Home»עבודה וקריירה»מה ההבדל בין יזם, עצמאי לפרילאנסר: השפה המבלבלת של עולם העבודה החדש

מה ההבדל בין יזם, עצמאי לפרילאנסר: השפה המבלבלת של עולם העבודה החדש

0
Shares
Pinterest Google+

עולם העבודה העתידי כל יום רביעי בגלובס והשבוע:

היעדר מילים מתאימות לתיאור צורות ההעסקה החדשות תורם לתפיסות המוטעות לגביהן ● הגיע הזמן שנפתח שפה לא שיפוטית, שתיתן מקום לצורות העבודה החדשות ותבחין ביניהן

שפה מעצבת מציאות. בתקופות כאלה, כשהמציאות משתנה, לוקח לשפה זמן להתאים את עצמה, לייצר מילים חדשות שיתארו את העולם החדש שנוצר. בהעדר המילים, אנחנו מוצאים את עצמנו מדברים לא נכון את המציאות. בעולם העבודה החדש נולדות בשנים האחרונות צורות עבודה ועשייה חדשות. העובדים החדשים כבר לא שכירים במשרה מלאה אבל הם גם לא עונים להגדרות של עצמאי. יש ביניהם עובדים בחוזים זמניים, פרילנסרים, יזמים, עובדי  gig (תורגם לכלכלת החלטורה), ומי שהם גם וגם וגם. הם עובדים בצורות שונות, במקומות שונים ומשנים את האופן בו עבודה, צוותים וארגונים פועלים. הטור של היום מנסה לעשות סדר בצורות העבודה החדשות ולסמן את השפה החסרה.

על פי ויקיפדיה, עצמאי, בהקשר הכלכלי, הוא אדם שהכנסותיו מגיעות מפעילות עסקית עצמאית משלו, ולא כשכיר המועסק אצל מעסיק. העצמאי הוא הבוס של עצמו. הלקוחות יכולים להגדיר עבורו את המוצר והשירות שהם רוצים לקבל אבל לא את האופן או הדרך בו הוא מיוצר. במקרים רבים עצמאים מגדירים לעצמם את התוצר שלהם ומספקים אותו למי שזקוק לו. ממשלות מגדירות באופן הזה את מי שאין לו מעסיק. בארה”ב, עובדים אלו ממלאים טופס מס הכנסה 1099 והמונח “כלכלת 1099” הפך להיות חלק מהטרמינולוגיה שמתארת את התופעה של יותר ויותר עובדים, חצי מהם בכלל שכירים, שמרוויחים ולו דולר אחד כעצמאים.

לא חסרות בעולם החדש תפיסות מוטעות כלפי מי שמגדיר את עצמנו בהגדרה הזו, כשתחום עיסוקו לא כולל מקצוע חפשי או משרד פיזי. הסביבה עדיין תופסת עצמאי כעורך דין או בעל עסק עם כתובת אבל ההגדרה כעצמאי עבור מי שעיסוקו עובר דרך ישות וירטואלית כמו אתר אינטרנט נתפסת לעיתים גם הגדרה למי שאין לו עבודה “אמתית”. תנסו לקבל הלוואה, משכנתה, כרטיס אשראי ותגלו שאם אתם עצמאיים, אתם מוגדרים בסיכון גבוה.

פרילנסר (מאנגלית: Freelancer – סוֹפֵר בִּלתִי תָלוּי. עלול להתפרש גם משתתף חופשי) מוגדר כעובד עצמאי הנותן שירותים מקצועיים למשימות מוגדרות מראש וללא מחויבות טווח ארוך ללקוח יחיד. יותר ויותר אנשים מגדירים את עצמם היום פרילנסרים, מילה שעדיין אין לה תרגום לעברית, כדי לשדר גמישות כולל עשייה מגוונת עבור לקוחות שונים. הגמישות כאן היא שם המשחק. האפשרות למגוון לקוחות, מוצרים או שירותים וגמישות בניהול הזמן, המקום וצורת העבודה. פרילנסרים לרוב עובדים ממקומות שונים כולל מהבית, מבתי קפה ובשנים האחרונות מחללי העבודה השיתופיים וגם ממשרדי הלקוחות.

גם כאן יש תפיסה מוטעית הנובעת מצורות העבודה הגמישות שלא “נראות כמו עבודה” למי שמורגל בעבודה שהיא מקום, משרד, משרת שמונה-עד-חמש. יש מי שמתבלבל לחשוב שפרילנסרים לא עובדים באמת, לא עובדים קשה ושזה בסדר לבקש מהם את השירות שלהם עד כדי ללא תשלום. ומהצד השני, אם להיות הוגנים, כלכך קל היום לתלות שלט וירטואלי ולהגדיר את עצמך כפרילנס, עד שקשה ללקוחות לדעת מי באמת נותן ערך מקצועי ומי רק מתנסה עד לדבר הבא.

