בשנים הקרובות תתמודד מערכת החינוך עם שאלות הקשורות בידע, ביכולות, בגישות ובערכים שמקבלים התלמידים של היום – אלה שיעצבו את העולם של המחר ● פתרונות מהסוג מהישן לא יוכלו להיות המענה היחיד ● 5 תסריטים אפשריים לשנת 2030
קצב השינויים בעולם היום מאתגר את המערכות. השווקים, הארגונים וגם האזרחים פוגשים צרכים ושירותים חדשים במרחבי העשייה והחיים. מעבר לאתגרים, יש כאן גם הזדמנויות להתפתחות אנושית, כזו שמחייבת אותנו להיות פתוחים ומוכנים. הילדים שנכנסו השנה למערכת החינוך יסיימו אותה בשנת 2030. בשנים האלה נצטרך להכין אותם לתפקידים שעוד לא נוצרו, לטכנולוגיות שעדיין לא הומצאו, לפתור בעיות שאנחנו עוד לא מבינים. בכדי לנווט באי הוודאות הזו, אנחנו צריכים לפתח בהם סקרנות, דמיון, עמידות וגם את היכולת להתאים את עצמם למציאות המשתנה, ללמד אותם לכבד רעיונות ונקודות מבט של אחרים, להתמודד עם כישלונות ומצוקות. בשנים הקרובות נצטרך להתמודד עם שאלות הקשורות בידע, ביכולות, בגישות ובערכים שנדרשים לתלמידים של היום, בכדי לעצב את העולם של מחר. מערכת החינוך נמצאת בבסיס המענה לצרכים המשתנים והשאלות הנוגעות להשתנות שלה נמצאות במרכז השיח במדינות רבות בעולם וגם בארץ. הטור של היום מתבונן בעתידים האפשריים במרחב החינוך וההשכלה.
ברמה העולמית, המספרים מראים שבעשור הקרוב יתווספו למערכות החינוך 800 מיליון תלמידים ו 350 מיליון סטודנטים להשכלה גבוהה, רובם באסיה ואפריקה. תהליכים כאלה, בתקופה שכזו, מבטיחים שלא יהיו כאן רק פתרונות מהסוג הישן אלא גם התמודדות שתגיע באמצעות טכנולוגיות והגדרה מחדש של תפקיד המורים וצורות הלמידה. ארגון HOLONIQ מנסה לחבר בין טכנולוגיות, יכולות והשקעה כדי לייצר את הטרנספורמציה הנדרשת בחינוך ואוסף כבר כמה שנים בתהליך שיח המונים רחב את נקודות המבט של בעלי העניין השונים בכדי לבנות תרחישים ועתידים אפשריים לחינוך והשכלה. השיח הזה זיהה חמישה תרחישים אפשריים.
חינוך כרגיל – זהו עולם בו חברות וממשלות מתמקדים בשיפור המצב המקומי שלהן, בהשכלה להכשרה לתפקידים ויכולות. הממשלות הן מקור המימון המרכזי, המערכות נשארות בתחום הרגולציה המקומית. כתוצאה מכך, קצב החדשנות צפוי להיות איטי וסביר להניח שהטכנולוגיה לא תהיה מנוצלת דיה והמערכת תמשיך לסבול מביזור וחוסר יעילות. בעולם כזה מוסדות חינוך יישארו מקור הלמידה והכלי המרכזי לפיתוח עתיד תעסוקה וצמיחה ובמקביל יישארו גם המגבלה להכנת אנשים לצרכים המשתנים.
השלכות: בבתי הספר נמשיך לראות אי שוויון בגישה ללמידה ומחסור במורים. האוניברסיטאות יתקשו להתאים את עצמן לצרכי הלומדים ומוסדות לימוד מקצועיים יצמחו בכדי לענות על הפערים. המורים יישארו כגורמים המומחים ללמידה אבל ללא תשתית טכנולוגית מספקת ומעודכנת להתאים בין התלמיד לצרכים. המעסיקים והעובדים צפויים לפנות לפתרונות גלובליים ברשת והתחרות על כח האדם המיומן תמשיך להתקיים, בהעדר מצאי מספיק ומותאם.
עלייה אזורית – יכולה לצמוח כתוצאה מיתרון לשיתופי פעולה, עדיין בתוך המסגרת של ממשלות. ההבדל הוא שכאן חיבורים אזוריים שולטים במרחב החינוך וההשכלה, נתמכים על ידי שיתופי פעולה פוליטיים ויוצרים מרכזי טאלנט אזוריים להכשרה ולהיצע עבודה בעלויות נמוכות יותר מאשר במסגרות מדינתיות ועם יתרונות של גמישות היצע אזורי של כח האדם. בבסיס התרחיש הזה קיימת הנחה שברמה האזורית אפשר לייצר הסכמות לגבי צורות ותוצרי הסמכות ולהוזיל את עלויות ההקמה וההטמעה של תשתיות טכנולוגיות וחדשנות.
השלכות: בבתי הספר ובאקדמיה ייווצרו תשתיות לשיתוף במערכי לימוד ומשאבים, שיתופי פעולה וחילופי מורים ולומדים. שיתוף מומחיות בין מדינות מייצר מרכזי טאלנט אזוריים והתמחויות, מה שצפוי להשפיע על כלכלות וסחר.
