כבר כמה שנים שאנחנו שומעים על מציאות מדומה ומציאות רבודה. אצל רובנו, המפגש הזה עדיין לא התרחש במקומות שאנחנו באמת נרגיש אותו ואם שמענו על הטכנולוגיות האלה, הן מתקשרות במקרה הטוב למשחקים. מציאות מדומה, אותן משקפיים שלובשים ומעבירות אותנו, על כל חושנו, לעולם אחר. מציאות רבודה, תחשבו פוקימון GO, היכולת להלביש את העולם הדיגיטלי על המציאות. אבל שנה חדשה, ותיכף תחילתו של עשור חדש, הם הזדמנות להתבונן על העתיד ולנסות לקרוא את הכתובות שעל הקיר, כדי שנדע לגזור אחורנית, מה צריך לעשות היום כדי שנהיה מוכנים. באופן אישי, ארגוני וציבורי. והטכנולוגיות האלה יגדירו עבורנו בעשור הקרוב מחדש את חווית המציאות ואולי את המציאות עצמה. ובתוכה, את עולם העבודה.
תחשבו לרגע מה עשה לחיינו הטלפון החכם. לפני טיפה יותר מעשור הוא הפציע בעולם והביא איתו את האפליקציות, את כל המידע בכיס, ושינה את האופן שבו אנחנו חיים, קונים, מתקשרים, עובדים, צורכים.
עכשיו דמיינו מכשירים נוחים לשימוש ונשיאה שמאפשרים לנו לבחור איזה עולם אנחנו רוצים לראות, שבו אפשר להחליף את נקודת המבט ואז המציאות מקבלת רבדים נוספים, רלוונטיים למה שאנחנו עושים עכשיו. אם למשל יצאתם לקניות, תוכלו להביא את העולם הדיגיטלי אל המציאות. החנות תראה לכם רק את מה שאתם אוהבים לרכוש, את המוצרים שאתם צריכים, את המותגים שאתם מעדיפים. תוכלו לסנן את מה שאתם רואים לפי מחירים, צבעים, קטגוריות. נכנסתם לחנות בגדים? תראו רק מה שיש במידה שלכם. תסתכלו במראה, תראו איך אתם נראים כשאתם לובשים את זה. רוצים בצבע אחר? אין בעיה. והמוצר הזה שהגיע עכשיו הביתה וצריך להרכיב? אין בעיה, העדשות שלכם יראו לכם איפה כל חלק מתחבר.
או שאתם עכשיו במצב למידה והיכן שתסתכלו, תקבלו שיעור בפיזיקה (חוקי כח תוך כדי משחק כדורגל), או היסטוריה (איך נראה העולם לפני 100 שנה?), או אולי שפה (איך אומרים את זה בספרדית?). במקום לחפש את התשובה בגוגל, ההסבר יופיע לכם מול העיניים או באוזניים. ואולי אתם בכלל בטיול והפעלתם מצב תיירות. עכשיו יש לכם מדריך אישי שמספר לכם על כל אתר בכל תקופה כל מה שרציתם לדעת, לפי ההעדפות שלכם. יותר היסטוריה? ארכאולוגיה? עיצוב? או אולי בכלל המלצה על מסעדה?
דלויט מפשטים את כל זה לשלושה מרכיבים. זה מתחיל במקור המידע הכולל מצלמות, סנסורים, מידע מהרשת וכל מה שמתחבר אליה. המרכיב השני הוא האופן בו המידע מוצג על גבי המציאות הקיימת, בין אם זה בתמונה ובין אם זה בקול או בוידיאו. וכאן אנחנו מגיעים אל השינוי הגדול, האופן בו אנחנו, כצרכנים או כעובדים, נעבוד עם הכלים האלה. בניגוד למסכים אליהם אנחנו מורגלים היום, כאן אנחנו נתקשר באמצעות תנועות ידיים, עיניים, ראש, דיבור ואולי בעתיד אפילו מחשבה. בעצם, יש כאן דרך חדשה לאפשר לנו לעבוד ולתקשר עם מכונות באופן שיאפשר לנו לעשות דברים שלא עשינו בעבר.
בעולם כזה נקבל את המידע שאנחנו זקוקים לו ברגע שאנחנו זקוקים לו, מה שיאפשר לנו להתמודד עם כמויות המידע והמורכבות הגוברת. אבל יותר ממידע, נקבל אפילו את היכולות שאנחנו צריכים, את הלמידה, את ההנחיות, הדוגמאות, אולי אפילו הידע שיאפשר לנו להיות מומחים בכל דבר במקום ובזמן הנכון. תחשבו מומחה שרואה את הבעיה שאתם מנסים לפתור ולא רק שומע אתכם מתארים אותה. ואז מסביר לכם צעד אחר צעד, באופן ויזואלי ובמקביל אליכם, איך לעשות את זה. וזה כבר מאפשר לנו לבצע מגוון הרבה יותר גדול של פעולות ממה שיכולנו לבצע בעבר, כשהיינו צריכים ללמוד אותן בעלפה.
