מתי בפעם האחרונה פגשתם מישהו סתם ככה?
לא כדי להציע משהו. לא כדי למכור. לא כדי לקדם פרויקט או לגייס לקוח. רק כדי לדבר. להרחיב אופקים. ללמוד משהו חדש.
כמעט כל רגע ביום שלנו מנוהל בקפידה. אנחנו נכנסים לפגישות עם אג׳נדה, שואלים שאלות כדי לקבל תשובות, מחפשים כדי למצוא, יוצרים קשר רק כשאנחנו צריכים משהו. וברוב המקרים, אנחנו מדברים עם אותם אנשים.
שום דבר חדש לא נולד משיחה עם אותם אנשים כל הזמן.
ובעולם שמשתנה בקצב מהיר, אתם לא יכולים להרשות לעצמכם לא להרשות לעצמכם "שום דבר חדש". אתם חייבים להבין מה קורה מעבר למעגל האנשים והעבודה המיידי שלכם.
אז הנה החלטה חשובה לשנה החדשה. סגלו לעצמכם מנהג לקיים פגישות ללא מטרה.
רשת שעובדת בשבילכם
עבור רבים מאיתנו, נטוורקינג הוא עדיין פעולה תגובתית: משהו שעושים רק כשצריך — כשמחפשים עבודה, כשיש לקוח פוטנציאלי, או כשאנחנו צריכים עזרה. עכשיו תשאלו את עצמכם, איך זה מרגיש כשמישהו מבקש להיפגש אתכם שהוא צריך משהו?
אם זו הדרך שאתם מתחזקים קשרים, סביר להניח שהרשת שלכם שטוחה, הומוגנית ומבוססת ברובה על מי שנמצא בסביבה הקרובה שלכם. אבל אז, אם אתם צריכים פתאום משהו מחוץ למעגל הזה — רעיון, תפקיד, פרספקטיבה — הרשת שלכם לא קיימת. לבנות רשת כשצריכים אותה זה קצת כמו לנסות לרכוש ביטוח אחרי התאונה: מאוחר מדי.
רשת מגוונת היא תנאי לקריירה טובה. לא רק כשעוברים שינוי, גם בשוטף, כדי לוודא שאתם יודעים את כל מה שאתם צריכים לדעת על הארגון שלכם, העיסוק שלכם, הכלים החדשים, מה שאתם לא יודעים שאתם לא יודעים. לכן, הזמן הטוב ביותר להרחיב את הרשת שלכם מעבר ליום יום הוא דווקא כשהקריירה מרגישה יציבה. ככה תבטיחו שאתם מובלים על ידי סקרנות ולא צורך או דחיפות. זה מאפשר לכם לבנות רשת אסטרטגית באמת: כזו שחוצה תחומים, תעשיות וגיאוגרפיות, שמפגישה אתכם עם אנשים שמאתגרים את החשיבה שלכם, מאירים עבורכם נקודות עיוורון ופותחים לכם דלתות שלא הייתם יודעים בכלל לחפש.
ואם האינסטינקט שלכם עכשיו אומר: “למי יש זמן לזה?”, או “זה נשמע לא יעיל ולא אוטנטי” — זו תגובה נפוצה. אנחנו הרי רגילים לדבר עם אנשים רק כשיש לנו סיבה, בעיה לפתור, בקשה להגיש, עסקה לסגור. בדיוק בגלל זה פגישות ללא מטרה הן כל כך שונות ודווקא כן אוטנטיות, כי הן לא מבקשות כלום. ודווקא זה מה שהופך אותן להזדמנות לחיבורים לא צפויים.
