עולם העבודה העתידי כל יום רביעי בגלובס והשבוע:
עולם העבודה העתידי כבר כאן, ולנו נותר רק להתמודד איתו – כי השינויים כבר כאן, בין אם אנחנו אוהבים אותם ובין אם לאו
עולם העבודה העתידי כבר כאן, לנו נותר רק להתמודד אתו. תפקידים כפי שהכרנו אותם משתנים במהירות והם צפויים להעלם לגמרי בשנים הקרובות. "תפקיד" עם כל המתלווה אליו, הכותרת, הדרוג, תיאור התפקיד ותחומי האחריות, קובייה על מבנה ארגוני, כסא עם שולחן בבניין עם לוגו. ומה יחליף אותו? אנשים שיגיעו "לעשות עבודה", לעבוד על פרויקט, להשתתף בצוות, ואז להמשיך לדבר הבא כשהצורך משתנה. ההשלכות כאן מרחיקות לכת וקשות לעיכול. ואולי בגלל זה אנחנו נמנעים מההתמודדות איתם. השיח מסביבנו, ברמה האישית, הארגונית ואפילו החברתית, השיח הזה מתעקש ברובו לנסות ולהחזיר אותנו אל המצב הקודם, לפעול בכלים של העבר בכדי לתכנן מהלכים אישיים, ארגוניים וחברתיים בעולם העבודה המשתנה. אבל אם מבינים את הסיבות שבבסיס ההתפרקות של תפקידים ומשרות אפשר אולי לחשוב אחרת על דרכי ההתמודדות. כי דבר אחד בטוח, השינויים האלה, הם כאן בין אם אנחנו אוהבים אותם ובין אם לאו.
שקיפות יוצרת תנועה
אחת התופעות המהותיות המשפיעות כאן היא השקיפות וגישה למידע שלא היו קיימים בעבר. השקיפות הגבוהה בעולם העבודה מאפשרת מצד אחד לנו יותר מידע על תפקידים, ארגונים, אפשרויות ומצד שני למעסיקים יותר מידע עלינו, כפי שאנחנו מופיעים בעשייה שלנו ברשת. כל אלה מאפשרים תנועה רבה יותר מבעבר. לנו, זה מאפשר לזוז יותר בקלות מבלי להזדקק למתווכים ולפעמים אפילו מבלי שנחפש עבודה, היא מגיעה אלינו. לארגונים השקיפות הזו מאפשרת להגיע לאדם הנכון בזמן הנכון גם באופן יזום, לדעת הרבה על מועמד פוטנציאלי לפני שהוא בכלל יודע שהוא מועמד. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארה"ב, דור הביבי בומרס, אלה שמאחוריהם כ 30 שנות קריירה ויותר, החליפו בממוצע 6 מקומות עבודה במהלך שנות הקריירה, אחרי גיל 24. לעומתם דור המילניום, הצעירים של היום בעולם העבודה, מחליפים עבודה כל שנתיים בממוצע על פי נתונים של לינקדאין. אפשר לנסות ולשייך את זה רק לחוסר יציבות תעסוקתית. אבל גם אם יש לזה חלק בתופעה הזו, נתונים נוספים מראים שיש כאן גם חלון הזדמנויות שנפתח לדור הזה, שהוא מרגיש בנוח לנצל, האפשרות לעבוד באופן גמיש ומגוון הרבה יותר מדור ההורים שלו.
וזו המגמה השנייה שמובילה לשינויים בעולם העבודה שעבר ממקום פיזי אל הענן. העבודה היא כבר לא מקום שהולכים אליו אלא משהו שעושים ויותר ויותר אנשים מוצאים שהם יכולים לעשות את העבודה שלהם מבלי להדרש להגדרות של מקום, מעסיק, אפילו תפקיד. כל אלה אפשרו לענן העבודה להתפתח בשנים האחרונות למרחב עצום של מפגשים בין עבודה ועובדים שלא בדרך של עובד שכיר בארגון, אפילו שלא בדרך של מיון וגיוס, קורות חיים ותפקידים אלא דרך קשר שנעשה ברשת. בענן העבודה פועלות היום המון זירות מפגש כאלה, של אנשים שזקוקים לעשייה ואנשים שעושים אותה על פי יחידת עבודה או פרויקט. יש כאן מרחב שלם, שמתחיל בעבודה פשוטה שלא דורשת מיומנות, ועד כדי פרויקטים מורכבים בעלויות גבוהות. בארה"ב, שם כולם מגישים דו"חות סוף שנה אפשר על פי דו"חות אלו לזהות היום כבר כמעט 35% משוק העבודה, כ 55 מיליון איש, שעובדים ברמות כאלה ואחרות בעבודה מסוג זה. יותר מזה, על פי סקר Upwork של 2016, 25% מהם הם שכירים במשרתם העיקרית ועוד כ 28% עובדים גם כשכירים וגם כעצמאים ופרילנסרים. אלה מודלים של עבודה ששונים מאד מעבודה בהגדרתה בעבר, בה היית או שכיר או עצמאי. ואלה גם מודלים של עבודה בה מי שאתם קשור למה אתם יודעים לעשות ומי צריך את זה ולא לאיך קוראים לתפקיד או למקצוע שלכם.
