מתי בפעם האחרונה דמיינתם לעצמכם שאתם מתפטרים?

התוכן בעמוד זה מתורגם גם ל -

על עבודה וקריירה כל יום רביעי בגלובס. והשבוע:

אם אתם שואלים את שאלות אמצע הקריירה, אתם כבר יודעים שמתישהו בשנים הקרובות או שתמצאו שביל חדש – בארגון או מחוצה לו – או שהארגון יסמן לכם שהשיא מאחוריכם וידחוף אתכם למצוא אותו

איפה שהוא בסביבות גיל 45 פלוס מינוס השיחה הזו עולה. כמעט כולם עושים את השיחה הזו עם מישהו: בן זוג, חבר, מאמן, איש סוד. מסתכלים אחורה על כ 20 שנות קריירה. מסתכלים קדימה ומבינים, שלפחות מבחינת שנות עבודה, אנחנו אפילו לא באמצע הדרך. אז מה הבעיה?

אנחנו קוראים עיתונים, בגיל הזה יש לך בכלל מזל שיש לך עבודה ואצלנו בכלל חמים ונוח ומוכר. 20 שנות קריירה בנינו על לקיחת סיכונים, יצירתיות, איך שסגרו לנו דלת נכנסנו דרך החלון. טיפסנו, בנינו, צמחנו. אף פעם לא חיפשנו חמים ונוח. 20 שנות קריירה התמקצענו: בתחום שלנו, בארגון שלנו. יש לנו שם, יש לנו רשתות ענפות, בדרך כלל בתוך הארגונים, יש לנו מעמד והשפעה. אז למה אנחנו בכל זאת השיחה הזו, על המשך הקריירה באמצע החיים?

יש כמה סיבות. אחת מהן, תחושת השאננות המגיעה אחרי שנים ארוכות של טיפוס במעלה המקצוע או הארגון. אחרי כמה עשורים יש תחושה של "הגענו", שביעות רצון ומעמד שהרווחנו ביושר. אבל אם אתם עושים פחות או יותר את אותו הדבר המון שנים יתכן ואתם כבר על "טייס אוטומטי" ולזה יש כמה סיכונים. החיצוני, שלא תשימו לב שמשהו סביבכם משתנה ואתם כבר לא טסים במסלול הנכון. והפנימי, והוא פעמים רבות שגורם לאי הנוחות, שזה כבר לא מאתגר ובעסק הזה אתם יודעים ש"חמים ונוח" זו ההתחלה של הסוף.

אבל גם אם אתם לא מרגישים ששאננות זו בעיה אצלכם, עצם העובדה שאתם שואלים את עצמכם שאלות על המשך הקריירה היא סימן לכך שיש מקום לעשות בדק בית פנימי וחיצוני. פנימי – זה המקום בו אתם בודקים את עצמכם, הרצונות שלכם והביצועים שלכם. אפשר להתחיל עם רשימה של כל מה שאתם אוהבים ולא אוהבים בעבודה שלכם ולבדוק אם אתם מאותגרים או, להבדיל, משייטים. זה גם הזמן לשאול את עצמכם מה שמתם בעבר בצד בשביל הקריירה ואולי עכשיו הגיע הזמן להפנות לשם זמן ומשאבים?

וחיצוני – זה המקום שאתם אומדים את הסימנים של הסביבה, מנהלים, עמיתים, לקוחות. יש סימנים ברורים כמו העדר קידום, הערכות שנתיות לא מזהירות והערות על ביצועים. ויש גם סימנים שאינם קשורים ישירות אליכם, כמו ארגון או תפקיד שעתידם לא ברור בגלל קשיי שוק או כספים. אבל יש גם שאלות קשות יותר הנוגעות ליכולת המקצועית שלכם ביחס להתקדמות המקצוע בסביבה, האם עדיין מגיעים אליכם להתייעץ? קונים מכם? מחשיבים את דעתכם?

