השינוי כסטארט–אפ

עולם העבודה העתידי כל יום רביעי בגלובס והשבוע:

שלושת השלבים ההכרחיים בתהליכי שינוי בקריירה

ככה זה צריך להיות בשלב הזה, אני מוצאת את עצמי מרגיעה עוד מישהו במהלך שינוי באמצע החיים. כי למרות שזה נדמה שאנחנו בתוך הבלאגן, שכל מה שהיה יציב, ברור, מובן מתחיל לזוז לנו מתחת לרגליים, למרות זאת יש בתהליכי שינוי בקריירה שלבים ידועים מראש. לא של התוצאה, של התהליך, זה האישי הפנימי שאנחנו חווים. בין אם אתם יודעים לאן אתם רוצים ללכת, או הגרסה השכיחה יותר, יודעים שאתם חייבים לעזוב, הדרכים מכאן לשם יעברו דרך הבלתי צפוי. וטוב לדעת שלשינוי המתגבש יש צורה, כזו שאפשר למפות אותה ולצפות אותה.  וגם אם לא נוח לכם להפנות את המבט פנימה, זה עוזר לדעת איך נראית הדרך ואיפה אתם עכשיו. הטור של היום מנסה למפות את התהליך הפנימי של השינוי.

שלב ראשון: הכרה

בקריירה לפחות, אנחנו אוהבים יציבות. לדעת שאם יהיה שינוי מחר, הוא בשליטה, רצוי בבחירה. לפעמים היציבות הזו מופרת מבחוץ, בהחלטה של מישהו אחר לכפות עלינו שינוי. אבל פעמים רבות היא מופרת דווקא מבפנים, בתחושה גוברת והולכת שמה שיש עכשיו כבר לא מתאים. מסתובבים רוב הזמן עם תחושת ניתוק הולכת וגוברת מהתפקיד, מקום העבודה, אולי אפילו המקצוע. אתם מגיעים לעבודה בבוקר ועושים אותה, אבל לא מרגישים שאתם באמת שם, מחויבים, לא מסוגלים לעשות תכניות לטווח ארוך, להסתער על המשימה כמו שאתם רגילים. והכי מתסכל, אין לכם מטרה. לא בפנים, לא בחוץ. והביטחון העצמי שלכם, המקצועי אפילו האישי מתערער.

זה השלב של בדיקת האפשרויות, שיחות אינסופיות, התלבטות פנימית. אתם מרגישים צורך להתייעץ, להסתמך על אחרים, חברים, אנשים שעשו מעברים, אחרים שנראים כאילו הם במצב שלכם, אולי צעד אחד קדימה. כי אנחנו מאד רוצים לתכנן, לדעת שבצד השני של השינוי בקריירה, קטן או גדול, יבטיחו לנו שיהיה טוב. אצל רבים אי שביעות הרצון שעולה בשלב הזה לא בהכרח תספיק להתחייב לשינוי, כולל כל מה שנובע ממנו. ובתהליך הזה אנחנו בוחנים לא רק את האפשרויות, אלא גם את השבילים הקיימים, אולי בכל זאת נשכנע את עצמנו שלא צריך, מה רע לנו עכשיו, והנה כל הדברים שנאבד אם נעשה משהו בנדון…

פעמים רבות צריך לעבור כאן תחושות אשמה, אי נוחות, כלפי מעסיק או קריירה, אולי אפילו כלפי מי שתלוי בנו וסומך עלינו, אנשים ומערכות יחסים, עמיתים, לקוחות. אבל אין לכם ברירה עכשיו, אתם חייבים להיות צמודים למה שנכון עבורכם. אחד האתגרים הגדולים בשלב הזה הוא הזהות שלנו השלובה בזהות המקצועית שלנו, זו שאנחנו עכשיו. על פי מכון המחקר של גאלאפ, בארה"ב 55% מהאנשים מגדירים את עצמם על ידי התפקיד שלהם שמהווה הרבה יותר מאשר עבודה לצרכי פרנסה. ולכן ברור ששינוי במסלול הקריירה משליך על הזהות שלנו ומעמיד בפנינו את האתגר להבין מי אנחנו שלא דרך כרטיס הביקור שלנו. דרך אחת להתמודד עם האתגר הזה היא להבין שזה לא שאלה של אם, רק של מתי. תשאלו את עצמכם אם איפה שאתם עכשיו מתאים לכם להיות עוד שנתיים שלוש, או חמש. אם התשובה היא בשום פנים ואופן לא, אז זה יעזור אם תבינו שזה לא משנה אם אתם תעשו את השינוי עוד חצי שנה או שנתיים, בכל מקרה אתם חייבים להבין שהשינוי כאן ולהתחיל להסתכל עליו, להתחיל לבחון מי אתם רוצים להיות ביום שלא תהיו איפה שאתם עכשיו.

