררכיים לרשתיים, ממבני Org Chart קשיחים ל־Work Chart דינמי שמסתכל על העבודה עצמה. אני חושבת ש־AI יהפוך את זה מ"רעיון מעניין" לשאלה של להיות או לחדול.
ואם נודה על האמת, זה לא קורה רק בארגונים. זה קצת נכון גם עבור כל אחד מאיתנו.
מצאתי את עצמי שואלת את עצמי בדיוק את אותן שאלות. האם הכלים מאפשר לי פשוט לייצר יותר תוצרים מאותו דבר או שאני צריכה לשים לב לכל מה שהם מאפשרים לי עכשיו לבנות שלא יכולתי בכלל לעשות עד היום?
אני עצמאית, אין לי ארגון שחוסם אותי. אבל גיליתי שגם בלי אני חסומה. חסומה על ידי התפיסות העצמיות של תפקיד, יכולות, היסטוריה שלמה שמגבילה אותי מלראות את כל מה שאולי אפשרי עכשיו.
וזה אולי החלק הכי מעניין בסיפור הזה.
כי אולי Blocked Agency הוא לא רק מנגנון ארגוני. אולי זו גם צורת חשיבה. אנחנו כל כך רגילים להגדיר את עצמנו דרך העבודה הקודמת שלנו, דרך מה שאנחנו "אמורים" לעשות, שגם כשנפתחות בפנינו יכולות חדשות אנחנו משתמשים בהן כדי לשפר את העולם הישן במקום לדמיין עולם חדש.
הדוח של מייקרוסופט מראה מפורשות שהשלכות ארגוניות של תרבות וניהול מגדירות פי שניים את התוצאה של השימוש ב AI מהשלכות אישיות של הכשרות ויכולות. תרבות זו מילה גדולה.
לכן עכשיו לדעתי כל עובד, וכל מנהל צריך לשים לב לחסימה הזו ולפעול להסיר אותה. מעצמו, מאחרים.
ואני מתחילה להסתכל סביבי ולשאול איך באמת אפשר לבנות תהליכים שלא חונקים את היכולת החדשה שקיבלנו ולהיפך, מאפשרים לה להתרחב?
לינק למאמר המלא בפורבס:
