הטעות הגדולה ביותר שמנהלים יכולים לעשות עכשיו זה לחתוך שיחות אחד על אחד עם האנשים שלהם.
זה נהיה מודרני. אנחנו שונאים פגישות. הן גוזלות לנו את כל הזמן ומשאירות אותנו עם כל העבודה שלא עשינו. כי פגישות הן לא עבודה.
אז חותכים פגישות.
הבעיה היא שחותכים את הפגישות הלא נכונות.
הטור של עולם העבודה העתידי השבוע בפורבס התחיל בכלל משיחה על ספר חדש שיצא עכשיו: Your Best Meeting Ever. היו בשיחה הזו המון טיפים על מה שרבקה הגדירה ניהול פגישות כמוצר. אבל מה שעצר אותי היתה אמירה אחת.
שמתוך כל הפגישות הלא חשובות, האחד על אחד בין מנהל לעובד היא ה-פגישה ה-חשובה.
האמת, כשנזכרתי בכל השיחות כעובדת וכמנהלת ששינו לי את הקריירה, הן כמעט אף פעם לא קרו בפגישות צוות, מצגות או ישיבות הנהלה.
הן קרו בפגישות אחד על אחד.
הרגעים שבהם מנהל עצר אותי בתוך סיטואציה, שם לי מראה, שאל שאלה שלא רציתי לשאול את עצמי, דחף אותי מחוץ לאזור הנוחות, או נתן לי פרספקטיבה שלא הייתה לי. או שנתן לי פתרון למשהו שהטריד, או הסיר ממני עול. לפעמים סביב נושא שאני הבאתי. לפעמים סביב משהו שלא ראיתי בכלל.
ואותו דבר חוויתי גם מהצד השני. כמנהלת, אני זוכרת שיחות אחד על אחד שבהן אני עזרתי לאנשים ברגעי מצוקה, או שהסטתי אותם למסלול קריירה חדש. וגם כאלה בהן העובדים שלי שמו לי מראה, ועזרו לי להבין איך אני מנהלת, ואיך אני צריכה לנהל אחרת.
שלושים שנות קריירה, ומה שנשאר בזיכרון זה לא הפגישות הגדולות. זה האחד על אחד.
דווקא היום, בעולם שבו אנחנו עובדים יותר ויותר לצד טכנולוגיה, במרחב דיגיטלי, עם כלים במקום אנשים, הפגישות האלה הופכות להיות חשובות יותר. לא פחות.
ולא רק לאנשים, גם לארגון. כי תכלס, הכלים הם כלים. הם זמינים גם למתחרים שלכם. מה שמבדיל ארגון אחד מאחר הוא לא הטכנולוגיה. אלא דווקא "מערכת ההפעלה האנושית" של הארגון שמשתמשת בטכנולוגיה – הדינמיקות, השיח, האופן שבו אנשים מתפתחים, חושבים, מקבלים החלטות. התרבות.
וזו נבנית על ידי המון רגעים קטנים שבהם העובדים חווים את האנשים והעבודה בארגון.
אחד על אחד עם מנהלים הוא אחד הכלים הכי חשובים לעצב ולעבד את הרגעים האלה.
לכן דווקא עכשיו, כשחותכים בשם היעילות, צריך להיזהר לא לחתוך את הדברים הלא נכונים.
אל תבטלו אחד על אחד עם אנשים שלכם.
וגם – תעצרו לבדוק: מה אתם עושים עם הזמן הזה?
איך הופכים את המפגש החשוב הזה למשהו שאי אפשר להחליף בכלי טכנולוגי? איך משתמשים בזמן היקר הזה כדי לבנות את מערכת ההפעלה האנושית – יכולת שיפוט, פרספקטיבה, אומץ, חשיבה וגם זיהוי, הבנה, פיתוח. כי מה שמביא ערך מוסף ייחודי אנושי בעולם טכנולוגי.
מי שרוצה להעמיק – גם בטור עצמו וגם בשיחה המלאה עם רבקה – ימצא שם עוד הרבה תובנות מצוינות על פגישות ואפקטיביות, שלא נכנסו לטור.
אבל המסר המרכזי עבורי נשאר פשוט וברור:
אם כבר פגישה אחת צריכה להישאר אנושית, עמוקה ולא טכנית – זו הפגישה אחד על אחד בין מנהל לעובד.
לינק לטור המלא בלי חומת תשלום:
