משחקי המחשב מכינים אותנו לחוקים המשתנים של עולם העבודה

עולם העבודה העתידי כל יום רביעי בגלובס והשבוע:

חשבתם שהדור הצעיר מבזבז את זמנו כשהוא משחק במשחקי מחשב ברשת? משחקי המחשב דווקא דורשים אותם מיומנויות וכלים כמו המודלים החדשים של עולם העבודה המודרני

בשקט בשקט נולד כאן ספורט עולמי חדש. 173,000 איש מילאו את האצטדיון בקטוביץ שבפולין, שזה אגב 100,000 איש יותר מצופי האצטדיון ב Superbowl בארה"ב. ואליהם הצטרפו עוד 46 מיליון צופים ברשתות. והמשחק? אהה, הוא שודר על מסכים באצטדיון כי הוא בעצם ליגה של משחקי מחשב, או ליתר דיוק Multiplayer Online Games. אם חשבתם שהדור הצעיר שלכם מבזבז את זמנו כשהוא משחק במשחקי המחשב השונים שברשת, הטור של היום בוחן דווקא איך הם מכינים אותו לעולם העבודה העתידי.

צריך רגע להבין מה בדיוק קורה שם, במשחק הזה, כדי להבין כמה זה בעצם דומה לעולם העבודה החדש. אתם נכנסים אליו בתור דמות. לדמות שלכם יש יכולות, כלים, רמה מקצועית וגם דרוג חברתי, תיכף נגיע לזה. במשחק משחקים בקבוצות ויש כמה דרכים לחבור לקבוצה כזו. אתם יכולים להגיע כקבוצה, של חברים או אנשים שכבר שיחקו בעבר. אתם יכולים לחבור לקבוצה, כזו שזקוקה למה שיש לכם להציע, ליכולות שלכם, ברמה המקצועית שלכם. עכשיו אתם קבוצה, ומולכם עומדות קבוצות אחרות. יש לכם משימה. יש לכם כלים להתנהלות, שכוללים יכולת שיחה, יכולת צ'אט, כלים שמאפשרים לכן לדעת איפה אתם אל מול המשימה, אל מול הצוות, אל מול המתחרים. וזוכרים את הדרוג החברתי? אז יש כאן גם קודים של התנהלות. אם למשל, יצאתם לפתע מהמשחק, כי קראו לכם להצטרף לשולחן ארוחת הערב, ובכך פגעתם בקבוצה שלכם, שנשארה עכשיו ללא שחקן ונזרקה מהמשחק, אז אתם מנועים מלשחק משך 24 שעות כי פגעתם באחרים. או אם דיברתם לא יפה או התנהגתם באופן לא חברי במשחק אתם מקבלים ציון "רעילות" Toxicity ועונש שיכול לכלול הגבלות שימוש בצ'אט ועד כדי איסור השתתפות במשחק.

 

עכשיו תקראו את הפסקה הזו שוב, ותחשבו עבודה במקום משחק ותראו שזה עובד מצויין. שכן בעולם החדש אופן העבודה מתרחב וכולל בתוכו פעילויות המבוצעות במבנים לגליים, תפקודיים וכלכליים שונים, לרוב שטוחים יותר מבעבר ודורשים התארגנויות מסוג חדש. מה שהיו פעם תפקידים הופכים לפעילויות ופרויקטים שניתן לפזר בין אנשי מקצוע פנימיים וחיצוניים בצוותים פיזיים או וירטואליים על פני מדינות ואזורי זמן שונים. כל אלה יוצרים סביבנו פרדיגמה חדשה שמאפשרת רתימה של רעיונות, ידע ואפילו כח עבודה חיצוני ביחד עם אלה הפנימיים ודורשים סוג חדש של עובדים, כאלה שיודעים לעבוד בצוותים שונים עם אנשים שונים ובאופני תקשורת שונים.