ענקים גלובליים – זהו תרחיש שמניח שכלכלת השוק המשיכה להסיר מגבלות ואפשרה את היווצרותן של ישויות השכלה והכשרה גלובליות ששולטות בהשכלה מעבר לשנות בית הספר ולאורך כל החיים. בגדול, לימודים יוצאים מגבולות המדינה ומוזנים על ידי הצרכים הגלובליים בניסיון לייצר את הידע הנכון במקומות הנכונים ובזמן הנכון. הממשלות לא לגמרי מחוץ לתמונה כאן, הן עדיין יהיו עדיין חייבות לייצר הסכמים עם הגורמים הגלובליים בכדי לוודא כלכלת השוק החופשי מצמיחה מגה-ארגונים בעלי מותג ומוניטין והיקף שמאפשר יעילות וכח בתעשייה. ההנחה הזו, שמחייבת את החיבור בין ממשלות לענקים הגלובליים, נדרשת כדי להניח שהמידע יזין את הרגולטור בכדי להפוך אותו להחלטות הנוגעות לבתי הספר, ללמידה, למורים, תלמידים ואפילו תנועת משאבים. המחקר והחדשנות מונעים כאן מתוך הענקים הגלובליים המנהלים את הלמידה והם בתורם משקיעים ורוכשים טכנולוגיות הצומחות מלמטה, מחברות הזנק, אבל הופכים אותם לפלטפורמות אחידות וזמינות לכל.
השלכות: בתי הספר בתרחיש הזה ייתנו מענים במדינות אבל בשילוב טכנולוגיות, תשתיות, תוכן וגם מידע בחסות הענקים הגלובליים. מערכות ההשכלה הגבוהה גם הן יתחרו עם מערכות גלובליות. המורים והלומדים יקבלו תשתיות טכנולוגיות, מידע וידע ומקצועי.
למידת עמיתים – Peer to Peer, זהו עולם למידה והכשרה באמצעות צורות למידה עשירות ברשת עם מאפיינים חזקים של צרכים אישיים. התרחיש הזה מבוסס על מערכות אמון ונובע מתופעה דומה שמתפשטת במרחבי עבודה, חיים וגם למידה. במקום מורים ותלמידים יהיו כאן בכל פעילות בנפרד מי שמלמד ומי שלומד. וברור שמי שלומד בנקודה מסויימת יכול להפוך להיות המלמד במקום אחר. עלויות העסקה של הלמידה בתרחיש הזה יורדות עם הרישות העולמי והביזור שצפוי לייתר את הצורך בגורם ביניים, אלה המתווכים כיום בין לומד למלמד. הלומדים יקבלו יותר שליטה מה, מתי ואיך מתאים להם ללמוד. מערכת ההסמכות תתפרק למיקרו-הסמכות שיתקבלו ממרחב של ספקים ותכנים. טכנולוגיות מבוזרות כדוגמת בלוקצ'יין תוכלנה לתמוך ביכולת של הלומד לבנות את הידע, היכולות והניסיון ולאגד אותם לצרכי השוק. תפקיד הרגולטור כאן מאתגר, שכן רוב ההשכלה במודל הזה תירכש מחוץ לעין הבוחנת של מי שאחראים היום על המערכות האלה, כמו גם רוב המידע שייאסף על הפעילות הזו.
השלכות: בתי הספר לא צפויים לפגוש את התרחיש הזה. לעומתם, ההשכלה הגבוהה תתארגן מחדש בכדי להתאים את עצמה לצרכי השוק, לפרק את חבילות התארים הרב שנתיות ולספק מיקרו-יחידות של למידה. מערכות לימוד צריכות להחזיק או לדעת להביא את אנשים שיודעים ללמד את מה שנדרש ובעצם מתווכות בין היצע וביקוש ומספקות מסגרות, תשתיות ומערכים.
מהפיכה טכנולוגית –ההתפתחות של האינטליגנציות המלאכותיות מגדירות מחדש מי מוביל את הלמידה. במקום מערכות לומדות מאנשים, אנשים לומדים ממערכות. מורים וירטואליים ומנטורים מבנים תהליכי למידה, הערכה, משובים והתאמה אישית ומורים אנושיים נכנסים לתמונה על פי צורך. בעולם הזה המרכז צפוי להיות אוטומציה של הלמידה, הטכנולוגיה תנהל את עיצוב חווית הלמידה ותלמד לשלב את האדם היכן שנדרש. העלויות ירדו והיעילות תעלה אבל בכדי שהמידע הנאסף על הלומדים ישמש את הרגולטור להחלטות הנוגעות לאלגוריתמים חייבים לייצר גם כאן מערכות המחברות בין הרגולציה למי שמריץ את הטכנולוגיה.
השלכות: כבר בבתי הספר של התרחיש הזה אנחנו צפויים לפגוש את עוזרי ההוראה הדיגיטליים שיתמכו במורים, ינהלו את התהליכים ויתנו שירותים מותאמים אישית למורים וללומדים. כאן יש הגדרה מחודשת של מוסדות להשכלה גבוהה, כזו שתתמוך במסלולי למידה אישיים ותספק תכניות לימודים גלובליות, דיגיטליות וזמינות לכל דורש. תפקיד האדם במערכת לטפל בתהליכי למידה מורכבים.
מבט על עתידים אפשריים מציף לנו לא רק את כל מה שיכול לקרות, אלא גם את מה שיקרה אם לא נתערב, נעצב, נגדיר את המרחב שבין השוק החופשי ותפקיד המדינה, החברה, המוסדות. כי הילדים שמקבלים את החינוך בשנים אלה צריכים מוטיבציה ליותר מעבודה טובה בשכר גבוה. אנחנו רוצים שיהיה להם אכפת, מהאנשים שסביבם, מהקהילות, מהחברה ומהסביבה. לחינוך יש תפקיד לצייד את הלומדים, מעבר ליכולות, גם עם מצפנים ומשמעות. כאלה שיעזרו להם לעצב את חייהם וגם לתרום לחיים של אחרים. והזמן שעובר לא מחכה לכל ההחלטות שלא מתקבלות, ומייצר מציאות, לא תמיד את זו שהיינו רוצים לעצב.