יזם, בשונה מעצמאי או פרילנסר, לא מציע מוצר או שירות מוכרים וקיימים אלא דווקא רעיון ופתרון חדשני שפותח באופן עצמאי. יזם עצמאי, או Solopreneur, מונח שאפילו לא קיים בויקיפדיה, הוא יזם שפועל לבד, עסק של אדם אחד. וזה מביא אותנו לאחת הדרכים שבה עצמאיים מגדירים את עצמם באופן שתואם קצת יותר לעולם הישן הוא לקרוא לעצמם בעל עסק, עם או בלי קשר לישות העסקית כחברה או עוסק מורשה. אנחנו חושבים על בעל עסק כעל מי שמוכר מוצר או שירות, לעיתים דרך פעילות פיזית ובעזרת עובדים. אבל אנחנו רואים היום יותר ויותר  עסקים של אדם אחד, Nonemployer Firms או One Person Company, שעל פי הלשכה לסטטיסטיקה בארה”ב צמחו ב 58% ב 15 שנה, לעומת 11% גידול בארגונים עם עובדים.  יש מי שמבדיל בין בעל עסק לפרילנסר בכך שבעל עסק לרוב מציע היקף מוגדר של מוצרים או שירותים, בעוד פרילנסר גמיש יותר לסוג הפרויקטים שהוא יכול לספק ללקוח.

ואי אפשר לדבר על צורות העבודה החדשות בלי להזכיר את ה Slashers, אלה שבכותרת שמגדירה אותם מופיע הסימן “/” שכן הם מנהלים תיק קריירה המורכב מכמה קריירות במקביל. כתב/צלם/מרצה, שילוב של עשייה בצורות שונות של תעסוקה, זמניות אפילו תחומי עיסוק. אולי זו תולדה של הצורך להוריד עוד משוט למים, לקיים מספר קריירות בשלבים שונים של מחזור החיים, כדי שעם השקיעה של אחת, נדע להצמיח את הבאה. אולי זו דרך להרחיב תחומי עשייה או לגוון ולהגמיש את חיי העבודה. אצל רבים, השילוב הזה דווקא מתחיל בזמן משרה שכירה מהסוג המקובל, ופיתוח עסק צידי שיכול להתחיל בכלל כהתנדבות או הובי.

פלטפורמות עם שם רע

צורות העבודה החדשות צוברות תאוצה. בארה”ב אחד מכל שלושה אמריקאים עובד היום במתכונת גמישה, מעל 60% מהם על פי בחירה ומספר דומה מדווח שהם מוצאים את העבודה באמצעות הענן. על פי נתוני ה OECD, בשוק האירופאי המשותף מדובר בכ 16% ובארץ כ 12% מוגדרים כעצמאיים. אף אחת מצורות העשייה האלה איננה חלטורה. ה gig economy, כלכלת החלטורה הוא השם שניתן לצורות העבודה שנולדו על גבי פלטפורמות שמחברות בין צורך למי שיכול למלא אותו, בפעימות קצרות עם תשלום על פי פעימה. בעולם שעדיין שומר על זכויות השכיר באשר הוא שכיר ולא העובד באשר הוא עובד, זכו הפלטפורמות האלה לשם רע בגלל העובדה שהביאו בצדן צורות העסקה חסרות זכויות עובדים בסיסיות. בהעדר שפה מתאימה, אנחנו מכניסים בסל אחד בכותרת “חלטורה” את הנהג של Uber, או מרכיב הארון של איקאה מ Taskrabbit עם ה Slasher שעובד כמהנדס שכיר ובמקביל מקים מבשלת בירה כעיסוק צדי והיזם או הפרילנסר בעלי יכולות ייחודיות ומבוקשות שלא יבוא לעבוד אצלכם במשרה מלאה גם אם תרצו. שפה מייצרת מציאות והגיע הזמן שנפתח שפה לא שיפוטית, כזו שתיתן מקום לצורות העבודה החדשות ותבדיל ביניהן. תבדיל ביניהן כדי שנדע מה עוד צריך להשתנות בסביבות העבודה, בחקיקה, בתנאים הסוציאליים, ביחסי העבודה.

פרילנסר, יזם, עצמאי, יש כאן הרבה חפיפה ואתם אולי מוצאים את עצמכם ביותר מהגדרה אחת. שהרי העובדים של העולם החדש מגדירים את עצמם דרך הערך שהם מביאים ולא האופן בו הם מועסקים. ללקוח הפוטנציאלי שלכם כנראה לא חשוב מי הבוס שלכם (אתם) אלא מה מובטח לו לקבל אם ישכור את שירותכם. לכן הרבה יותר חשוב שתבינו מה ההבטחה שלכם לערך ייחודי, מי צריך את מה שיש לכם לתת, איך הוא קורא לזה כשהוא מחפש אדם או שירות, כשאתם רוצים שימצא אתכם. זה כנראה לא יהיה גוגל עם המילה “פרילנסר” וגם לא “יזם”. מה זה כן היה? כדאי לכם לשאול את מי שהגיע, זו דרך מצוינת ללמוד איך הם מצאו אתכם ולמה. ובכל מקרה ודאו שאתם יודעים להציג את עצמכם, את הערך שלכם ואמרו זאת בביטחון, בלי התנצלות. כי בסופו של יום, האופן בו יתפסו את מי שאתם תלויה אך ורק בכם. ואם תיקחו את עצמכם ברצינות, גם אחרים יעשו זאת.

לינק לטור בגלובס 07.11.18