מסע קריירה באמצע החיים והשבוע:
אחד האתגרים בעולם שמציע כלכך הרבה, זה לדעת לבחור מה כן ומה לא. לאילו כנסים ללכת, עם מי להיפגש, אילו טורים לקרוא, אחרי מה לעקוב, באילו יעדים לעמוד?
נתנו לזה שם. FOMO, שזה Fear of missing out, הפחד ממה שאפספס אם לא אגיע, אקרא, אשתתף.
לפני כמה שבועות נתן זלדס ראיין אותי ל Knowmail על ניהול זמן בעולם העבודה החדש. שאלות טובות מוציאות ממך תשובות שלא ידעתם שהם שם. אז נתן שאל אותי איך אני מתנהלת וסיפרתי לו שאני רשומה להמון מקורות מידע מעניינים שמזרימים לי על בסיס יומי חומרים. אלה משמשים אותי ללמוד, להתפתח, להישאר מעודכנת, נותנים לי רעיונות לטורים, מתקילים אותי עם מחשבות ורעיונות ויולדים את העשייה שלי. אבל הם גם מעמיסים על ערוצי המידע שלי עומס של חומרים שאין סיכוי שאני אי פעם אוכל לקרוא את כולם.
אז למדתי.
למדתי שזה בסדר למחוק בלי לקרוא. למדתי לא לשים בצד לאחר כך, מועד שלעולם לא יגיע. למדתי לא להרגיש רע עם מה שלא הגעתי אליו. למחוק ולדעת שמחר יגיעו עוד חומרים מעניינים. ואם משהו באמת משמעותי, הוא יגיע במגוון ערוצים ואני אפגוש בו שוב.
במסע הקריירה, בשלב של אחרי הארגון, אנחנו מתרגלים לאחריות הזו לנהל את עצמנו. שזה אומר שרק אנחנו אלה שמחליטים על מה אנחנו עובדים, עם מי ומתי, ומתי לא. ההבנה הזו שאנחנו יכולים להגיד לא, לא היום, לא השבוע, לא בכלל, זו הבנה חדשה.
ההבנה הזו משחררת.
השבוע התמודדתי עם הצורך לבחור לומר לא. זה התחיל בלהבין שאני לא מסוגלת, שעמוס לי מעבר למה שנכון. והמשיך בלתת לעצמי רשות לשחרר. ואז אמרתי לא וגיליתי שהוא מתקבל בהבנה, וקיבלתי שחרור.
ולמדתי שכל מה שהייתי צריכה בעצם זה לתת אותו לעצמי.
כמו בכל יום חמישי, סיכום השבוע במסע קריירה באמצע החיים אל תוך עולם העבודה החדש.
ואם מתאים לכם להמשיך ולנהל שיח על קריירה בעולם החדש, נתראה בתוך קבוצת הטלגרם הסגורה (עדכון: הפכה בינתיים לקבוצת פייסבוק) בלינק: https://www.facebook.com/groups/NiritCohenWorkFutures/
