לקראת הפסח ביקש עורך הסדר שלנו להכין סיפור על יציאת מצרים האישית שלנו השנה. אני מכירה אותו, זה מתחיל בשאלה פשוטה כביכול ומהר מאד היא שולחת אותי להתבונן עמוק. לכן לא התפלאתי כשמצאתי את עצמי מהרהרת על המצרים שלי, ומה זה המדבר ואיך אני מגדירה את הארץ המובטחת.
אם אתם קוראים אותי, אתם כבר יודעים שיצאתי השנה אחרי כמעט שלושה עשורים באינטל לדרך עצמאית. אינטל? בטח לא המצרים שלי. מצרים זה עבדות ופרעה הרשע. אבל מצרים היתה גם הבטחון, הפרנסה, הבית המוכר, היו שנים טובות של שפע וקרבה לשלטון. וגם כאשר משה הציע להוציא אותנו ממצרים, כי הוא כבר ראה את כל מה מה שרע, העם לא רצה ללכת, כי פחד לאבד את כל מה שמוכר ויציב. וזה, זה כבר נשמע יותר מוכר…
אז יצאתי, ועכשיו מה, אני במדבר? איזה מדבר? פורח כאן. ואני נהנית מכל רגע. מהעשייה, האנשים, העולמות שלא הכרתי ואלה שמזמינים אותי להצטרף. וכן, גם מהלהסתובב, עם כיוון כללי ברור אבל גם במעגלים. אני הרי יודעת שבמעברי קריירה באמצע החיים עצם היציאה לדרך היא הדרך. ולא, לא צריך לחכות להגדיר עד הסוף את המטרה כי השבילים נפתחים תוך כדי תנועה. זה לא מרגיש לי כמו מדבר ואין לי בעיה ללכת כאן ארבעים שנה.
לאן? אל הארץ המובטחת? מה הארץ המובטחת? החיים הם מסע, הם לא יעד. כאן שברתי את הראש מה הארץ המובטחת של מסע הקריירה שלי. עד שמצאתי אותה.
אני שואלת אנשים במעברי קריירה מה הייתם עושים אילו לא היתה לכם שום מגבלה? לא כלכלית, לא ציפיות, אפילו לא פחד? יש כאלה שלא יודעים לתת תשובה לשאלה הזו, אנחנו יודעים מה לא לפני שאנחנו מוכנים לדבר על מה כן היינו חולמים לעשות. ואלה שכבר יודעים לחלום מתחילים לספר את החלום שלהם ומיד מגיע ה"אבל", כל הסיבות למה לא, למה אי אפשר, למה זה לא ריאלי.
יציאת המצרים שלי הגיע ביום שהחלטתי לתת לעצמי לחלום את המשך הדרך, לא ממקום של הפחד לשחרר את מה שהיה אלא ממקום של הזכות לצאת למסע אל כל מה שיכול להיות.
השבוע, סיימה בראשית את המסע אל הירח ולא נחתה בשלום. מישהו פרסם את תמונת הסלפי האחרונה שלה עם הירח עם הכיתוב "עדיף כישלון מפואר מחלומות במגירה". אני לא חושבת שזה היה כישלון מפואר גם אם המסע לא הגיע בדיוק ליעדו כמתוכנן. אבל בכל מקרה המשפט הזה כלכך נכון בעיני כי כל מסע, גם אם הוא לא מתקדם בדיוק כמו שתכננתם, הוא יציאת מצרים, אם הוא לוקח אתכם מהפחד אל החלומות.
חג האביב הוא זמן התחדשות. זמן מצויין להרהר בחלומות שאתם רוצים להגשים. ואז לצאת לדרך להגשים אותם. בלי אבל.
חג שמח!
