הסטודנטים שלמדו בשנת 2020 דרך הזום שואלים את עצמם בשביל מה לשלם שכר לימוד לאוניברסיטה מקומית עבור הזכות לצפות דרך מסך במרצה. אם כבר דרך מסך, אפשר לצפות במרצים, הרצאות, מערכי שיעורים מהטובים בעולם בכל תחום. הניתוק של למידה ממקום במשבר הקורונה מהווה הזדמנות מצויינת להגדיר איך צריכה להראות השכלה גבוהה לעולם החדש. במיוחד כי אנחנו צריכים יותר כזו, לא פחות, כדי להישאר מעודכנים ורלוונטים לאורך שנים ארוכות של תעסוקה בעולם של שינויים מהירים.
הרעיון שניתן ללמוד תואר ובכך לרכוש זהות מקצועית לחיים לא תאם את המציאות עוד לפני המשבר הנוכחי. בעבר יכולנו לראות קשר בין תארים למקצועות ותעסוקה. כיום, השינויים המהירים בעולם מתרגמים לדרישות עדכון במיומנויות ועיסוקים מגוונים ואלה בתמורה פותחים פער יכולות משמעותי בין התארים לבין עולם העבודה. הפער הזה רק מתעצם לנוכח העובדה שהעובד צריך לשדרג את הידע, הכלים והמיומנויות הנדרשים לעיסוק כל כמה שנים גם במהלך שנות העבודה. תואר כבר איננו מקצוע לחיים.
משבר הקורונה הזה מסמן לנו הזדמנות לטפל בבעיות הקיימות במערכת ההשכלה הגבוהה.
לא מדובר כאן רק על הצורך של סטודנטים בגישה ללמידה מרחוק. בשביל לעבוד ולחיות ולעצב את העתיד, סטודנטים צריכים לחוות למידה שמותאמת לעתיד שבתוכו הם יחיו ויעבדו. בעולם שבו אין תשובות נכונות, למידה כזו לא יכולה להתבסס על מרצה שנותן את הידע ושורות שורות של תלמידים פסיביים שרושמים את הידע הזה במחברות או ניידים ואז מוכיחים שהם זוכרים אותו למבחן.
בעידן החדש תצטרך מערכת ההשכלה הגבוהה לתת כמה מענים חדשים שלא קיימים היום. השכלה גבוהה שתדע לייצר אקו-סיסטם שלם של למידה שמותאם לעולם משולב למידה פיזית ודיגיטלית אבל כולל שם לא רק אם השיעורים אלא גם את כל מה שצריכה חווית הלמידה כולל קבוצות וחדרי למידה, גישה לחומרים ועזרים, מפגשים אישיים, קבוצתיים וכיתתיים ואפילו התייחסות למערכת החברתית של הקמפוס הפיזי.
כזו שתעזור לנו להתנהל בלמידה שהיא גם א-סינכרונית, כל אחד בזמנו, וגם סינכרונית, כולנו ביחד בשעת מפגש. שזה כולל פיצול הלמידה ללמידה אישית ועצמאית, למידה עצמאית בקבוצות קטנות להבדיל מלמידה כיתתית בהנחיה. וזה כנראה גם כולל כלי למידה חדשים שיעזרו לנו לנהל את הלמידה דרך כל צורותיה.
ההשכלה הגבוהה של העידן החדש צריכה לאפשר ללומד ללמוד ממגוון מקורות, גורמים, צורות וגם על פני תקופות ארוכות. למידה מגיעה, ותמשיך להגיע, ממקורות רבים ומגוונים כולל קורסים ברשת, תוך כדי עבודה, מבלוגים, פודקאסטים, קבוצות דיון, מפגשים עם אנשים. במקום להכתיב את המקור ללמידה, נרצה אקדמיה שאוצרת עבורנו את איכות הלמידה, עוזרת לנו להבחין בין מידע, ידע ודעה, לבדוק, לחקור וללמוד מהמקורות הנכונים ביותר לכל זמן ונושא.
זוהי כנראה המטרה העליונה של השכלה גבוהה לעולם החדש. זה כולל את היכולת לאתר מקורות, מובילי דעה, לפנות זמן ותשומת לב להתפתחות בחזית הידע, ליזום, לשאול בקצב, במקום, בכלים שמתאימים להם. ולהבין שצריך להמשיך לעשות את זה כל הזמן כדי להישאר רלוונטיים. מתוך מנועים פנימיים ולא בגלל שמישהו רשם אותנו ויבחן אותנו בסוף.
בשנים הקרובות נגלה עוד צרכים של השכלה לעולם משתנה. ואם להיות הוגנים, התהליך הזה לא תלוי רק באקדמיה. התעשייה משתמשת כבר שנים רבות בתארים כמערכת של הסמכה וסינון, כזו שמגדירה את הזהות המקצועית, עולמות התוכן ואפילו האיכות של המועמדים. אנחנו יודעים כבר תקופה שכיום יש הרבה יותר השפעה לפוטנציאל המתקבל מניסיון ויכולות מוכחים מאשר לתואר. הבעיה היא שאנחנו לא יודעים למדוד ולהסמיך יכולות ואין לנו דרך למיין דרכן ולכן אנחנו עדיין נסמכים על קורות החיים הקלאסיים של השכלה. עד שנפצח את זה, כדאי לכל מי שלומד עכשיו דרך הזום להרחיב את הלמידה בכלים עצמאיים למה שבאמת חשוב, כדי להיות רלוונטיים לשוק התעסוקה ביום שאחרי הקורונה.
עוד טורים בנושא השכלה ואקדמיה בעולם עבודה משתנה:
צירפתי אותך לניוזלטר השבועי, ניתן להסיר את עצמך בכל עת.