הכח של שיחות בלי אג’נדה
לימדו אותנו שכדי להגיע אנחנו צריכים לתכנן. אבל בעולם משתנה, אנחנו יכולים לתכנן רק את מה שאנחנו מכירים. ועכשיו יש סביבנו המון דברים שאנחנו לא מכירים וכדאי שנכיר. לכן פגישות ללא מטרה הן לא רנדומליות. אנחנו כן בוחרים עם מי להפגש, אבל בבחירה הזו אנחנו לא באים לפעולה הקשורה בכאן ועכשיו. אלה יכולות להיות פגישות עם אנשים שנמצאים במקומות שמעניינים אותנו, עשו שינויים או מהלכים שאנחנו רוצים ללמוד עליהם, מכירים אנשים שאנחנו רוצים לפגוש. איך הוא תמיד מקבל את הפרויקטים המעניינים? ואיך היא עברה לארגון הזה? ומה בדיוק עושים שם בתחום החדש שהוא עוסק בו? אם לא תשאלו, איך תדעו? ולא, זה לא קשור ליום יום שלכם. אבל אתם הייתם רוצים לדעת. אולי בשביל הקריירה, אולי בשביל לעשות יותר טוב את מה שאתם עושים היום. זה בדיוק הכוח של הפגישות האלה, בכך שהן יוצרות עבורנו מרחבים פתוחים לגלות את מה שאנחנו לא יודעים שאנחנו לא יודעים. במקום מפגש עם תוצאה מוגדרת מראש, זו שיחה שמבוססת על גילוי – רעיונות חדשים, חיבורים מעניינים, ואפשרויות מקצועיות ואישיות. לא על בסיס תוכנית, אלא דווקא מתוך סקרנות ונכונות ללכת קצת לאיבוד.
ללכת לאיבוד, אבל עם כיוון כללי שאליו אתם רוצים לקחת את הקריירה שלכם. לרבים מאיתנו יש רשימת קניות על המקרר ורשימת משימות בעבודה, אבל מתי בפעם האחרונה כתבתם לעצמכם מהם היעדים שלכם לקריירה בשנתיים-שלוש הקרובות? גם אם אין לכם מטרות מדויקות, כדאי שיהיה לכם כיוון, כזה שעוזר לכם להבין איפה אתם רוצים לפתוח אופקים חדשים, ואילו שיחות עשויות לסמן לכם כיוונים שלא הכרתם. אולי זה תחום מקצועי שאתם רוצים להעמיק בו, אולי ללמוד משהו חדש ואולי אתם רוצים לשנות את היקף או עומס העבודה ולפנות זמן לדברים אחרים.
אין כאן התחייבות, רק הבנה של כיוון כללי שממנו תשאלו את עצמכם – עם מי כדאי לכם עכשיו להפגש? מי עוסק בתחום המקצועי הזה? מי מכיר את הכלים החדשים? מי עשה שינוי בצורת העבודה ושילב בחיים הובי שגם אתם הייתם רוצים?
כשאתם חושבים על האנשים שתרצו לפגוש, חפשו לא את מי שדומה לכם – אלא את מי שמשלים אתכם. איפה יש לכם פער של ידע או חיבורים? איפה אתם מרגישים תקועים ומחפשים מבט מבחוץ? מי יכול להאיר סוגיה שאתם מתלבטים בה מזווית אחרת לגמרי? חפשו את אלה שמכירים את כולם ויכולים לחבר אתכם הלאה, את אלה שלא יהססו לאתגר אתכם, שיהיו מוכנים לשאול שאלות קשות. וגם אנשים שיזכירו לכם לחלום רחוק ולשאוף גבוה.
הצעד הראשון לא חייב להיות דרמטי. תכתבו את יעדי הקריירה שלכם לשנה הקרובה ואז תסתכלו סביבכם. מי יכול להרחיב לכם את המבט? למי כדאי לפנות כדי לצאת קצת מהמסלול המוכר?
תתחילו משם.
סרנדיפיטי כאסטרטגיה – למצוא מבלי לחפש
העולם משתנה מהר מדי בשביל לבנות תוכנית קריירה ברורה. אנחנו כבר לא יכולים לסמוך רק על מסגרות ישנות — תיאורי תפקיד, סולמות קידום מקצועיים, תוכניות הכשרה מסודרות. רובן טובות רק בשביל לתחזק את מה שכבר יש אבל לא יעזרו לכם ליצור את מה שאתם צריכים לשנים הקרובות.
דווקא מקריות – אותה פגישה מיותרת לכאורה, שיחה בלי סיבה, חיבור שנולד בלי כוונה – תפתח לכם דלת למה שלא תכננתם, ואולי אפילו לא ידעתם שאתם צריכים.
אבל מקריות היא לא באמת מקרית. היא לא מתרחשת לבד. צריך לייצר עבורה את התנאים: לפנות זמן, להתגבר על אי נוחות, להרים טלפון ולקבוע, להסכים לא לדעת מראש למה שיחה מסוימת תוביל. ולזכור שגם בלי כותרת רשמית או תוצאה מיידית – פגישה אחת יכולה לשנות את כיוון הקריירה שלכם. ואולי את החיים.
