הזמן שאחרי השיא: מתי צריך להתחיל לחשוב על הקריירה הבאה

התוכן בעמוד זה מתורגם גם ל -


"תנו לי מילים נרדפות למילה שינוי", ביקש מאיתנו המדריך בסיור בירושלים. הנושא היה היסטוריה, ממש לא עבודה, אבל התשובות, שנעו בין "התפתחות, התחלה חדשה וצמיחה" ל"חשש, פחד וחרדה", בין הזדמנות לשיתוק, מספרות במידה רבה את סיפור הקריירות בעידן הזה.

התגובה האוטומטית לחשש משינויים הוא הניסיון לייצר יציבות בתוכם. בעולם העבודה, הפחד מהטכנולוגיה שתחליף אותנו הצמיח את המושג Robot Proofing שכולל שלל עצות כיצד להגן על עצמנו כך שאותנו אי אפשר יהיה להחליף. בספר בשם הזה, בהוצאת MIT, מגדירים למשל מערכת השכלה שעוזרת לסטודנטים להפוך את עצמם לעמידים להחלפה על ידי טכנולוגיה. הפתרון המוצע כאן הוא לייצר מערכת שלא מסתפקת במילוי ראשי התלמידים במידע אלא עוזרת להם לעצב את צורות החשיבה, הגישה, הגמישות המחשבתית, כדי שידעו להמציא, לגלות ולייצר את מה שהחברה מעריכה. אין ספק שאנחנו יכולים לפתח איכויות שנותנות לנו, בני אדם, יתרון על המכונה, לפחות בטווח הקצר, ועבודות רבות בעולם היום עסוקות בזיהוי המיומנויות האלה. אבל הטכנולוגיה לומדת, והיא כבר עושה היום הרבה דברים שפעם אמרנו שהיא לא תוכל לעשות. ולמערכות הכלכליות יש בהגדרה אינטרס להרחיב כמה שאפשר את היכולות של הטכנולוגיה, שכן היא תמיד תהיה יותר מהירה, יותר זולה ויותר יעילה מבני האדם.

הבעיה עם השיחה הזו שהיא מניחה שיש דבר כזה משהו שיעצור את הצורך שלנו להשתנות. אם נלמד את המקצוע הנכון, נתמחה ביכולות הנכונות, נכנס למסלול הנכון, אז נהיה מוגנים. וההנחה הזו היא הדבר הכי מסוכן שאנחנו יכולים לעשות לקריירה שלנו.

אין קריירה אחת, יש מחזורי קריירה

אנחנו יודעים שלחיים יש מחזוריות. יודעים, זה לא אומר שאנחנו מוכנים או מקבלים, לא תמיד חיים עם השינויים בשלום. אנחנו יודעים למשל שהיום יגיע שבו הילדים יעזבו את הבית. אנחנו מבינים שזה נכון, מתכוננים, תומכים, אבל במקביל אולי מקווים שהחיים שלנו לא ישתנו. למרות שהם כן. כי מחזור החיים הוא בדיוק מה שצריך לקרות, הוא טבעי, הוא בלתי נמנע. וההתנגדות לא תמנע ממה שצריך להתפתח, היא רק תאריך את הכאב ותעכב את ההתפתחות לשלב הבא.

כל זה נכון גם לקריירה. ברגע שנקבל את העובדה שגם לקריירה יש מחזור חיים, זה יקל עלינו את ההסתגלות לעולם העבודה החדש.

לדור שנמצא היום בפנסיה הייתה לרוב רק קריירה אחת. הוא בחר ורכש מקצוע, מצא עבודה ונשאר אתה עד לפנסיה. הדור של אמצע החיים חשב שכך תראה גם הקריירה שלו, האחת. זה מה שהבטיחו לנו כשהלכנו ללמוד מקצוע, כזה שאמור היה לצייר את מסלול הקריירה שלנו לחיים. ואז גילינו שהעולם השתנה.

זה מתחיל כבר בנקודת הכניסה, שכבר מזמן איננה תלויה בסוף התואר. אנשים רבים מתחילים היום לעסוק בלמידה ועשייה מקצועית עוד בשנות בית הספר והגישה האינסופית למידע ולמידה פורסת בפני הדור הצעיר מרחב אפשרויות גדול לגלות עולמות ולהתנסות בצורות עשייה, אפילו עבודה, מחוץ לכיתה. גם בהמשך, כבר לא "לומדים מקצוע לחיים" אלא בוחרים כיוון ראשוני על סמך עניין וכישורים, כאלה שעשויים לגרור הכשרות עומק ראשוניות. התפיסה של ההכשרה כתהליך מתמשך ולא מקצוע מחייב לחיים מאפשרת למסלול הקריירה החדש להדהד את ההכשרה על מול הציפיות כבר מהמפגשים הראשונים עם עבודה ועשייה ולהתאים את המשך המסלול. אנחנו גם היום נדרשים לבנות יכולות וניסיון, לצבור שכבות ידע מצטברות. אבל בדרך, אנחנו מחליפים פעמים רבות את ה "איך", לפעמים את ה "מה" של העשייה שלנו, וגם את הכותרות שמגדירה את מי אנחנו בעולם המקצועי.

