במלאת שנה לפרוץ מלחמת ״חרבות ברזל״ ב-7.10.2023, מפרסמת רשות החדשנות דוח תמונת מצב שנועד לבחון את השלכות המלחמה על ההייטק הישראלי. בשנת 2023 מספר המועסקים בהייטק באירופה צמח בכ-5%, בארה”ב בכ-2.8% ובישראל בכ-2.6%, קרוב לקצב הגידול הטבעי של האוכלוסייה. שזה לא מספיק טוב כי זה ענף שבו 11% מסך המועסקים במשק אחראים על חמישית מהתוצר, רבע מתשלומי המס, שליש מתשלומי מס הכנסה ומחצית מהיצוא. וכן, הם גם מתפרנסים בממוצע פי 2.7 ממשרת שכיר לפי נתוני 2021.
לכן כדאי לנו מאד להגדיל את כמות המועסקים בהייטק. וזה מתחיל בחינוך. ובעידן הזה, חינוך של דור שצריך ללמוד לעבוד עם ולצד טכנולוגיה, כולל שימוש בכלי בינה מלאכותית יוצרת במערכות החינוך וההשכלה.
הבעיה היא שהמערכות האלה עסוקות הרבה יותר בשימור המצב הקיים. שגם זה לא חדש. זוכרים שמורים התלוננו שתלמידים מעתיקים עבודות מויקיפדיה? היום הם מתלוננים על עבודות שנכתבו על ידי כלי הבינה המלאכותית היוצרת. בעולם התופעה הזו זוכה לכינוי "רמאות AI" (AI Cheating) או אפילו גנבת AI ספרותית (AI plagiarism) ומסביבה צצים עכשיו שירותים כמוTurnitin , שתפקידם לזהות אם טקסט נכתב על ידי בינה מלאכותית. מה שרק מציף את השאלה האם הבעיה בכך שהתלמידים משתמשים בכל הכלים החדשים העומדים לרשותם או בכך שמערכת החינוך מתעקשת להתעלם מהכלים האלה? האם שימוש בכלי AI לצורכי כתיבת עבודות בבית הספר או בלימודים האקדמיים הוא בהכרח העתקה או שאולי זה שימוש לגיטימי בכלים חדשים ממש כמו שלמדנו להכניס את המחשבון לשיעורי החשבון?
בית הספר כמו שאנחנו מכירים אותו נוסד להכשיר את העובדים של העולם התעשייתי, כאלה שנדרשו לעשות פעולות ברורות ולא לחרוג מהן. בעולם של מקצועות יציבים למדנו "תשובות נכונות" ונבחנו על כך שזכרנו אותן. העולם הזה כבר לא קיים. הסטודנטים של היום נכנסים לעולם עבודה שמצפה מהם לגלות את התשובות האפשריות ולעצב דרכים חדשות. בשביל שהם ידעו לעשות את זה הם צריכים ללמוד לשאול את השאלות הנכונות, לדעת לחקור ולהעריך את התשובות ולהחליט איך להתקדם. לכן חלק משמעותי ממערכות החינוך וההכשרה צריך לעזור לדורות הצעירים לפתח את היכולות הנדרשות לנווט בעולם משתנה, לא וודאי, תוך שימוש בכל כלי שעומד לרשותם, כולל בינה מלאכותית יוצרת.
להעצים את הלמידה, לא להחליף אותה
והם אכן עושים את זה. גלאי הכתיבה של Turnitin סקר 200 מיליון מסמכים ומצא שלמרות שכמעט מחצית מהתלמידים השתמשו בכלי בינה מלאכותית יוצרת באופן קבוע, הם לא נתנו לה לכתוב להם את העבודות ורק ב-3% מהעבודות נמצא שלמעלה מ-80% מהטקסט הועתק מבינה מלאכותית. אז אולי האתגר האמיתי אינו האם התלמידים משתמשים בבינה מלאכותית יוצרת בכתיבת עבודות – אלא איך הם משתמשים בה. במקום לראות בכלי הבינה המלאכותית כקיצור דרך, אנחנו צריכים לראות בהם כלים קריטיים המשקפים את המיומנויות שהתלמידים יצטרכו בחייהם המקצועיים.
הרי בעולמות העבודה אנחנו עסוקים עכשיו בצורך להכשיר את העובדים לעבוד עם כלים של בינה מלאכותית. ולכן ברור שאוריינות בינה מלאכותית חייבת להילמד בבתי הספר, על כל מה שנובע ממנה. אנחנו צריכים לגדל דור שיודע להשתמש בכלים באופן אחראי – כולל הבנת החוזקות, המגבלות וההטיות שלהם. ואנחנו זקוקים למחנכים שידעו להכין אותם להתמודד גם עם האתגרים האתיים שהם יפגשו בעולם שבו הכלים האלה יעבדו לצידנו, ויבינו גם את ההשפעות הרחבות יותר של בינה מלאכותית על החברה. השלב הבא של מערכות החינוך, או איך שהפורום הכלכלי העולמי קורא לזה, "חינוך 4.0" צריך להתמקד בטיפוח המיומנויות שנותנות לבני אדם יתרון מובהק על פני מכונות, כדי להכין את התלמידים למשרות העתיד. בדיוק כפי שאנשי מקצוע משתמשים בבינה מלאכותית כדי לייעל משימות ולהפיק תובנות, התלמידים צריכים ללמוד להשתמש בה כדי לחקור נושאים מורכבים ולהעצים את יכולות פתרון הבעיות שלהם. המפתח הוא להבטיח שהתלמידים יהיו מעורבים באופן פעיל בתהליך הלמידה, תוך שימוש בבינה מלאכותית יוצרת ככלי עזר לעבודתם, לא כתחליף לה.
כלי בינה מלאכותית יוצרת הם בסיס לניסוי וחדשנות. בעולם העבודה אנחנו הרי מצפים מהעובדים של היום להשתמש בכלים חדשים כדי לחקור תרחישים, לנתח נתונים, לייצר תובנות ובפועל למצוא דרכים חדשות לדחוף את גבולות האפשרי. מכאן נובע שאנחנו צריכים ללמד אותם את המיומנויות האלו בתהליכי ההכשרה, שכן הם יפעלו בעולם שבו יצטרכו לפתור בעיות שעדיין לא קיימות. אף אחד לא חושב באמת שפריצת הדרך הבאה תגיע כתשובה לפרומפט מנוסח היטב בכלי בינה מלאכותית. אבל אנחנו בהחלט מחפשים אנשים שיודעים לעבוד עם כלים כאלה כדי להעלות רעיונות חדשים, לקצר תהליכים, להעצים את היכולות שלהם.
ואת זה בדיוק אנחנו צריכים ללמד גם בכיתות. במקום לפחד שהכלי הבינה המלאכותית יפריעו לסטודנטים לפתח יצירתיות, אנחנו צריכים לעזור להם ללמוד איך משתמשים בהם כדי שיעזרו להם להפיק רעיונות אבל גם לדעת לבחון אותם באופן ביקורתי, לדייק אותם ולהוסיף את נקודות המבט הייחודיות שלהם. וכדי שזה יעבוד, אנחנו חייבים לשנות את שיעורי הבית והמשימות באופן שידרשו יצירתיות, חשיבה ביקורתית ותובנות אישיות – דברים שהכלים האלה לא יכולים (עדיין) לשכפל.
להתאים את החינוך לאתגרי המחר
לכן, במקום לנסות להבין אם תלמיד השתמש בכלים של בינה מלאכותית יוצרת כדי לעשות עבודה, כדאי שנכשיר את המורים והמערכת לעצב את הלמידה והעבודה באופן שיוודא שהוא משתמש בהם נכון. כי אם נתתם לו משימה שאפשר לבצע את כולה פשוט באמצעות בינה מלאכותית אזי המשימה איננה מותאמת לעודד למידה בעולם שבו אנחנו חיים לצד הבינה המלאכותית. במקום, אנחנו צריכים להכין את התלמידים עם משימות שדורשות תשומות אנושיות – ניתוח ביקורתי, יצירתיות או חשיבה אתית – באופן שידמה את המציאות שבה הבינה המלאכותית תשמש ככלי ללמידה, לא כתחליף לאדם שמשתמש בה.
בסופו של דבר, תפקיד מערכות ההשכלה לספק בסיס שעליו הדורות הצעירים יוכלו לבנות את הקריירה ואת החיים שלהם. המערכת חייבת גם היא להתפתח כדי לעמוד בדרישות של עולם בלתי צפוי שבו התשובות המסורתיות אינן מספיקות עוד. בינה מלאכותית יוצרת צריכה להפוך לשותפה ללמידה, לסייע ללומדים לפתח לא רק מיומנויות אלא גם את כישורי החשיבה הביקורתית, פתרון הבעיות וקבלת ההחלטות האתיות הדרושים בעולם המשתנה במהירות. על ידי שילוב מושכל של בינה מלאכותית יוצרת במערכות החינוך וההשכלה, נוכל להכין את התלמידים להצליח בעתיד מונע בינה מלאכותית, ולוודא שהם לא רק צרכנים של טכנולוגיה אלא גם יוצרים וחדשנים בזכות עצמם.
