עולם העבודה העתידי בועידת ישראל לעסקים של גלובס:
בפאנל שעסק במהפכה התעשייתית הרביעית בוועידת ישראל לעסקים, דנו המשתתפים בצרכים החדשים שהתעוררו בשוק העבודה ובדרכים שבעזרתן ניתן לגשר בין התעשייה המסורתית לתעשיית הייטק • אחד האתגרים הוא חינוך והכשרה של האנשים שכבר נמצאים בשוק העבודה
במרכז הדיון על המהפכה התעשייתית הרביעית, בהנחיית ד"ר ליאוניד בקמן, מייסד ונשיא המכון הישראלי לחדשנות, דנו בשאלה "רובוטים או אנשים? מי ישלוט בשוק העבודה?". בפאנל בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס", השתתפו אורי בן פורת, סמנכ"ל קיימות וחדשנות, שיכון ובינוי; נירית כהן, מנהלת היחידה לייעוץ אסטרטגי, אינטל מרחב אירופה; מיכל פינק, סמנכ"לית אסטרטגיה, משרד הכלכלה ולוטן לבקוביץ, שותף בקרן ההון סיכון Grove Ventures.
לדברי פינק, קיים פער עצום בין תעשיית ההייטק לתעשייה המסורתית: "התעשייה העילית נמצאת היום בערך של 63 דולר לשעה, והמסורתית על .27 צריך לגשר על הפער הזה".
בן פורת סבור שהמהפכה התעשייתית הרביעית, משמעה חיבור בין שתי התעשיות: "חיבור בין העולם הדיגיטלי לבין מה שקורה בשטח. עולם הבנייה התנהל עד לא מזמן בשני מקטעים. הראשון בעולם הדו–ממד, עולם התכניות, ואז לעולם התלת–ממד, עולם הביצוע. המהפכה התעשייתית הרביעית בעול םהבנייה והתשתיות, חלק גדול ממנה נובע או ינבע מכך שעכשיו אפשר לתכנן בתלת–ממד. זה לא רק מאפשר תכנון יותר מדויק, אלא גם יכולת לאתר הבנייה, שעובד בתלת–ממד, לתקשר עם עולם התכנון.
לדברי נירית כהן, המהפכה התעשייתית הרביעית אומרת "שכבר לא יכולים להניח שאפשר ללמוד מקצוע בתחילת החיים, ואז להישאר במקצוע הזה. כל עולם העבודה הופך לדיגיטלי, הכל עובר לענן. גם היכולת של ארגון להשיג עבודה, ואני בכוונה לא אומרת עובדים, היא כבר לא בהכרח במרחב המסורתי של מה זה עובדים ומה זה מעסיקים. צריך להגדיר מחדש את השחקנים בעולם העבודה החדש שמתהווה".
פינק: "מבחינתי, מדובר באוסף של טכנולוגיות ותהליכים שיוצרים שינוי קדימה לעומת עשרות, אם לא מאות השנים האחרונות. אם קודם היינו במצב של תחרות מול המדינות המפותחות על כוח עבודה בפריון נמוך ושכר נמוך, היום אנחנו רואים מדינות שמחזירות את התעשייה הביתה. על ידי אותו סט של טכנולוגיות חדשות, אנחנו יכולים לייצר פריון הרבה יותר גבוהה כאשר אנחנו לא צריכים לאבד את התעשייה לטובת מדינות שאפשר להעסיק בהן עובדים בשכר נמוך".
"בגדול, המהפכה התעשייתית הרביעית היא עוד דוגמה למהפכה דיגיטלית שעובר סקטור מסוים – התעשייה המסורתית", אמר לבקוביץ'. "זו מהפכה דרמטית כי רוב התל"ג מגיע מהתעשייה. אנחנו כמשקיעים הגענו לשם כי ראינו שיש שם הזדמנות והחלטנו לעזור למיזמים ישראלים שעוסקים בזה להצליח".
• איך מתנהלים מבחינת כוח אדם כדי להפוך את זה גם להזדמנות?
נירית כהן: "פעם היה צריך 30 שנות ניסיון כדי שמישהו ישמע שיש רעש שנשמע קצת לא כמו שצריך ויטפל במכונה. היום אנחנו הולכים לעולם שבו הרבה מהתהליכים האלה יוחלפו. אנחנו לא יודעם בדיוק מה יהיה ולכן חשוב שנכין אוכלוסייה עובדת לדברים שכן יידרשו, לגמישות וליכולת ללמוד מחדש. זה דורש תשתיות שונות לגמר. וגם שינוי מחשבתי עמוק בתפיסה של מהי קריירה. כמדינה, צריך לשאול איזו אחריות יש לנו כלפי צעירים שצריך להכיל אותם בשוק העבודה, וגם כלפי אלה שיש להם ניסיון, ולהכשיר אותם לנוע לתוך עולמות חדשים". לעולם התשתיות. •
