עולם העבודה העתידי כל יום רביעי בגלובס והשבוע:
עובדים רבים מדי מנסים לחזור בכוח לשוק העבודה הישן והמוכר, בזמן שהוא דורש עמידות לשינויים ● מיזם של ארגון IFTF מסמן את חמשת התחומים שבהם נידרש לשפר את היכולות שלנו, בלי קשר למקצוע שבו אנחנו עוסקים
הטור הזה היה גמור ולא הצלחתי לסיים אותו. ואז, באמצע הרצאה בפני מנהלים, תוך כדי שיחה על המשמעות של פיתוח עובדים בעולם החדש, הבנתי שאני לא מצליחה לסיים את הטור הזה בדיוק בגלל אותן סיבות שהוא, הטור, מדבר עליהן. אנחנו גדלנו בעולם עבודה שמתחיל בשנות לימוד. וכל שנות הלימוד שלנו, כבר מזמן בית הספר ואל תוך לימודי המקצוע או ההשכלה המתקדמת, מישהו הכין לנו את מערך השיעורים, העביר את התכנים, בחן אותנו אם הבנו את החומר, נתן לנו הסמכה. גם בעבודה קראו לנו לקורסים ואפילו במקומות שבהם הבנו שאנחנו צריכים לדאוג להתפתחות האישית שלנו, עשינו את זה באמצעות הרשמה לקורס, לסדנא, להרצאה, לפורום. ושם, שם שוב הייתה אג'נדה והתפקיד שלנו היה לעקוב אחריה.
ואז הגעתי אל העבודה שהובילו אותי אל הטור הזה, טור שעוסק ביכולות החדשות שנדרשות לנו בעידן שבו עבודה נפרדת ממקומות פיזיים כמו מפעלים, משרדים, משרות שמונה עד חמש. בעידן בו גם הלמידה עוזבת את הכיתה ונפרדת מהגבולות של מקצועות ועיסוקים. זו לא העבודה הראשונה שבוחנת את היכולות החדשות לעידן הזה אבל ארגון ה IFTF, ארגון שמחבר אנשים לצרכי חשיבה על העתיד, מביא כאן מבט קצת אחר על האתגר הזה. מבט שמרחיק אותנו מתכניות מסודרות ומסמן לנו את האזורים שבהם אנחנו צריכים לפתח את עצמנו. בניגוד לשיחה על מקצועות העתיד או יכולות בתחומי לימוד ועיסוק מוכרים, כאן זיהו דווקא חמישה סלים של יכולות בסיסיות, שלא תלויות במקצוע או עולם תוכן. המבט הזה מעניין, שכן הוא מסתכל על היכולת שלנו להכין את עצמנו לעתיד דרך רעיון של זיהוי ואימון יכולות שידרשו לנו באשר נלך ויעזרו לנו לוודא שאנחנו מתפקדים בשיא היכולת שלנו.
מעניין שדווקא החופש הזה, להיות המורה והמנהל של עצמנו, להבין את מה שידרוש מאתנו העתיד בעבודה ולמידה ולבנות לעצמנו תכנית, דווקא החופש הזה השאיר אותי בתחושה שהטור לא גמור. לא גמור, כי לא יכולתי לסכם בסוף כל קטע "ככה עושים את זה", להפנות לכלים קיימים, לתכניות, לייצר דרך. אבל זו בדיוק הפואנטה שמנסה העבודה הזו לעורר אצלנו, את ההבנה שהמוכנות שלנו לשוק העבודה המשתנה דורשת מאתנו לשמור על כושר עבור כלכלת המחר, זו שמאופיינת בצורך ללמוד ולעבוד כל הזמן. ואת זה, מציעים לנו, כדאי לעשות על פני חמישה תחומים:
1. לנהל את המוניטין האישי
סל היכולות הראשון קשור בעובדה שבעולם החדש צריך להכיר אותנו ולכן אנחנו צריכים ללמוד את המדע והאמנות של ניהול מוניטין אישי. היום הכל שקוף, בכל מקום, כל הזמן. אבל את השקיפות הזו צריך לנהל. בעולם דיגיטלי שבו יש אינסוף מידע, אנשים, מסרים, כל אחד מאתנו צריך לבנות את המותג האישי עבור הכלכלה האישית. יש כאלה שאנחנו מכירים אותם בזכות העובדה שהם מפורסמים, שהעשייה שלהם קונה להם הרבה עוקבים או מעריצים, וזה מאפשר להם לשווק ולמכור מוניטין. אחרים מוכרים בזכות מה שהם יודעים, ידע שמעניין אותנו או חשוב לנו לעשייה, ולכן אנחנו מכירים אותם, עוקבים אחריהם ואולי קונים מהם שירותים או מוצרים. בעולם החדש נקודת המוצא למסע שלנו היא מי אנחנו ומה אנחנו רוצים להיות. ואת המוניטין הזה צריך לנהל על הבמה הגדולה, הדיגיטלית.