שלב שני: קבלה

אם הגעתם בכל זאת אל הנקודה של ההבנה שמה שיש עכשיו כבר לא מתאים ומשהו כנראה צריך להשתנות, הרעיון עדיין לא מגובש, התמונה לא ברורה, אבל אתם מתחילים להבין שאין ברירה ואתם צריכים שינוי. מבינים, גם אם לא ממש מאושרים מזה ובטח לא מוכנים עדיין להתחייב. בשלב הזה אתם אולי לא יודעים מה בדיוק כן ואולי יש לכם מושג מה המרכיבים שאתם מחפשים, מה צריך להיות שם. אולי משמעות ועניין מסוג אחר, אולי מאפיינים חדשים, תנאים אחרים. עכשיו אתם מנסים בכל הכח לתכנן את הדבר הזה, כדי לדעת איך מגיעים מכאן לשם. ובלי תכנית, אתם לא תזוזו קדימה.

בספרה Disrupt Yourself, משווה ויטני ג'ונסון בין מעברי הקריירה לבין השיבוש שיוצרת חדשנות שמפרקת תעשיות. שכן בתהליך של שינוי קריירה, במיוחד באמצע החיים, אנחנו משבשים לעצמנו משהו יציב. אם אתם בשלב שבו יש לכם תפקיד, מעמד, עמדה, מכירים אתכם, מקשיבים לכם, מזמינים אתכם, באים להתייעץ. השינוי שאתם חושבים עליו עכשיו מאיים על כל אלה ומשאיר אתכם עם השאלה מי תהיו בצד השני?

בשלב הזה, שבו אתם סוטים מעתיד שקל לכם לצפות לכיוון מסלול הרבה פחות ברור, יהיו פעמים שבהן תרגישו לבד, תהרהרו עם עשיתם טעות, אולי אפילו תצטערו. ג'ונסון טוענת שאם אתם מרגישים מבוהלים ובודדים סימן שאתם במסלול הנכון. כמו ניסיון לחדשנות שנעשה דווקא במקומות שבהם אף אחד לא נמצא עדיין, גם שינוי קריירה באמצע החיים מאיים על המעמד, ההשפעה, אפילו אולי היציבות הכלכלית ולכן הוא דומה לדילמה של היזם שיודע שבין אם יחדש ובין אם לאו, הסיכון לנפילה קיים. וכמו בתהליך חדשנות, שם אתם מחפשים את השוק שעדיין לא קיים, גם כאן אי אפשר לדעת את מלוא ההזדמנות בנקודת הפתיחה ולכן אין טעם להתעכב על הניסיון לצייר את כל הדרך הזו ולהבין את כל ההשלכות שלה. תכנון רגיל לא יעבוד כאן כי אנחנו זקוקים לתכנון מבוסס תגליות. במילים אחרות, לצאת לדרך, להבין את המטרים הבאים ולתכנן שוב. ג'ונסון מצטטת את המשקיע דייב מקלור שאמר למשקיעים שלו שאם הם מבקשים תחזית הכנסות מסטארטאפ לא בשל הם מבזבזים את הזמן של כל הצדדים. ובהלימה, אם אתם חושבים עכשיו על השינוי שלכם, אתם הסטארטאפ הלא בשל, ולכן לנסות לייצר תחזית לאיך מי שתהיו בצד השני היא בזבוז זמן.

זה הזמן למפות באופן רחב את האפשרויות, לדבר עם אנשים בעולמות מעניינים אתכם או כאלה שנראה לכם ש"עשו את זה". בתהליך הזה אתם מתחילים להבין שיש שם אפשרויות עבורכם וצריך לבדוק אותם. כי בסופו של דבר, כמו שניסחה את זה יועצת שיווק ליז שטראוס העולם לא יכול להיפגש בכדי להחליט מה הערך שלכם, ההחלטה הזו כולה שלכם.