בסטנפורד קיים מכון ל"קריירות מכובדות" המעביר תכנית בת שנה המיועדת למנהיגים מכל תחומי החיים המעוניינים להגדיר מחדש את תפקידם והקריירה שלהם ולהשפיע ברמה מקומית, ארצית וגלובלית. מנהל התכנית, דר פיזו, מתייחס לאותם סימני דרך מסביבנו שמצביעים על הצורך לשנות את שביל הקריירה שלנו. לדבריו "אם לא נחפש באופן אקטיבי את סימני הדרך, לא נראה את הצהוב המהבהב ונמצא את עצמנו בתהליך שינוי כפוי."

אם אתם שואלים את שאלות אמצע הקריירה, אתם כבר יודעים שאיפה שהוא בשנים הקרובות או שתמצאו שביל חדש, בתוך הארגון או מחוצה לו, או שהארגון יסמן לכם שהשיא מאחוריכם וידחוף אתכם למצוא שביל חדש. מתי שהוא כולנו מגיעים לנקודה הזו, הנקודה בה חייבים לעשות שינוי. שינוי יכול להיות סוף הדרך בתפקיד, בארגון, אולי אפילו במקצוע.  

זה לא שאלה של אם, רק של מתי. והשאלה היא רק אם אנחנו רוצים להיות מאלה שידעו שהיום הזה יגיע והתכוננו אליו, או להשתייך לקבוצה שלא מבינה מאיפה זה בא לה ומה פתאום, ולא יכול להיות…

דרך אפשרית להתכונן ליום הזה היא לעשות ניסוי ולפטר את עצמכם לפחות פעם בשנה. ואז לבדוק עד כמה אתם מוכנים עם הצעד הבא בקריירה שלכם:

האם אתם מתחזקים קשרים מחוץ לארגון? העומק והרוחב של הקשרים שלכם בחוץ, אלו שתפנו אליהם ביום שבו תחליטו לבחון דרך חדשה, כל אלה תלויים ברמת הפעילות שהשקעתם בתחזוק הקשר הזה. רבים מאיתנו מתהדרים ברשתות מצויינות בתוך הארגונים שלנו. אלו הרשתות שהביאו אותנו עד הלום, בזכותן אנחנו משפיעים, מקושרים, הם התשתית לקריירה שלנו עד כאן. אבל אם תפטרו את עצמכם לרגע אתם עשויים לגלות שהרשת החזקה שלכם נשארה מאחור ובחוץ, בחוץ אין לכם מה שאתם צריכים בשביל השלב הבא.

אז תפטרו את עצמכם, ותעשו רשימה של 20~ האנשים הראשונים שתתקשרו לספר להם שאתם עושים שינוי. מתי פעם אחרונה יצרתם קשר עם כל אחד מהם? קשר ממשי, SMS בראש השנה לא נחשב. קשר זו שיחת קפה או ארוחת צהריים או אפילו שיחת טלפון. אתם יודעים מה קורה איתם? הם יודעים מה קורה אתכם?

מי ידבר בעדכם בבוא היום? בקורס ניהול בכיר באוניברסיטה אמריקאית נחשפתי למושג "SPEAKING FOR" – לדבר בעד. מי בקריירה הארוכה שלכם יכול בבוא היום לדבר בעדכם, להמליץ, לעזור לכם בהתחלה החדשה. תעשו עוד רשימה, של 20~ האנשים האלה, מהקריירה שלכם שיעזרו לכם בשלב הבא. ואז תשאלו את עצמכם את אותן שאלות…

יש לכם קורות חיים מעודכנים? כן, תכתבו קורות חיים ואם אתם רציניים תעדכנו אותם שוב ושוב כל שנה. לעדכן זה לא להוסיף את התפקיד האחרון. לעדכן זה לקרוא אותם מההתחלה. אם יש לכם 20 שנות קריירה אז שתי פסקאות על משרת הסטודנט הראשונה זה כבר לא רלוונטי. ועוד יותר חשוב, תקראו את קורות החיים שלכם בעיניים של מנהל מגייס, של התפקיד הבא אותו אתם תרצו. האם יש לכם את הניסיון הדרוש? האם הוא ברור בקורות החיים שלכם או מוסתר תחת הגדרות תפקיד ותחומי אחריות?

what-is-t

שאלה טובה לשאול את עצמכם אחרי יותר מעשור או שניים של קריירה היא איך נראה ה- T שלכם. הרעיון של קריירה בצורה של האות T הופיע לראשונה על ידי David Guest בתחילת שנות ה 90 במאמר שחיפש את "איש הרנסנס של המחשוב" והתפתח מאז לתחומים רבים. העיקרון פשוט – הקו האנכי מייצג את עומק הניסיון שלכם והקו האופקי את רוחבו. או במילים אחרות – כמה ידע ויכולת עבודה ופתרון בעיות יש לכם ובאילו תחומים/מערכות/תרבויות, ומעל זה עם כמה עוד תחומים/מערכות/תרבויות אתם יודעים לעבוד ולתקשר. זה נראה משהו כמו זה:

ואם אין לכם חלק מהממדים הדרושים, מה תעשו עכשיו ממקומכם הקיים כדי להשלים את הפער הזה?

האם הפרופיל שלכם ברשתות החברתיות מעודכן? עכשיו שיש לכם קורות חיים, תעדכנו את הפרופיל שלכם ב LinkedIn בהתאם. תוודאו שהוא כולל את הניסיון שהגדרתם כרלוונטי, שהוא כולל את מילות המפתח הנכונות לשלב הבא בקריירה שלכם. ועוד משהו, עכשיו שיש לכם רשימות קשרים, תבדקו את הקשרים שלכם ברשתות החברתיות, האם הם מעודכנים? מתאימים ליום הזה, בו פיטרתם את עצמכם? רחבים? עמוקים? כאלה שתוכלו דרכם להגיע לשלב הבא שלכם?

שלא נתבלבל, הרעיון כאן איננו לפוצץ רשימות קשרים ברשתות רק בשביל המספרים. הרעיון שתשאלו את עצמכם מי נמצא ברשימות הקשר שלכם? איפה להשקיע זמן, בכדי לוודא שאתם מתואמים ומעודכנים? אם תקדישו לזה מחשבה, אולי תגלו שאתם צריכים להיות יותר מעורבים בקהילה מקצועית, בפורומים, ללכת לכנסים, להשתתף בפעילות מקצועית. אולי להשלים פער מקצועי או לפרוץ קדימה בתחום מקצועי משלים.

הנה לכם ארבע סיבות טובות לפטר את עצמכם. לקבל במתנה פרספקטיבה מעודכנת על מצבכם המעודכן ביחס להמשך הקריירה שלכם. לא חייבים לעזוב עבודה בשביל להתחיל לחשוב על המשך הקריירה. והמשך הקריירה לא אומר שהוא חייב להיות מיד ובחוץ. אבל כדאי להיות מוכנים כי ההתמודדות עם המציאות, התמודדות ולא הכחשה, היא צעד גדול בכיוון הנכון. ואז, כשיגיע היום שבו תגלו (במקרה הרע) או תבינו (במקרה הטוב) שלשביל שהלכתם עליו בעשורים האחרונים יש סוף, תהיו מוכנים יותר לעשות משהו בנדון.

נירית כהן

אני נירית כהן ובעשור האחרון אני מובילה שיח חדשני על עולם העבודה העתידי והאסטרטגיות הדרושות לאנשים וקריירות, למנהלים וארגונים וגם בממד הלאומי של כלכלה, חברה וחינוך.

חיפוש
המומלצים
הרשמה לבלוג
כדי שתישארו מעודכנים

למנהלים. לעובדים. לקריירה.

העולם משתנה סביבנו ופוגש אותנו כל פעם במקום אחר. מה מעניין אותך היום?
למנהלים: להכין את המנהלים, התהליכים והארגון לארגון העתידי
לעובדים: כלים לפיתוח, חיבור ושימור עובדים בנורמלי החדש
למרכזי קריירה: תכנים לפיתוח וניהול קריירה למרכזים ועמותות שעוסקות בקריירה
לקריירה שלך: מפה וכלים לחיפוש עבודה, ניהול ושינוי בקריירה שלך

למנהלים

לעובדים

למרכזי קריירה

לקריירה שלך

כדי שתהיו מוכנים... הירשמו לניוזלטר השבועי