בעולם שבו ניתוחי מידע מניעים תעשיות כמו פרסום, קמעונאות, עיצוב וגם חינוך, אחת היכולות הבסיסיות שתידרש לנו היא היכולת לנהל את המידע על עצמנו, לדעת איך להגן, לשתף, לא לשתף, לתרום ואולי למכור את הערך הנוצר ממה שנאסף עלינו. עדיין חסרים כלים ואפילו חקיקה בכדי לאפשר את מה שנצטרך לעשות בתחום הזה והמידע שלנו היום פרוץ ועומד לרשות גורמים שעושים בו שימוש מבלי שיש לנו שליטה ובטח מבלי שהרווחנו מכך. לכן בטווח הקצר יותר חשוב שנבין לפחות איך האני הדיגיטלי שלנו נראה אצל מי שמסתכל ועם הזמן נלמד לנהל את התמונה הזו לרוחב מקורות המידע השונים. וזה כולל גם את היכולת לקבל את הקרדיט השייך לנו עבור מה שאנחנו עושים, או מה שאנחנו מסוגלים לעשות. בעולם החדש החיים שלנו הם קורות החיים שלנו. הלמידה יוצאת מהכיתה, עוזבת את הקורסים ועוברת על המציאות היום יומית. כל מה שאנחנו עושים במהלך היום והזמן צריך להזין את המותג שלנו, לעזור לנו להבין במה אנחנו טובים, איזה ערך אנחנו מביאים, מי זקוק לו, איפה אנחנו אוהבים לתרום אותו, איך נשמע הקול הייחודי שלנו. ולעשות את כל זה לרוחב תרבויות, תעשיות, פלטפורמות. בעולם מרושת תמצאו את עצמכם בכל יום עובדים, חושבים, יוצרים וגם מבלים עם אנשים שונים וזה דורש את היכולת לשנות גישה, להבין ולקבל סגנונות, תרבויות, חוקי עשה ואל תעשה על פני עולמות שונים, פיזיים, ארגוניים, חברתיים ודיגיטליים.
2. לשתף פעולה עם מכונות
סל היכולות השני קשור בצורך להתמקצע בשיתוף הפעולה בין האדם למכונה. בעולם שבו נחיה המכונות יהפכו חכמות יותר ויותר, חלקן יעבדו עבורנו, אולי אנחנו נעבוד עבורן, אולי אפילו בתוכן. בכל מקרה, הן יהיו חלק מהעולם שבו אנחנו חיים, לומדים ועובדים וחלק מהאופן בו אנחנו מבצעים עשייה. וגם אם אנחנו לאט לאט מלמדים אותן להתנהל בשפתנו, עדיין יש למכונות שפה משלהן, כזו שאנחנו צריכים ללמוד. לא מדובר כאן אך ורק בכתיבת קוד אלא גם ביכולת לעבוד בצוותים מעורבים, של בני אדם, מכונות, בוטים ושאר כלים טכנולוגיים שישתפו פעולה לעשייה. כבר היום, העוזרים הווירטואליים שלנו מבטיחים יעילות ונוחות, אבל בשביל לקבל את אלה צריך לדעת לנצל את האינטליגנציה שלהם כדי להשיג את מה שלא יכולנו לעשות בעבר.
בעולם שבו צריך לדעת לרתום נחיל של עוזרים וירטואליים לעבוד עבורנו צריך קודם כל להבין שהידע הזה, ה IQ, הרלוונטי לעולם המכונות החכמות, הוא הקרוא וכתוב של העולם החדש. בין אם אנחנו עובדים במחסן או במשרד, נצטרך לדעת לעבוד איתן, לסמוך, לבחון, לגבש צוותים, לשאול את השאלות הנכונות, ללמד ולהחליט מי ומה הכי נכון לאיזו משימה. בקיצור, כשהטכנולוגיה עומדת לרשותנו היא בעצם עובדת עבורנו ואנחנו, בכל תפקיד, צריכים לחשוב כמו מנהלים, לא משנה על מה ועם מי אנחנו עובדים. לשם כך נדרשת שליטה שוטפת בשפה הדיגיטלית, כדי לוודא שכאשר המכונות מדברות אתנו אנחנו יודעים להבין ולענות. וכמו האפליקציות בטלפון החכם, את היכולות האלה צריך לעדכן בתדירות הולכת וגוברת, להיות מסוגלים להפעיל אותן באופן שוטף במרחבים שונים, פלטפורמות, כלים. בשביל זה חייבים אסטרטגיה שמוודאת שאנחנו נשארים רלוונטיים ומעודכנים בסטנדרטים האחרונים בהתאם לעולם התוכן שלנו. ומסוגלים לתרגם את השימוש בטכנולוגיות לעשייה ממשית, לגרום לדברים להיעשות ביתר קלות בעולם הווירטואלי, ממש כמו שאנחנו יודעים לגרום להם לקרות בעולם הפיזי. כי השילוב ביניהם הוא העתיד, ואנחנו נצטרך לבצע יותר עבודה בשני העולמות בו זמנית, לנווט בין שכבות מציאות ודיגיטל, לגרום לדברים לקרות בשניהם ובעזרתם לתקשר, לשתף פעולה ואפילו לבנות עולמות חדשים. משהו כמו רגליים בקרקע המציאות והראש בענן, הדיגיטלי כמובן.
3. לבנות שבטים
בעולם העבודה החדש, זה שבו משנים כל הזמן צורות וכלים, אי אפשר לסמוך שהמבנים הארגוניים, העסקיים או החברתיים שהתרגלנו אליהם יהיו שם. לכן צריך לסמוך על הרשת, על האנשים שעושים דברים יחד. בעולם הזה נצטרך ללמוד כל מיני צורות של שיתוף פעולה וסחר חליפין כולל כסף אבל גם זמן, ידע, יכולת, השפעה ואפילו תובנות. בעולם הזה צריך לבנות קהילות, לפעמים מההתחלה, לרתום את יכולת ההמון ולדעת לעבוד אתו ובתוכו.
בעולם שבו חוסר היציבות הוא הדבר היציב היחיד נעבוד כולנו במבנים משתנים כל הזמן ולכן אחת היכולות החשובות ביותר היא היכולת ליצור קהילה על פי צורך, לחבור ולהתנהל בצוותים במקום ובזמן הנדרש. זה כולל את היכולת למצוא משאבים, לעבוד סביב רגולציה ולדעת לרתום את הכוחות שבשטח, בכל שטח. בעולם החדש אנחנו נעצב מחדש מוצרים, שירותים, חוויות ביחד עם אנשים אחרים. אבל גם אלה ישרדו רק תקופה קצרה וכשיגיע הצורך או היכולת, יעוצבו מחדש. לכן אנחנו חייבים לפתח את היכולת לעצב לזמניות, לקחת מידע, לפעמים חלקי מידע זמין וקיים כדי לפתור חלקים קטנים של בעיות גדולות, לשתף פעולה עם אנשים אחרים להתנסות בהמון פתרונות חדשים בעולמות שונים. וכאן כנראה יצמחו גם רשתות הכסף החדש, אלה שיאפשרו לעבוד לרוחב העולם, בצורות סחר חדשות, בדרכים חדשות לחבר עולמות פיזיים אל הרשת, לשתף משאבים, לעקוב אחר מוצרים ותהליכים.
4. להבין מערכות מורכבות
וכשהכל מחובר והופך יותר מחובר מרגע לרגע, אנחנו צריכים לנווט את דרכנו דרך מבוך של רשתות ומערכות, לחבר בין נקודות רבות באופן כזה שיספר את הסיפורים וייצור את השינויים שאנחנו, ואחרים, רוצים לייצר בעולם. בשביל זה צריך לפתח גמישות גוף ומחשבה, לחשוב מעבר למה שברור, לצבוע מחוץ לקווים. ליצור ולחלום ולרצות לדעת את מה שאנחנו לא יודעים. בעולם החדש אין פתרונות פשוטים או תשובות נכונות ואנחנו צריכים להיות מוכנים ללכת במסע הזה לחפש, למצוא ולהסכים לפעול.
