אל תפסיקו ללמוד

עולם העבודה העתידי כל יום רביעי בגלובס והשבוע:

חברות מבינות היום שהשתנות הטכנולוגיה דורשת מאיתנו ללמוד יכולות חדשות כל הזמן. גם גוגל שינתה את מה שהיא מחפשת בראיונות עבודה  ושמה דגש על ”חיה לומדת“ במקום על מומחים, מתוך הבנה שלניסיון יש פחות חשיבות מאשר ליכולת לחשוב

כולנו רוצים יציבות תעסוקתית, לדעת שנוכל לעבוד, להתפרנס וגם להישאר משמעותיים, כל עוד נרצה בכך. השבוע פגשתי ברצון הזה כמעט בכל מקום, בשיח על עבודה לגילאי 45 פלוס, בכנס חינוך, בארגון שעובדיו אמרו לו בסקר שהם רוצים יותר טיפול בקריירה שלהם. גם מחקרים על הדורות החדשים בשוק העבודה מראים שיציבות תעסוקתית חשובה. כולם רוצים יציבות תעסוקתית ולמרות זאת קורה כאן משהו שאי אפשר להתעלם ממנו. בעולם הישן, המשמעות של יציבות תעסוקתית הייתה שנות קריירה ארוכות בארגון. אבל בעידן החדש יציבות תעסוקתית תלויה קודם כל והכי הרבה בנו, ביכולת שלנו להישאר רלוונטיים, ברי העסקה, employable. ולא, אי אפשר להסיר אחריות ממערכות החינוך והממשל וגם לא מהמעסיקים, אבל כשמבינים מה קורה כאן, מבינים שרק אנחנו נייצר את היציבות התעסוקתית של עצמנו כי היכולת שלנו להישאר לאורך שנים בשוק התעסוקה תלויה ביכולת שלנו להישאר מעודכנים ורלוונטיים בעולמות שבהם אנחנו עוסקים. ולכן, הטור של היום עוסק באחריות האישית שלנו, ולא של אף אחד אחר, להמשיך וללמוד לאורך כל החיים.

חשוב להבין את זה, להבין קודם כל למה זה כך. פעם, הסדר היה מאד ברור. למדת מקצוע עם או בלי תואר, התחלת לעבוד, רצוי ב"חברה טובה", יציבה, טיפסת בסולם הדרגות ואחרי עשרים שנה יכולת להניח שתהיה בתפקיד מספיק בכיר שיאפשר לך עכשיו לשייט עד לפנסיה. בפנסיה תעשה כל מה שתמיד רצית ולא הספקת, בגלל השעות. והשכר? השכר עלה בגרף עולה עד לפנסיה, בגלל זה קרנות הפנסיה הישנות נתנו הטבה בדמות פנסיה על פי השכר של שנות העבודה האחרונות, כי אלה היו שנות העבודה בהן השכר היה הגבוה ביותר. כמעט כל ההנחות שבבסיס המסלול הזה כבר לא תקפות יותר. לא משנה איזה מקצוע למדתם, בעידן שבו הטכנולוגיה משנה את המקצועות סביר להניח שהוא לא יישאר כמות שהוא לאורך כל חיי הקריירה שלכם. לא משנה באיזו חברה התחלתם לעבוד, אם לשפוט ממה שקרה ב 60 שנה האחרונות לחברות שמרכיבות את מדד S&P500, אחרי 60 שנה רק כ 12% מהחברות עדיין יהיו בסביבה. ופנסיה? אין אף מודל כלכלי שמאפשר לנו לעבוד 30 שנה ולממן 30 שנות חיי פנאי ולכן בהגדרה, גם אם יהיו תשלומים כלשהם מגיל מסוים, סביר להניח שאלה לא יאפשרו לנו את מה שפעם קראנו לו "לצאת לפנסיה".