יותר מזה, בעידן החדש מחזור החיים לא עוצר באנשים. גם לתפקידים יש עכשיו מחזורי חיים קצרים יותר. וגם, ליכולות, ואפילו למקצועות. מאחר וקריירות עשויות מאוסף של תפקידים ומבוססות על יכולות ומקצועות, גם מחזור החיים של הקריירה מתקצר ולעובד של היום יהיו יותר קריירות במהלך החיים. ומחזוריות פירושה שיש תקופה של למידה, אחריה צמיחה, תקופה של יציבות בסוג של שיא מקצועי מקומי, הנקודה בו אנחנו מרגישים על הגל, יודעים, מוכרים, משפיעים. אבל אז מגיעה תקופה של ירידה. תמיד. אם נתעקש להישאר במקום הזה, אנחנו נרד יחד עם מחזור הקריירה שעליו אנחנו נמצאים. רק אם נצליח לזהות את הזמן הזה, לאתר ולקפוץ למחזור קריירה חדש, נעבור לתקופת למידה וצמיחה חדשה.

בשביל לקיים מהלך קריירה ארוך בעולם של שינויים אנחנו מוכרחים ללמוד לנהל את הקריירה במחזורים. וזה דורש שנדע לזהות את הנקודה שבה אנחנו מתקרבים לסוף של השיא במקטע הנוכחי, והגיע הזמן להתחיל ולפתח למידה למקטע הבא. יש כאן תקופה של התלבטות. כזו שדורשת קודם כל את היכולת לזהות שאנחנו מתקרבים לטווח הזה, שבו המסלול שאנחנו עליו לכיוון ירידה. ואז, להבין שזה הזמן להתחיל ולבחון את המעבר שאנחנו מתקרבים אליו. מה קורה למקצוע שלנו? האם אנחנו יכולים לזהות יכולות חדשות שצריך לפתח וניסיון שיש לנו שיהפוך בקרוב ללא רלוונטי? זה הזמן להבין את היכולות וניסיון שאספנו לא במונחים של תפקידים ומקצוע, אלא במונחים של מה שהולך אתנו, גם כשנשנה תפקיד, אפילו מקצוע. מה נשאר אצלנו? ואז להתבונן בעולמות שמשתנים בסביבתנו, באילו תפקידים ומקצועות נוספים צריך את היכולות שלנו, גם אם נותנים לזה שם אחר, גם אם יש עוד דברים שנצטרך ללמוד כדי לעסוק שם?

את התהליך הזה אנחנו נפגוש פעמים רבות יותר בעתיד ממה שהיינו מורגלים לצפות בעבר. עבור מי שנמצאים היום יחסית בתחילת הקריירה, זה אומר שמה שאתם בוחרים עכשיו הוא רק הצעד הראשון בקיר הטיפוס, שהבחירה הזו מגדירה את הניסיון שתצברו והיכולות שתפתחו בשנים הקרובות אבל היא לא מגדירה מסלול קריירה לכל החיים. יש דווקא משהו משחרר בידיעה שהמסלול שלכם יהיה אישי ויתפתח על סמך עוד בחירות שתעשו בהמשך, ולא מוכתב על ידי בחירה יחידה שעשיתם בתחילת הדרך.

ואם אתם באמצע החיים, יש סיכוי טוב שהקריירה שלכם עד כה כן הוכתבה על ידי הבחירה ההיא. שעשיתם מסלול סדור יחסית בתוך מקצוע, סולם, תעשייה, אולי אפילו ארגון. אבל בעידן החדש, גם אם נדמה לכם שתצליחו, סביר להניח שלא תוכלו להמשיך על המהלך היחיד הזה עד לנקודת הפרישה המתרחקת. בשלב כלשהו, תגיעו לתקרה. או בגלל שהתחום השתנה ואתם לא השתניתם אתו. או בגלל שאתם לא רוצים להמשיך בו ואתם חייבים למצוא ולעבור לעקומת הקריירה הבא. העקומה הבאה לא חייבת להיות התחלה חדשה. ברוב המקרים היא רק התפתחות של מי שאתם, הערך שאתם מביאים, עם תוספת של ידע חדש לעומק או לרוחב, כולל "עדכוני גרסה" שמגדירים מחדש את מה שאנחנו זקוקים לו בתחום שאנחנו עוסקים, שמסמן לנו מיומנויות שצריך ללמוד, אולי שמות מקצוע שמתחלפים, אולי כלים וצורות עבודה שמשתנים. ואנחנו מוכרחים ללמוד לנהל את המעברים האלה, מעברים של מעסיקים, תפקידים, מקצועות וגם צורות העסקה.

שלב קשה לזיהוי

הנקודה הזו, טווח ההתלבטות, המקום שבו אנחנו לא חייבים אבל אולי צריכים לעבור ממקטע קריירה אחד לבא, הוא נקודה מאד מאתגרת שקשה לזהות ועוד יותר קשה לאסוף את האומץ לעשות. אתם מכירים את האמרה, שהבעיה נמצאת לא במקום שאני יודע שאני לא יודע, אלא במקום שאני לא יודע שאני לא יודע. אם אנחנו כבר מזהים את הצורך ללמוד משהו, לרכוש ידע או מיומנות או ניסיון, הדרך ליישם את הצורך הזה קצרה יותר. הבעיה בעידן הזה, שאנחנו יותר מידי פעמים משייטים על שביל הקריירה המוכר ומגלים שהפכנו לא רלוונטיים רק ביום שמשהו קורה, שכבר לא צריך אותנו או אולי אפילו שלא צריך את התחום, אולי אפילו הארגון. שמישהו מצא דרך אחרת לתת מענה לצורך שסיפקנו בדרך אחרת, ואנחנו אפילו לא שמנו לב.

אפשר לקוות שעם התפתחות המערכות סביבנו נלמד גם בארגון וגם בכלים חיצוניים לעזור להראות את הפער שנפתח בין מה שאנחנו עושים היום לבין צרכים עתידיים. מסביבנו ייווצרו מערכות שיעזרו לנו לזהות אולי שיש לנו יכולות שאף אחד כבר לא מחפש, אולי שיש לנו יכולות שמחפשים היום תחת מקצועות חדשים, אולי בשילוב תחומים שאנחנו לא מכירים, אבל יכולים ללמוד. בינתיים, עד שנקבל עזרה בתחום הזה, אנחנו די לבד עם האחריות ליכולת הזו, צריכים ללמוד לזהות בעצמנו את הסימנים המחשידים וגם את ההזדמנויות המתהוות.

ולא לפחד. כן, צריך אומץ לקפוץ מעקומת קריירה אחת לשנייה. להישאר זה אולי הפתרון הקל בטווח הקצר, אבל צמיחה והתפתחות נמצאים רק בעקומת הקריירה החדשה. ואת טווח ההתלבטות, הזמן הזה שלפני הירידה, אנחנו צריכים ללמוד לזהות בעולם שבו יש לנו יותר ויותר מעברים כאלה במסע קריירה ארוך יותר. לקבל אותם בברכה, לעשות את המיטב עם ההזדמנות שצומחת ממנו במקום להתעצב על מה שנגמר ולהתנגד לשינוי.  

כשמקבלים את מחזור חיי הקריירה, אפשר להישען קדימה, לא אחורה, דווקא להאיץ את הכיוון החדש. זה שהוא לא מוכר, לא אומר שהוא לא יהיה נפלא ממש כמו מה שמאחורינו, אולי אפילו יותר.

לינק לטור בגלובס 04.04.2019

large-AX1A2125-2
נירית כהן

אני נירית כהן ובעשור האחרון אני מובילה שיח חדשני על עולם העבודה העתידי והאסטרטגיות הדרושות לאנשים וקריירות, למנהלים וארגונים וגם בממד הלאומי של כלכלה, חברה וחינוך.

חיפוש
המומלצים
הרשמה לבלוג
כדי שתישארו מעודכנים

למנהלים. לעובדים. לקריירה.

העולם משתנה סביבנו ופוגש אותנו כל פעם במקום אחר. מה מעניין אותך היום?
למנהלים: להכין את המנהלים, התהליכים והארגון לארגון העתידי
לעובדים: כלים לפיתוח, חיבור ושימור עובדים בנורמלי החדש
למרכזי קריירה: תכנים לפיתוח וניהול קריירה למרכזים ועמותות שעוסקות בקריירה
לקריירה שלך: מפה וכלים לחיפוש עבודה, ניהול ושינוי בקריירה שלך
Web_Icon_2

למנהלים

Web_Icon_1

לעובדים

Web_Icon_3

למרכזי קריירה

לקריירה שלך

כדי שתהיו מוכנים... הירשמו לניוזלטר השבועי