בני האדם מכוונים לסיפורים. בגלל זה, בעולם של כמויות מידע עצומות צריך לדעת לספר את הסיפור במילים ובתמונות, בעצמנו או דרך העולם הווירטואלי, ודרך הסיפורים לעודד אנשים לפעולה. הידע הזה יידרש לכל דבר, ממכירת מוצר ועד טיפול בלב שבור או בקהילה מפורקת. והסיפורים האלה, צריכים לדעת גם לחשוב את העתיד, שזה כבר לא נחלתם של עתידנים במגדלי שן. זה כולל את היכולת לחשוב ארוך, להבין את ההבדלים בין אפשרויות והסתברויות, לפתח תרחישים ולהפוך אותם לפתרונות שאפשר לחוות כבר היום. ומתוך כל אלה צריך גם לדעת לייצר שינויים, לשנות את האופן בו אנחנו חושבים, לחבר את הנקודות בדרכים חדשות. המורכבות בעולם החדש יכולה להראות כמו כאוס, אבל מי שמסוגל לחבר את הנקודות יסלול שבילים חדשים בתוך האי סדר וימצא את הכלים המתאימים לשינוי.
5. לדבוק בדרך
בתקופה הזו יש רבים, רבים מידי, שפשוט מחפשים מחסה, מנסים בכל כוחם לחזור למצב היציב, המוכר, הידוע. אבל מה שדרוש עכשיו זו דווקא היכולת לפתח עמידות ולבנות את העולם החדש, שזקוק ליותר מפתרונות טכנולוגיים, אלא גם לחכמה חברתית, אמפטיה, אינטליגנציה רגשית ואסטרטגיות ברורות לשילוב ידיים. כמו למשל כלי שיתוף לבניית ביחד חדש, רשתות בטחון, כאלה שיהפכו סיכונים לנכסים בכל התחומים המשתנים מסביבנו. ונדרשת לנו בהירות אתית שתראה לנו את הדרך בעולם של ערכים מגוונים שבו אנחנו משחקים לא רק עם העולם שמחוץ לנו, אלא גם עם זה שבתוך גופנו. ואולי חשוב מכל, אכפתיות, אמפטיה, כזו שתמצא את הדרך לקחת בחשבון לא רק את הצרכים שלי אלא גם את אלה של אלה שאיתי, שסביבי, שברשת שלי, של אחרים וגם של כדור הארץ.
אנחנו התרגלנו לעולם עבודה שכירה, כזה שבו גייסו אותנו על סמך קורות חיים, שילמו לנו על זה שהגענו לעבודה ועשינו את מה שנדרש מהמקצוע, מהתפקיד, על פי ההנחיות של המנהל. אבל בעולם העבודה החדש עבודה היא כבר לא מקום שהולכים אליו, היא משהו שאנחנו עושים. ואנחנו כבר לא תפקיד ומקצוע, אנחנו סל של יכולות שצריכות להביא ערך למישהו כדי שישלם לנו עבור הערך הזה. בעולם החדש כרטיס הביקור שלנו כבר איננו קורות חיים של מקצועות ותפקידים. כרטיס הביקור החדש הוא אוסף של עשייה, כזו שאפשר לראות אם מחפשים, כזו שבאה לידי ביטוי בתוצאות. במסע הזה נצטרך לעדכן, לבנות, להכין יכולות. המפתח להצלחה היא ללמוד ללמוד. מבטיחים לנו שיהיו לנו כלים, מעולמות מדעי המוח, מציאות מדומה ואפילו משחוק. כלים שיעזרו לנו להבין איך אנחנו לומדים ולהגיע להישגים. אבל בסופו של יום למידה היא מסע אישי, וכל אחד מאתנו צריך לפתח מכם לצרכים האישיים, להיות המנהל של עצמו. מה הדבר הבא שאני צריך לדעת? כמה מהר אוכל ללמוד את היכולת הזו? ואיך? בלי קשר למטרות האישיות או המידיות של כל אחד מאתנו, חדר הכושר הזה יכין אותנו כך שנוכל להתמודד עם מה שיגיע, לביצועים שידרשו מאתנו בעתיד.