בוראים עולמות חדשים
וכאן אנחנו מגיעים אל ההשלכות לעולם העבודה. דלויט טוענים שהכלים האלה ישנו את אופן העבודה שלנו ואפשר כבר לראות את האופן בו נוכל לעשות בהם שימוש בהתאם לסוגי העבודה השונים. בשביל לדעת איפה אתם עומדים, תשאלו את עצמכם שתי שאלות:
- מה אנחנו צריכים לדעת כדי לבצע את העבודה שלנו (מורכבות המידע)
- עד כמה אנחנו זקוקים לשיקול דעת ואינטואיציה בתפקיד שלנו (מגוון הפעילויות)
אם אנחנו לא צורכים הרבה מידע ולא עושים מגוון גדול של דברים, אז הכלים האלה פשוט יעזרו לנו לעשות את מה שאנחנו עושים, רק קצת יותר טוב. תחשבו על כבאי שיכול עכשיו לראות יותר בבירור דרך עשן, ערפל ואש.
אם העבודה שלנו אמנם לא מגוונת, אבל דורשת כמויות גדולות של מידע, קיבלנו עכשיו הרחבה למוח, את היכולת לעבד כמויות אינסופיות של מידע. תחשבו למשל על טכנאי מטוסים שצריך לתקן מגוון גדול של מכשירים, תקלות אפשרויות, אולי אפילו סוגים שונים של מטוסים. במקום לזכור את כל אלה, הכלים יביאו לו את המידע וההנחיות שהוא צריך בזמן הנכון לפי התקלה.
אם העבודה שלנו מאד מגוונת אבל אנחנו לא עובדים עם הרבה מידע, הכלים החדשים יאפשרו לנו חיבורים שלא קיימים עבורנו היום. תחשבו על שיתוף נוסח “תראה מה שאני רואה”, כמו למשל רופא מומחה שיכול להנחות רופא במקום אחר לבצע פרוצדורה מורכבת בלי להיות שם בעצמו. כאן פחות חשוב מה הרופא המקומי יודע, יותר חשוב שהוא יכול לשתף פעולה עם מי שיודע.
ובסוף יש לנו את העבודה שמתאפיינת במורכבות גדולה גם במונחים של ריבוי מידע וגם במונחים של מגוון פעולות. פה כנראה נמצאים מקצועות ועשייה שחלקם אפילו לא מתאפשר ולכן לא קיים היום כי בלי הכלים האלה אנחנו בכלל לא מסוגלים להם. כאן האדם והמכונה הופכים להיות צוות לכל דבר וכלי המציאות הרבודה יכולים לחבר כאן רשת מורכבת של פעולות ומידע שמשתנים כל הזמן, כמו למשל ניהול מלאים, תנועה או משלוחים, באופן ויזואלי וכזה שמאפשר קבלת החלטות בזמן אמת על נתונים משתנים. דמיינו אנשי אבטחת מערכות ומידע שיכולים פשוט לשאול את המחשב האם יש משהו יוצא דופן ברשת היום והמחשב, לא רק מאתר את הפעילות החשודה אלא גם יודע כבר מה לעשות איתה כדי להגן על הרשת.
דמיינו את עצמכם בעבודה. בכניסה מכשירי המציאות הרבודה שלכם יעבירו אתכם את השערים, ימצאו לכם חניה, שולחן או חדר פנוי, את מי שאתם מחפשים. אם אתם באמת פיזית במקום הזה, הכלים האלה יספקו לכם מידע על אנשים, פרויקטים, מוצרים, אסטרטגיה, שוק, מתחרים וכו’. דמיינו את המידע הזה מגיע אליכם כשאתם בפגישה או פוגשים מישהו במסדרון או בשיחה עונים על שאלה. ובכנס מקצועי, תדעו מי זה שיושב לידכם, מאיפה, באילו תחומים. ואולי אפילו מי האנשים המתאימים למשרה או השותפות הזו שאתם מחפשים. ועוד לא דיברנו על כך שתוכלו לעצב את הסביבה כרצונכם, את הצבע של הקירות, הסגנון של התמונות ואפילו את הנוף הנשקף מהחלון, גם אם הנוף והחלון לא באמת שם.
ואולי בעולם כזה צריך לשאול בשביל מה בכלל להגיע למקום הזה, שאנחנו קוראים לו עבודה. בשביל לעבוד ביחד, אפשר פשוט לחבור באמצעות כלי מציאות רבודה ולהגיע למשרד וירטואלי, לחדר ישיבות, לפגישת לקוחות, לכנס וגם לשיחת קפה. וכל זאת בלי לצאת מהבית. המידע, ההכשרות, הכלים יכולים להגיע לאנשים שזקוקים להם בזמן הנכון, בשפה הנכונה, באופן בו הכי נוח לנו לצרוך אותם.
בעשור הקרוב נהיה כולנו שותפים בבריאה ושימוש בעולמות חדשים, כאלה המשלבים את המציאות עם מה שאינו מציאות. אולי זה לא מאד שונה במהות מהסיפורים שסופרו סביב מדורה, על קירות, בספרים ובתמונות וסרטים, אבל האופן בו יטושטשו הגבולות לא דומה למה שהכרנו. ועוד משהו, בסיפורים של העידן החדש אנחנו נוכל בזמן אמת לערוך אותם. הטכנולוגיות האלה יאפשרו לנו לשלוט במה שאנחנו רואים, לטוב ולרע. ואין ספק שיש כאן המון שאלות שהטכנולוגיה לבדה לא תדע להתמודד איתן ואנחנו, בני האדם, נצטרך להגדיר בשנים הקרובות. איך נגלה דברים חדשים אם לא נראה אותם? איך נבחין בין קשרים אנושיים אם אין משמעות לרקע ועומק היכרות? מה יקרה למציאות אם אפילו היא כבר לא תהיה מציאות? ומי ישלוט בכל זה?
מה שבטוח, העשור הבא יגדיר מחדש את העולם שלנו.