שלב שלישי: תנועה

בסופו של דבר התהליך הזה שבו אתם בוחנים את האפשרויות מתחיל להזיז אתכם ואתם יכולים לראות שבתוך הפעולות שלכם אתם מתחילים לעשות כאלה שמחייבות אתכם לכיוון החדש. ובתהליך הזה אתם כבר משתפים אנשים, מוציאים לאור את המחשבות שלכם, את האמירה על כוונה לעשות משהו. זה לא חייב להיות פתאומי, קיצוני, לא מחייב לעזוב עבודה למשל. זה יכול לבוא לידי ביטוי בעשייה צדית, בפעילות חדשה, ביצירת תשתיות, בתכנון. זה יכול להיות להקים אתר, לפתוח עוסק מורשה, להוציא בלוג, אפילו לחפש עבודה חדשה. גם אם זה בקטנה, עיסוק צדי, עדיין לא עזבתם את העיסוק הראשי שלכם, יצרתם מחויבות, התחלתם. במישור הרגשי זה שלב מאד חשוב, שכן הוא מאפשר לנו להיכנס אל תוך האני החדש, לנסות אותו, לבדוק איך זה ירגיש, האם הוא באמת אפשרי. ובתהליך הזה אנחנו גם מתנתקים מהאני הישן, מהתפקיד, הארגון, המקום הזה שאנחנו מרגישים כבר לא מתאים לנו. שני אלה ביחד מאפשרים לנו להתחיל להרגיש איך זה יראה, להיות יותר בטוחים בכיוון החדש שלנו. ואם השינוי הזה נכון עבורכם, נעשה מהסיבות הנכונות, תרגישו עכשיו הקלה, רצון להתחיל לזוז, לצאת לדרך.

אחד האתגרים המעניינים בתהליך הזה הוא איך מדברים את האני המקצועי שלכם. אם אתם לא מה שהייתם, התפקיד, המשרה, הארגון אולי אפילו המקצוע, אז איך מדברים עכשיו את מה שאתם עושים? זה אתגר גדול במיוחד לאלה שלא עוברים ממשרה למשרה אלא מתחילים בעשייה מסוג אחר. הקושי הזה, להגדיר את עצמנו במענה לשאלה: מה אתם עושים? משקף את הקושי במעבר הזהות. אבל היום הזה יגיע, בו תגלו לפתע שאתם כבר ממש בצד השני, שמי שאתם היום זה לא מי שהייתם, שאתם במקום אחר, חדש ואתם כבר יודעים לדבר אותו. זה יכול לעבור בהחלפת תפקיד, משרה או ארגון, אבל יכול גם להיות בעיסוק משמעותי שהוא כבר לא כלכך צדי, או בהחלטה שהתחילה תהליך והוא מימש את עצמו. שהתחלתם את החדשנות מבפנים וניהלתם את הסטארטאפ שהוא אתם.

לינק לטור בגלובס ב 28.06.2017

 

large-AX1A2125-2
נירית כהן

אני נירית כהן ובעשור האחרון אני מובילה שיח חדשני על עולם העבודה העתידי והאסטרטגיות הדרושות לאנשים וקריירות, למנהלים וארגונים וגם בממד הלאומי של כלכלה, חברה וחינוך.

חיפוש
המומלצים
הרשמה לבלוג
כדי שתישארו מעודכנים

למנהלים. לעובדים. לקריירה.

העולם משתנה סביבנו ופוגש אותנו כל פעם במקום אחר. מה מעניין אותך היום?
למנהלים: להכין את המנהלים, התהליכים והארגון לארגון העתידי
לעובדים: כלים לפיתוח, חיבור ושימור עובדים בנורמלי החדש
למרכזי קריירה: תכנים לפיתוח וניהול קריירה למרכזים ועמותות שעוסקות בקריירה
לקריירה שלך: מפה וכלים לחיפוש עבודה, ניהול ושינוי בקריירה שלך
Web_Icon_2

למנהלים

Web_Icon_1

לעובדים

Web_Icon_3

למרכזי קריירה

לקריירה שלך

כדי שתהיו מוכנים... הירשמו לניוזלטר השבועי