Home»השכלה ומדיניות»גופים אזרחיים והורים מתחילים לקרוא תיגר על מערכת החינוך הישנה

גופים אזרחיים והורים מתחילים לקרוא תיגר על מערכת החינוך הישנה

0
Shares
Pinterest Google+

הקיץ נגמר. הילדים חוזרים לבתי הספר. בני השש של היום יצאו אל עולם העבודה בשנות ה- 2040. אי אפשר לחזות את העולם של 2040. הבעיה היא שהדיון הזה עבור מערכות חינוך אינו דיון על העתיד, הוא דיון על ההווה. אנחנו שואלים את הילדים “מה תרצה להיות כשתהיה גדול?”, את הסטודנטים “מה אתה לומד?”  אלא שהעולם שבו מקצועות שרדו לאורך דורות הולך ונעלם. התחרות הזו של האדם מול המכונה שעשויה להחליף אותו, הידע שמשתנה ומתעדכן, הכלים החדשים שנכנסים, כל אלה מיישנים את בסיס הידע המקצועי שלנו בקצב הולך וגובר, משנים מקצועות, מעלימים, מולידים חדשים. הבעיה שקצב השינויים גבוה מקצב ההשתנות של המערכות הציבוריות ומערכות החינוך וההשכלה נשארו יחסית קפואות בזמן. לכן אפשר כבר לראות כניסתם של שחקנים חדשים לשיחה הזו, החל מהתארגנויות של הורים, ארגונים ואפילו ישויות אזרחיות שטוענות שאי אפשר להשאיר את האחריות על חשיבה ועיצוב מחדש של בתי הספר למשרדי הממשלה וכולנו, מחנכים, תלמידים, הורים ואזרחים חייבים לקחת חלק בעשיה.

חלוקה לפי רמת תפקוד במקום גיל

בית הספר של Khan נוצר על ידי מייסד Khan Academy, עמותה ללא כוונת רווח שמטרתה לספק חינוך ברמה גבוהה לכולם. ביה”ס נוסד כאמצעי לפתח ולבחון צורות למידה חדשות שאותן אפשר יהיה לחלוק עם העולם באופן רחב. הפוקוס הוא ה”איך” של הלמידה, לא ה”מה” ולכן התלמידים מחולקים לפי רמות עצמאות ויכולת תפקוד ולא לפי גילם. הם לומדים ממורים, עמיתים ובאופן עצמאי ומציבים לעצמם יעדי למידה על בסיס שבועי ולומדים להתנהל בין זמן למידה עצמי, בקבוצות ובפרויקטים לבחירתם. המטרה ללמד את התלמידים לא רק תוכן ומיומנויות אלא גם לשלוט ולנהל את עצם הלמידה. וזה כולל גם ללמד, לא רק ללמוד, וגם לעסוק בפרויקטים לבחירתם כדי שילמדו גם ליזום עשייה מבוססת עניין אישי וסקרנות, לא רק לעשות את מה שאחרים מבקשים.

דוגמא אחרת לפעילות שנולדה מחוץ למערכות הקלאסיות היא קרן PAST שנוסדה על ידי קבוצה של אנתרופולוגים ומדענים ביחד עם אוצרי מוזיאונים ואנשי חינוך כדי לשאול את השאלה איך מחברים הלמידה למציאות. כאן לא מדובר בניסוי בתוך בית ספר אלא מרחבי התנסות מחוץ למערכת. הקרן הקימה מעבדה למחקר וחדשנות בעולמות הלמידה בדיוק על התפר שבין בית הספר ועולמות העבודה. באמצעות בעיות חוצות תחומים וחיבור בין למידה ומחקר מנסים כאן לצאת ממגבלות בתי הספר המסורתיים ולהרחיב את ההבנה של תלמידים לגבי כל מה שאפשרי, כולל בנוגע ללמידה עצמית, צוותים רב תחומיים וידע צומח.

דוגמא מאד מעניינת לפעילות רחבה כזו היא XQ, ארגון ששם לו למטרה לתמוך במחנכים, תלמידים, משפחות ושאר אזרחים שאכפת להם כדי לדמיין מחדש את מערכת החינוך בארה”ב. הארגון נוצר ב 2015 עם קול קורא שנענה על ידי יותר מ 10,000 איש ברחבי ארה”ב, קהילות שלמות שנתמכות היום בניסיון להפוך את הרעיונות האלה למציאות. בתוך כל המגוון המפעים של החומרים באתר שלהם לתלמידים, מורים והורים, יש גם מיפוי מאד מעניין של חמש מטרות הלמידה בעולם החדש.

  1. שליטה בכל תחומי יסוד בונה את הבסיס האקדמי הנדרש להמשך לימודים, קריירה וחיים. כאן נכללים היכולת לקרוא ולהבין מידע מורכב וגם לדעת להפעיל עליו חשיבה ביקורתית, היכולת לכתוב באופן ברור ומשכנע, לדעת לעבוד עם מספרים וחישובים כדי להתמצא בעולם, כולל אוריינות פיננסית. וגם לעבוד עם מידע והיכולת לעבד אותו לסיפור, להציג, לשכנע.
  2. אחזקה בידע בסיסי מאפשרת לחקור ולתרום לידע ולמידה. כאן פוגשים את כל עולמות החיים כולל מדעים, היסטוריה, כלכלה, אמנות, ספרות ומתמטיקה. המטרה כאן לייצר אנשים סקרנים שיש להם ידע על העולם הקיים, יכולת להכניס אותו להקשרים הנכוניםוגם להמשיך ללמוד עוד תחומי ידע חדשים. לבנות בסיס ידע כזה שמשלב עובדות וגם הבנה, לזהות בעיות ולאסוף נתונים, לחקור ולגלות, לשים בהקשרים הנכונים כך שאפשר יהיה ליישם את כל אלה במרחבים החדשים של ההתנסות האנושית. אנשים מעורבים שמבינים את תפקידם בחברה, בדמוקרטיה, ולוקחים בה חלק.
  3. יכולת חשיבה מקורית בעולם של אי ודאות מאפשרת לדמיין אפשרויות עבורנו ועבור אחרים. כאןמפרשים את העולם, מסבירים מידע סותר, יוצרים רעיונות רבים בסביבות לא ברורות או חדשות, מגדירים מחדש, מדמיינים, יוצרים נקודות מבט שונות. כדי להיות מודעים להזדמנויות חדשות, לעצב דרך ולא רק לעקוב אחרי אחרים, להיות מסוגלים לבנות על ידע גלובלי, להגיב לנסיבות משתנות עם פתרונות חדשים, לחשוב גדול, לחפש אפשרויות, להשאר גמישים, לקחת סיכונים ולפתור בעיות. ולעשות את כל אלה תוך הבנה לצרכים של הסביבה, התעשיות, האנשים.
  4. משתפי פעולה נדיבים יוצרים ביחד עם אחרים לפתרון בעיות. הם חברי צוות מודעים שמביאים את החוזקים שלהם ויודעים מתי ואיך לחפש מומחיות אצל אחרים, שמגיעים לעשייה תוך התכוונות ליצירה משותפת ושיתופית, שמכבדים מגוון וגיוון אצל אנשים וגם ברעיונות ונקודות מבט.כאן חוקרים אתגרים, בונים פתרונות, מודדים, לומדים מכישלונות וחולקים תוצאות וקרדיט. עובדים ברתות של רשתות, מקשיבים, שואלים, אמפתיים ואתיים.
  5. לומדים לכל החיים עם יכולת עמידה ויצירתיות אל מול עולם משתנה. אלה האנשים עם תפיסת עולם של צמיחה מתמדת, ששמים מטרות, מנסים מצליחים או נכשלים, מתארגנים מחדש ומנסים שוב. הם רואים את מקומם בעולם, מסוגלים לדמיין את העתיד, להבין חוזקים ולזהות איזורי התפתחות ועושים את כל אלה באופן עצמאי ובלי הפסקה. סוללים את השבילים שלהם ללמידה, לקריירה ולחיים.

גלים של שינוי

נדמה שיש כאן משימה בלתי אפשרית אבל כדאי שנזכיר לעצמנו את כל מה שכבר עשינו בתחום הזה במאה השנים האחרונות, בהן עברנו ממכונת כתיבה למסכים, מסרט אילם למציאות מדומה יש מי שטוען שעברנו כבר כמה גלים בעולם החינוך וההשכלה ואנחנו עומדים היום בפני גל נוסף. המהפכה התעשייתית בשנות ה 1900 המוקדמות היא שמילאה את התיכונים כמערכת חינוך בסיסית לכל. בשנת 1910 רק ל 9% מהאמריקאים הייתה תעודת סיום תיכון, ב 1935 המספר הזה עמד כבר על 40%. גל שינוי נוסף הגיעה במחצית השנייה של המאה הקודמת עם הדרישה להשכלה גבוהה ומאז 1970 ועד היום הוכפלו מספר הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה בארה”ב. שני הגלים האלה הוסיפו שנים לתקופת החיים של הלמידה כתקופה שמקדימה את חיי העבודה. אבל השינוי שנדרש עכשיו לא יענה על ידי תוספת זמן הכשרה. במקום, הגל הנוכחי שנדרש כאן במערכת החינוך וההשכלה ידרוש שינויים בצורות הלמידה כדי להקים כאן דורות שידעו להמשיך וללמוד לאורך כל החיים.

מה שברור, התלמידים שמתחילים ללמוד השבוע יעבדו במקצועות שרובם עדיין לא קיימים, בתפקידים שעדיין לא הוגדרו ויצטרכו ללמוד בסיסי ידע שאנחנו אפילו עוד לא יודעים שאנחנו לא יודעים. לכן, אין לנו ברירה אלא להגדיר מחדש את הידע והיכולות שבית הספר מקנה בשנים המעצבות, לעבור מתפיסה שבה לומדים בשביל לדעת ולעשות להקניה של היכולת ללמוד בשביל ללמוד ולהשתנות.

לינק לטור בגלובס 01.09.2019

This post is also available in en