עליית הצוותים

בדוח ההון האנושי של דלויט כבר ב 2016 קראו לזה העלייה של הצוותים כמבנה הארגוני. כי בעולם שמשתנה, אנחנו כבר לא יכולים פשוט לעשות שינוי ארגוני מבני כל פעם שצריך לעבוד לרוחב מה שהיום המבנה. ולכן צומח כאן פתרון מסוג חדש שמסמן את סוף עידן הארגון ההיררכי והחלפתו ברשת של צוותים. אלה נוצרים גם בתוך ארגונים כדי לאפשר עבודה על פרויקטים ואתגרים שונים. המונח רשת של צוותים לקוח מתוך ספרו Team of Teams של הגנרל סטנלי מקריסטל, שם הוא מספר את סיפור השינוי שעבר בצבא ארה"ב כשנתקל בפעם הראשונה במגבלות ההיררכיה במלחמת עירק הראשונה מול אל קאידה. מקריסטל זיהה שצוותים יעילים בגלל רמת האמון הגבוהה בין חבריהם והחיבור למטרה המשותפת וקרא לזה תודעה משותפת Shared Consciousness. תודעה כזו מפתחים על ידי שיתוף מידע ובניה של מערכות יחסים ואמון, ואז שחרור השליטה, שחרור המאפשר לכל אחד לבצע מה שצריך מבלי שיזדקק לאישור, כל עוד יספק את המידע המתאים להנהגה.

צורת העבודה הזו דורשת התנהלות שונה מאד מזו שהורגלנו בה בארגונים של העולם ההיררכי. היא דורשת סט יכולות שמאפשר לאנשים לעבוד בצוותים גמישים, להבדיל המצוותים היציבים שהכרנו בעבר. את המונח Teaming, שהופך את המילה "צוות" לפועל, משהו בנוסח "להצטוות" טבעה החוקרת איימי אדמונסון שחקרה איך צוותים פועלים בעולם שהאיץ את הקצב. במאמר שלה ב HBR על תרבות הצוותים גם היא מדגישה את הצורך לבנות את התרבות הנכונה בעידן שבו אנחנו עובדים על פרויקטים שונים ועם אנשים שונים כל הזמן. קחו לדוגמא צוותים רפואיים, צוותי פיתוח או אפילו צוותי קבלת החלטות אסטרטגיות, קבוצות של עובדים שצריכים לחבור יחד למשימה ולקבל החלטות במערכת תלויות מורכבת, תוך כדי תנועה ובקצבים גבוהים. בסביבת עבודה כזו אין זמן לבחור, לבנות ולהכין צוות אידיאלי. צריך ללמוד לחבור, להתעדכן ולתפקד. בארגון החדש התרבות חייבת לצפות ולאפשר התנהלות כזו. דוגמא נוספת למודל כזה שאנחנו מכירים לקוחה מעולם הסרטים של הוליווד, שבו קבוצה של אנשים חוברת יחד לצרכי יצירת סרט כשהמטרה מאד ברורה, כמו גם לוחות הזמנים, התפקידים, קבלת ההחלטות. וההבדל הגדול נעוץ בעובדה שבסוף הסרט, או הפרויקט או המשימה, הצוות הזה מתפזר ואנשיו עוברים למשימה הבאה, לא בהכרח ביחד.

איימי טוענת שבעולם החדש אנשים צריכים להיות סקרנים, מחויבים ואמפטיים. סקרנים, כי זה מוודא שנרצה לדעת מה אחרים כבר יודעים, מה כבר מונח על השולחן ומה יש לנו להוסיף. מחוייבים, כי זה מתדלק את ההתלהבות והמאמץ שנשקיע, כי אם אכפת לנו מספיק נעשה מה שצריך. ואמפטיים, כי רק כך נראה את התמונה מנקודת המבט של האחר, שזו יכולת קריטית לשיתוף פעולה תחת לחץ. כשאנחנו חוברים לצוות לא מוכר על פרויקט מאתגר, האינסטינקט הטבעי שלנו הוא להגן על עצמנו. הבעיה היא שאי אפשר באמת להראות טוב ולהיות צודקים כל הזמן כשאנחנו משתפים פעולה בצוות עם תוצאות לא ברורות. והצורך הטבעי הזה לשמור על עצמנו מוביל לכך שלא נתעניין באחרים, בעשייה המשותפת, שלא נראה את נקודות המבט השונות.

וכאן אנחנו חוזרים אל עולם משחקי המחשב ברשת, אל היכולות שהוא בונה לדור העובדים החדש. בשיטוטי אחר חומר בנושא פגשתי Wiki שכותרתו איך לשפר את יכולות משחקי הרשת שלכם. ואי אפשר שלא לזהות עד כמה העצות בו טובות גם לעולם העבודה. ההמלצה הראשונה לשחקן הרשת קודם כל להבין את המשחק, כי אם אתה לא יודע איך משהו פועל לא תדע לאמן את עצמך ולמצות את מלוא הפוטנציאל. לכן על השחקן ללמוד הכל על המפות, לזהות את נקודות התצפית וגם המקומות הפחות מוכרים ואלה שבהם הוא יהיה פגיע. וגם ללמוד הכל על העזרים שלרשותו, איך לעשות בהם שימוש במצבים שונים, וגם איפה הוא יכול לפשל. המדריך ממשיך וממליץ לשחקן הרשת להעמיק את הידע, ללמוד אסטרטגיות, טקטיקות, מהלכים משני מסלול, ללמוד משחקנים אחרים על סיפורי הצלחה, להכיר את הטרמינולוגיה, השפה, הקיצורים. ואז להתאמן, קודם כל לבד, עם עצמו, להרגיש את המשחק, הזמנים, המהירות, הכלים. ורק אחרי זה להצטרף למשחק. תחילה ברמה הנכונה, המתאימה לו, כדי ללמוד איך זה נראה, מרגיש, מתנהל. ואז להבין שצריך להגיע לשלב שבו משחקים נגד שחקנים טובים כי אי אפשר באמת להתקדם ממשחק רק נגד אנשים באותה רמה וחייבים ללמוד בדרך הקשה שכוללת להפסיד ובדרך להכיר אנשים, לשאול שאלות, לקבל טיפים וללמוד. וגם ללמוד לשים לב לצד השני כי השחקן שלנו עכשיו במשחק מחשבתי מול אחרים והוא צריך ללמוד לקרוא את המהלך הבא האפשרי, את מה שהצד השני חושב, מתכנן, עשוי לעשות.

נתתי לדור הצעיר הפרטי שלי לבדוק אותי, כדי שלא אכתוב כאן משהו לא נכון על המאפיינים של משחקי הרשת ומלא מוטיבציה הוא הסביר לי למה עוד, לדעתו, הטור הזה מדוייק והרחיב לדוגמאות נוספות. סיפר לי על משחקים שבהם המשימה דורשת ללמוד מראש את האסטרטגיה, לראות 20 דקות של סרטונים לפני היציאה לדרך, לתכנן עם הקבוצה מי עושה מה. ובהקשר של ההתנהלות החברתית, הוא מסביר לי, צריך להגיע מספיק זמן לפני תחילת המשימה כדי להתארגן, כדי שלא יחכו רק לך, כדי שכולם יתחילו בזמן. ומחליטים ביחד מי מחליט, אם יש מוביל או החלטה משותפת.

אז בפעם הבאה שאתם מתלוננים שהם מול המחשב, או שהם לא יכולים להפסיק את המשחק כדי להגיע לארוחה, זכרו שהם בעצם מתאמנים לעולם העבודה החדש.

לינק לטור בגלובס ב 22.11.2017

 

 

large-AX1A2125-2
נירית כהן

אני נירית כהן ובעשור האחרון אני מובילה שיח חדשני על עולם העבודה העתידי והאסטרטגיות הדרושות לאנשים וקריירות, למנהלים וארגונים וגם בממד הלאומי של כלכלה, חברה וחינוך.

חיפוש
המומלצים
הרשמה לבלוג
כדי שתישארו מעודכנים

למנהלים. לעובדים. לקריירה.

העולם משתנה סביבנו ופוגש אותנו כל פעם במקום אחר. מה מעניין אותך היום?
למנהלים: להכין את המנהלים, התהליכים והארגון לארגון העתידי
לעובדים: כלים לפיתוח, חיבור ושימור עובדים בנורמלי החדש
למרכזי קריירה: תכנים לפיתוח וניהול קריירה למרכזים ועמותות שעוסקות בקריירה
לקריירה שלך: מפה וכלים לחיפוש עבודה, ניהול ושינוי בקריירה שלך
Web_Icon_2

למנהלים

Web_Icon_1

לעובדים

Web_Icon_3

למרכזי קריירה

לקריירה שלך

כדי שתהיו מוכנים... הירשמו לניוזלטר השבועי