דרך פשוטה להבין את השינוי היא לחשוב על התמונה הזו, שיצר דיק בולס, מחבר הספר The Three Boxes of Life. היום, בניגוד לעבר, אנחנו לא "לומדים" ואז "עובדים" ואז "פורשים". אנחנו לומדים, עובדים ונהנים מפנאי במהלך כל השנים, ובמשך שנים ארוכות יותר.

האמת, זו לא דרישה מאד שונה ממה שאנחנו כבר נדרשים לעשות כמה עשורים. כל הדור של אמצע החיים התחיל בשוק העבודה שלא עשה שימוש במיילים, כשמסמכים הודפסו ונשלחו בפקס ואם לא היית ליד השולחן השאירו לך הודעה על משיבון. אילו הייתה מזכירה לפני 20 שנה נצמדת למכונת הכתיבה המוכרת ומסרבת לעבור לעבוד על מעבד תמלילים במחשב שנכנס למשרד הרי שמהר מאד הייתה מוצאת את עצמה מחוץ למעגל העבודה, כשעבודת המזכירות במשרד הפכה להיות קשורה במחשב זה. זה נכון גם היום, אם אתם מאלה שמסרבים להבין ולהתנסות בטכנולוגיות החדשות אתם עשויים לגלות יום אחד שהמקצוע שלכם, העיסוק שלכם, עולם העבודה שלכם זזו למקומות חדשים ואתם נשארתם מאחור. ולכן חייבים ללמוד, כל הזמן.

מה ללמוד? לא משנה מה המקצוע שלכם, התשובה תכלול שילוב של יכולות טכניות וייעודיות על פי הצרכים של התעשייה שלכם. אבל מסתבר שבעולם בו מכונות יבצעו חלקים נרחבים מהעבודה שלנו כדאי ללמוד דווקא את מה שיהיה להן יותר קשה לעשות. במחקר של דוד דמינג שפורסם ב HBR אפשר לראות כבר ששוק התעסוקה מתגמל את אלה שיש להם יכולות חברתיות כמו יצירתיות, פתרון בעיות ואפילו אמפטיה. יכולות כאלה חשובות במגוון רחב של תפקידים, לא רק אלה שקרובים ללקוח. על פי המחקר הערך המרכזי יושב במערכות היחסים בין עמיתים, אנשים שיכולים לחלק עבודה במהירות וביעילות בתוך צוותים. אם העבודה בעתיד תעשה יותר ויותר על ידי קבוצות של אנשים שאינם עובדים לאורך זמן באותו ארגון אז היכולת לשתף פעולה הופכת להיות מכרעת.

חברת Burning Glass Technologies מנתחת את שוק העבודה והיכולות הנדרשות בו מתוך הבנה שכל מודעת דרושים היא חלון אל הצרכים של המעסיקים. בעולם תעסוקה עם אוטומציה גוברת, גם הם מזהים דווקא את החשיבות של יכולות אנושיות, אלה שקשה למחשב. לטענתם, תעסוקה ושכר צומחים דווקא במקומות שדורשים שילוב של יכולות חברתיות עם יכולות קוגניטיביות גבוהות. וכאן הם מגדירים "יכולות בסיסיות" כאלה שהן לא ייעודיות ומשותפות לרוחב מודעות דרושים בעולמות רבים. יכולות אלה כוללות תקשורת, פתרון בעיות, יכולת טיפול בפרטים ויצירתיות אבל גם יכולות בסיסיות של עבודה עם מחשב. בממוצע אחת מכל שלוש יכולות נדרשות במודעות דרושים היא "יכולת בסיסית" מסוג זה ואם לשפוט מהמידה בה הן מודגשות, קשה למצוא אותן.

אבל הכי מעניינת היא דווקא הדרישה ללמידה כיכולת נדרשת בשוק העבודה. חברות מבינות היום כשהטכנולוגיה משתנה באופן לא צפוי היא דורשת מאתנו ללמוד יכולות חדשות כל הזמן, וגם לדעת לשחרר את מה שכבר לא רלוונטי. ב Infosys קוראים לזה "מהירות הלמידה" learning velocity, ומזכירים לנו שאנחנו נולדים יצורים לומדים ומאבדים את היכולת הזו לחקור, להתנסות, לקחת סיכונים במהלך השנים. גם גוגל שינתה את מה שהיא מחפשת בראיונות עבודה ושמה דגש היום על "חיה לומדת" במקום על מומחים בגלל ההבנה שבעולם הדינמי לניסיון יש פחות חשיבות מאשר ליכולת של האדם לחשוב.

