עוד לפני הקורונה כבר היו השלכות לעולם העבודה המשתנה על תכנון משרדים, הרבה מעבר לשאלות על משרד לעומת קובייה, שטחים פתוחים וצבע הקירות.
היום, כשרבים עוברים בהיקף כזה או אחר לעבודה מהבית, יש משמעות גדולה לשאלות סביב הערך של המפגש במשרדים על השינויים הפיזיים במרחב העבודה והשימוש במשרדים.
לעובדי הידע של העשורים האחרונים יש דרישות משתנות מסביבת העבודה. הם צריכים גם להתרכז וגם להתאוורר. מבקשים שיהיה להם זמן, מקום ושקט לעבוד לבד אבל גם כזה שיאפשר להם להיפגש, לשוחח, לשתף פעולה. ואלה האחרונים כוללים את כל המגוון החל ממפגש פנים אל פנים עם עמית או עובד, דרך פגישות בצורות שונות ועד מפגשים מקריים שיוצרים חדשנות והתפתחות. בשביל לאפשר את כל אלה השתנו בשנים האחרונות כמה פעמים פני המשרד הפיזי. בהתחלה נפתחו דלתות המשרדים ונבנו קומות שלמות של קוביות. בהמשך הוסרו גם הקוביות ונוצרו חללי עבודה פתוחים, שולחנות ארוכים מחדר האוכל של הקיבוץ, פינות ישיבה וחדרים שקופים לשיחה פרטית. המחשבה מאחורי השינויים האלה מתייחסת לקירות ולדלתות כאל מגבלות לקשר ושיח בגבולות המשרדים. הרעיון היה שאם רק נושיב אנשים מקבוצות שונות ודרגים שונים ביחד, הם ישתפו פעולה, ייצרו רעיונות, ישברו מסגרות. והעשייה כמובן תרוויח.
עולם העבודה העתידי מתהווה בקצב מהיר ומאתגר אותנו בתחומים רבים, בהם גם בשאלות הנוגעות לעבודה כמקום. משבר הקורונה רק האיץ את הצורך להתמודד עם הדילמות הנגזרות מכך. כי לעבוד מהבית זה לא חיסכון בנדל״ן. אז איך אפשר לראות את ההשלכות האלו באור אחר ומה המשמעות של השינויים ברמת הארגון, האנשים והתהליכים.
ניתן להתאים את מיקוד ההרצאה ואורכה על פי נושאי המיקוד הייחודיים לכם.
דוגמה לשקפים: