מסע קריירה באמצע החיים והשבוע:
חודשיים לקחתי לעצמי חופש, לעבור מאנרגיות של סגירה של מה שהיה, לאנרגיות של התחלות במה שצריך להגיע. זה לא היה ברור לי, אפילו לא תכננתי. להיפך. היה משהו בסיום שרצה לוודא שיש גם התחלות ומיד הסתערתי על הרשימות, האנשים, היומן. תוך שבועיים הבנתי שאני לא נושמת. ושאני חייבת לסגור, לעצור ורק אז לפתוח.
חודשיים אמרתי "אחרי החגים". מזל שהיו חגים. ולא ידעתי אם זה יספיק. אבל כשמקשיבים למסע הוא כבר מספר לנו מתי נכון לעשות את הצעד הבא. בשבוע הזה הרגשתי כבר את האנרגיות של ההתחלה. רשימת האנשים שמחכה לפגישות התארכה ואני כבר הצצתי ביומן של אוקטובר והתחלתי לקבוע שיחות שחיכו בסבלנות. וכמה מהן אפילו חדרו אל השבוע הזה.
והפגישות הזכירו לי את מה שאנחנו יודעים, אבל לא לגמרי מבינים עד שלא קופצים אל המים.
שבמסע הקריירה, במיוחד בתקופות של מעבר, אנחנו עושים בו זמנית תהליך פנימי וחיצוני.
פנימי, כדי להיזכר בחלומות שלא נגענו בהם כי אי אפשר היה, או כי נדמה לנו שהם לא מציאותיים. כדי להבין לא רק את כל מה שאנחנו לא רוצים, אלא גם לגלות את מה שכן. כדי להתכנס לעשייה ממקום של "רוצה" ולא ממקום של "צריך". כדי להבין, באמת להבין, מי אנחנו, מה הערך שאנחנו מביאים לשולחן, למה אנשים מזמינים אותנו לחבור אליהם.
וחיצוני – זה שפוגש את כל מעגלי האנשים שלנו. אלה הקרובים, שמכירים אותנו מספיק טוב ואכפת להם, והם יגידו לנו אותנו, יחזקו, אפילו יעזרו. אלה הרחוקים שהשיח אתם עוזר לנו לחדד את הערך שלנו, לזהות את המקומות שמעניינים אותנו, להכיר הזדמנויות ועשייה שלא ראינו ולפתוח שבילים חדשים. ויש את אלה שנתגלגל אליהם, אנשים שאנחנו לא מכירים, שלא מכירים אותנו, שהאנשים שלנו יכירו לנו כי הם עושים חיבורים בתהליך הזה.
כי בעולם החדש עבודה היא כבר לא קורות חיים, משרות, ראיונות.
בעולם החדש עבודה היא בעצם חבירה לעשייה במגוון צורות.
השבוע נזכרתי, כשכמה פגישות פתחו לי הזדמנויות שונות שלא היו שם קודם. והחזירו אותי לאנרגיה של התחלות חדשות.
אם אתם בתהליך הזה, בשלב המחשבות ואולי אפילו התכניות, מוזמנים להצטרף אלי לשלושה מפגשים, להכיר את כל הכלים לעבודה בעולם החדש.
"אסטרטגיה לקריירה" באוקטובר בשלושה מפגשים ב WeWork בתל אביב