אין גיל ללימוד

כדי להמשיך ללמוד כל הזמן קודם כל, צריך לשחרר את התפיסה שבבסיס האימרה "אי אפשר ללמד כלב זקן טריקים חדשים". אם לא יצא לכם לראות, יש ב TED סרטון בן 10 דקות עם מעל 5 מיליון צפיות של Carol Dweck פרופ' לפסיכולוגיה מסטנפורד כל הכח שבלדעת שאנחנו יכולים להשתפר. קרול מחלקת אנשים לשני סוגים: אלה שמאמינים ביכולות מולדות ונתונות ולכן מאבדים את המוטיבציה ללמוד, ואלה שמאמינים שאפשר להשתפר ולהשתנות עם הלמידה. היא ממליצה לנו לאמץ תפיסה של צמיחה Growth Mindset, שבבסיסה הרעיון שאפשר לשפר את יכולת המוח ללמוד ולפתור בעיות, בעיות שהיא רוצה שנתייחס אליהן לא כמשהו שאנחנו לא מספיק חכמים בשביל לפתור, אלא פשוט כי עוד לא מצאנו את הפתרון.

זה מתחיל ביכולת שלנו לזהות את תחומי העניין שמציתים לנו את הברק בעיניים. לרבים מאתנו יש את הדבר האחד הזה שאנחנו יודעים שרצינו ללמוד אבל שמנו בצד, תחליטו שהגיע זמנו ואל תחששו ללכת רחוק, רחב, מגוון. זמן אף פעם לא יהיה, צריך פשוט לייצר אותו. שלבו במנהג כוס הקפה של אחה"צ גם זמן לימוד, קריאה, גלישה ברשת. אתם רצים על הליכון? תראו סרטוני הרצאות במקום טלוויזיה. אין לכם זמן לקרוא ספר מקצועי? תקשיבו לו במהלך הנסיעה או צפו בהרצאה של הסופר. כי אין לנו ברירה בעולם העבודה החדש אלא לפתח את היכולת להמציא את עצמנו מחדש. לא לזרוק את מה שהיה אלא לבנות עליו, אבל קצת אחרת. לדעת לשחרר את מי שאנחנו היום ולברוא את עצמנו סביב העולה המשתנה. ואל תשכחו ליהנות מכל רגע.

לינק לטור בגלובס ב 08.03.2017

large-AX1A2125-2
נירית כהן

אני נירית כהן ובעשור האחרון אני מובילה שיח חדשני על עולם העבודה העתידי והאסטרטגיות הדרושות לאנשים וקריירות, למנהלים וארגונים וגם בממד הלאומי של כלכלה, חברה וחינוך.

חיפוש
המומלצים
הרשמה לבלוג
כדי שתישארו מעודכנים

למנהלים. לעובדים. לקריירה.

העולם משתנה סביבנו ופוגש אותנו כל פעם במקום אחר. מה מעניין אותך היום?
למנהלים: להכין את המנהלים, התהליכים והארגון לארגון העתידי
לעובדים: כלים לפיתוח, חיבור ושימור עובדים בנורמלי החדש
למרכזי קריירה: תכנים לפיתוח וניהול קריירה למרכזים ועמותות שעוסקות בקריירה
לקריירה שלך: מפה וכלים לחיפוש עבודה, ניהול ושינוי בקריירה שלך
Web_Icon_2

למנהלים

Web_Icon_1

לעובדים

Web_Icon_3

למרכזי קריירה

לקריירה שלך

כדי שתהיו מוכנים... הירשמו לניוזלטר השבועי