גם מכונות מוחלפות בטכנולוגיה
מסביב לכל אלה, טכנולוגיה ואוטומציה משנה את עצם ההגדרה של עבודה ומקצועות בקצב שלא היה כמותו בעבר. דוגמאות לרובוטים, חיישנים ואינטליגנציה מלאכותית כבר נמצאים סביבנו בכלל וגם בעולם העבודה. כמו בכל עידן מחשוב, קודם כל ממחשבים את מה שיש, אחר כך מגלים שאפשר לייצר מה שלא התאפשר קודם. קחו למשל דוגמא חדשה מהימים האחרונים. כבר נתקלתם בוודאי בקופות האוטומטיות בסופר, אלה שייתרו את הקופאים ומאפשרים לכם לעשות את העבודה של הקופאי ביציאה. זה מחשוב של הקיים או יותר נכון, התאמה של הרעיון של הקופה ביציאה לשירות עצמי. אבל בשבוע שעברה פתחה אמזון חנות פיזית, אמזון GO, חנות שבה אין בכלל קופה ביציאה. איך זה עובד? הטכנולוגיה מזהה מה לקחת מהמדף, מה החזרת למדף, מה הכנסת לתיק. מזהה ויוצרת בעצם סל מוצרים בעצמה. כשסיימת להכניס לתיק מוצרים, אתה פשוט יוצא מהחנות. הסל, באפליקציה כמובן, מכיר את כרטיס האשראי שלך ויחייב אותך אוטומטית. זו דוגמא לכך שגם המכונות מוחלפות על ידי טכנולוגיה, לא רק בני האדם…
ואי אפשר להתעלם ממה שזה עושה לעצם ההגדרה והמבנה של ארגונים. על פי מחקר של דלויט 92% מהמנכ"לים מבינים שהמבנה של הארגון צריך להשתנות, ההיררכיה צריכה להמשיך בתהליך ההשטחה, תפקידים צריכים להיות יותר דינמיים וארגונים יעשו יותר שימוש ביכולות שמחוץ לכח העבודה השכיר. השינויים המהירים מחייבים ארגונים לגמישות בהמון רבדים. גם ביכולת לחדש ולעדכן מוצרים ושירותים, גמישות ביכולת להביא, להזיז ולשנות את היכולות בארגון ואפילו גמישות בסביבה הארגונית עצמה, בכדי לאפשר חדשנות, תנועה, יצירתיות. ולכן לא מפתיע שהרוב הכמעט מוחלט של הארגונים מאמינים שהיכולת של הארגון עצמו להשתנות היא במקום הראשון בחשיבות. והשינוי הזה הוא בכיוון של סמכויות מבוזרות, מבנים ארגונים שיאפשרו מכוונות לקוח ומוצר ויצירת סביבת עבודה מרובת צוותים, פרויקטים ורשתות דינמיות, כאלה שיש להם סמכויות מרובות של פעילות, תאום ותקשורת. אין, אין כאן תשובות ברורות של עשה ואל תעשה. אבל יש בהחלט חיפוש בתוך ארגונים רבים אחר אופני עבודה שיתנו מענה טוב יותר לאתגרים של הארגון. ויש כאן הבנה ברורה שהארגון ההיררכי, זה שמנוהל מלמעלה כשבשטח ידיים עובדות, הארגון הזה לא משרת את העולם החדש.
כל אלה חוברים יחד לפרק את עולם העבודה המסורתי ולשנות את הארגון, את ההיררכיות, את התפקידים ואת המקצועות. בכלים שהורגלנו בהם אנחנו לא מצליחים להתמודד עם ההשלכות של השינויים האלה. ברמה האישית זה פוגש אותנו באופן בו קריירות מתנהלות, באופן בו אנחנו נשארים רלוונטיים בשוק התעסוקה, בעצם ההגדרה של עצמנו במונחים של מקצוע ותפקיד. במישור הארגוני התנועה הזו, בין עבודה שנעשית על ידי אנשים בתוך הארגון, מחוץ לארגון ואפילו על ידי אוטומציה משנה את ההגדרות של ארגון ומעלה שאלות לא פתורות איך עובדים, מנהלים, מתארגנים בסביבה שבה כל אלה פועלים ביחד. ובמישור החברתי, איך אנחנו מכינים אנשים, מכשירים אותם לעולם עבודה כזה, איך עוזרים להם בתקופות מעבר ושינוי ואיך נראית השכלה, הכשרה מקצועית ואפילו סביבת יחסי העבודה והביטחון הסוציאלי, אלה שצריכים להתאים את עצמם אל עולם העבודה החדש, אבל בנויים היום לשמר ולהבטיח את העובדים בעולם העבודה של העבר. כולנו נצטרך להתאים את עצמנו לעולם שבונות לנו המגמות האלה. אין ברירה, כי אחרת נמצא את עצמנו צועדים במרץ אחורה על העתיד.
