אני מאמינה ביכולת שלנו לשנות את המציאות. בלקחת אחריות, כל אחד בנפרד ובודאי כשחוברים יחד למטרה משותפת.
העולם שסביבנו משתנה בקצב מהיר ואיתו גם העולם בו אנו עובדים. השינויים מגדירים סביבה חדשה, מציאות חדשה, אתגרים אבל גם הזדמנויות. אנחנו חיים וחווים את העולם דרך המשקפיים של הניסיון שצברנו, של העבר. לכן, כלכך קשה לנו לזהות בין כל השינויים את הזדמנויות של עולם חדש, צעדים שאנחנו יכולים לקחת אם רק היינו מסתכלים על אותה המציאות מזווית אחרת.
תסתכלו על הסרט הזה ואחרי שתצחקו נשאל את עצמנו כמה שאלות:
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=VrSUe_m19FY]
אני לא יודעת מה אתכם, אבל אני שואלת את עצמי איפה זה קורה לי? לא אם, איפה. איפה אני תקועה ומחכה שמישהו יעזור לי לזוז קדימה ולא רואה בכלל שיש משהו שהייתי יכולה לעשות לבד, לעזור לעצמי. למזלי יש תמיד אנשים שלובשים משקפיים שונים, שיכולים להסתכל על המדרגות התקועות שלי ולהאיר לי את הדרך החוצה.
השיח על הסכנות שבשינויים בעולם העבודה הזכיר לי את הסרטון הזה. לדעתי יותר מידי מהשיח הקיים כיום במדיה וברשתות מתמקד באתגרים. נכון, אלו אתגרים גדולים, קשים וכואבים כשהם פוגשים אותנו במקום הכי בסיסי, היכולת לקיים את עצמנו ואת משפחתנו בכבוד, להרוויח, לעבוד.
העם דורש צדק חברתי
אולי היה עדיף אילו הקול האדיר של האוהלים, שהורכב מאדם ועוד אדם ועוד אדם, במקום לדרוש היה חובר יחד לעשות שינוי חברתי. תחשבו על הכח שלנו אם במקום להניף שלטים על הממשל, הכלכלה, הארגונים, היינו חוברים ביחד לפתח את האפשרויות, המיזמים, העשייה האפשרית בתחומי התעסוקה. במקום להלחם בכוחות הגדולים והעולמיים ולצפות מגורמים חיצוניים לשנות אותם, היינו מתאימים את עצמנו למציאות המשתנה ומוצאים בה את ההזדמנויות?
כי הן שם, כמו שהן היו שם במהפכה התעשייתית ובמהפכת התקשורת והמידע.
הן שם. ויום אחד, לא מאד רחוק, חלק מהשיח שלנו כאן ועכשיו על עולם העבודה המתחדש יראה כמו הסרטון הזה.
אם אתם כבר רואים את הדרך לרדת מהמדרגות, נשמח אם תאירו אותה גם עבורנו.
