Home»השכלה ומדיניות»איך בוחרים מסלול לימודים שיבטיח לכם תעסוקה בסוף התואר

איך בוחרים מסלול לימודים שיבטיח לכם תעסוקה בסוף התואר

0
Shares
Pinterest Google+

עולם העבודה העתידי כל יום רביעי בגלובס והשבוע:

מאז המשבר הכלכלי העולמי השתנה סדר העדיפות של סטודנטים בבחירת מסלול לימודים, אבל לא בטוח שהוא עדיין רלוונטי

נדמה שהמשבר הכלכלי של 2008 הוא כבר רחוק בעבר אבל בימים אלה אפשר לראות את ההשלכות שלו על ההשכלה הגבוהה, בבחירות שעושים הסטודנטים בבואם לבחור מסלול לימודים. זה לא באמת מפתיע, בעידן של שינויים מהירים ואי וודאות בשוק התעסוקה, לראות את הסטודנטים נוטים ללימודים שמבטיחים להם מקצוע. אבל אולי זה הזמן להבין שהתוכן הנלמד בתואר הראשון כבר לא מכין את הסטודנטים לעולם העבודה. אולי צריך פשוט לקבל את העובדה שקצב התיישנות והתחדשות הידע בהגדרה מקצרים חיי המדף של חלק מהידע והיכולות הנרכשים בתואר. ואז, כשמניחים שהתואר ממילא לא יספיק לעולם בו מקצועות משתנים וידע יתייתר בפני ידע חדש, לא בטוח שתארים מכווני מקצוע הם הבחירה הנכונה ואולי צריך לבחור את התואר מנקודת מבט חדשה לגמרי. הטור של היום בוחן איך בכל זאת בוחרים מסלול לימודים לעולם עבודה שבו סביר להניח שתעבדו במקצוע שלא היה קיים כשלמדתם.

כבר כמה שנים שאנחנו רואים סדרי עדיפויות חדשים של סטודנטים, כאלה המבוססים על תפיסות שנוצרו עוד לפני ששמעו את הקורס האקדמי הראשון.  אחוז הלומדים במקצועות כמו פילוסופיה, היסטוריה, שפות, מכלל הלומדים בארה”ב צנח מאז אותו משבר כלכלי. במקום, רואים מעבר נרשמים למסלולי הלימוד שנדמה שכוללים מסלול קריירה ברור. בארה”ב בשנת 2017, מתוך 20 התארים שלהם מעל 25,000 מסיימים, הצומחים ביותר הם התארים בתחום מדעי הספורט (Exercise Science), סיעוד, תארים נוספים בתחומי הבריאות והרפואה ותארים במחשבים. אגב, יש הטוענים שדווקא עידן טראמפ מחזיר את הסטודנטים ללימודי ההיסטוריה שכן למרות שהכלכלות יציבות, האקלים הפוליטי הסוער בארה”ב ומדינות נוספות מעודד יותר מתמיד לימודי חברה ורוח כדי להבין, לפרש ואולי לעצב מחדש את החברה בתוכה אנחנו חיים. באוניברסיטת ייל, לדוגמא, היסטוריה הפכה לפתע המסלול הפופולרי ביותר השנה.

הכי חשוב שיהיה מעניין

מחקר של גאלאפ מצא שמחצית מהאמריקאים שסיימו תואר ראשון היו משנים את המסלול או המוסד אילו יכלו לחזור אחורנית. הכי מרוצים הם אלה שסיימו השכלה במדעים STEM, וגם מי שפנו ללימודים בגילאים מבוגרים יותר ואלה שסיימו הכשרה מקצועית להבדיל מתואר ראשון במסלול שאינו משויך לתחום מקצועי.  ובכל זאת, אחד מכל חמישה בוגרי אקדמיה מסכים שקיבל השכלה גבוהה באיכות טובה. השכלה אקדמית עדיין נחשבת תנאי חשוב לעבודה וקשורה באופן חזק לשכר. ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר, גם השכר יותר גבוה ואחוזי האבטלה יותר נמוכים. אז השכלה כהשכלה היא עדיין תנאי חשוב לקריירה, ולמרות זאת אנחנו רואים פער בין התכנים הנלמדים במערכות ההשכלה לבין צרכי המעסיקים. באביב האחרון, במחקר של Learning House טענו מחצית מהמעסיקים שקשה לאתר מועמדים מתאימים למשרות הפתוחות, שבארגונים הנשאלים נשארו השנה כ 500 משרות לא מאוישות ושהבעיה נעוצה במערכת ההכשרה והחינוך. כמעט שליש מהמעסיקים אומרים שמתוך המועמדים המגיעים ממוסדות הלימוד אין לאנשים את היכולות המתאימות למלא תפקידים נוכחיים ועתידיים, וכ 20% מהם בכלל לא בטוחים מה יהיו צרכי היכולות העתידיים. מעסיקים בודקים היום אפשרויות מגוונות לוודא שהעובדים שלהם בעלי יכולות מתאימות לצרכים המשתנים, כולל הכשרות פנימיות וחיצוניות וגיוס מועמדים ללא הכשרה קודמת. אבל אולי הגיעה העת לחיבור יותר קרוב בין מעסיקים למוסדות ההשכלה?

בארה”ב הממשל מנסה לקחת אחריות לשנות את המצב, במיוחד לאור העלויות הגבוהות מאד של ההשכלה הגבוהה, הגוררות דיון ציבורי על הצורך לוודא שלמוסדות ההשכלה יש מחוייבות לספק ללומדים השכלה מותאמת לצרכי עבודה ופרנסה. כחלק מהמדיניות לגרום לשינוי כזה הקים הממשל אתר בשם College Scorecard, המאפשר השוואה בין מוסדות הלימוד ונותן תמונה לגבי היחס בין עלות התואר לבין אחוז המסיימים והשכר לאחר עשור של תעסוקה. ניתוח המידע כיום מראה שמוסד ההשכלה והמסלול הנלמד מנבאים ברמת דיוק גבוהה את השכר העתידי.

הסטודנטים של היום הם האזרחים של כלכלת המחר והם צריכים להיות מוכנים ללמוד בעתיד ידע, מיומנויות וכלים שלא ילמדו במהלך התואר. מאחר ואנחנו לא באמת יודעים איך יראו התעשיות של העתיד, השאלות היחידות שאפשר לשאול לגבי תארים קיימים כיום נוגעות ליכולות התעסוקה בשנים הקרובות ואולי חשוב יותר לרלוונטיות העתידית של היכולות הנרכשות להתמודדויות שעוד יגיעו.

בעולם שבו למידה חייבת להמשיך לאורך כל חיי הקריירה, כדאי שהתחום שבו אתם מתחילים יהיה כזה שיעניין אתכם, שתרצו להמשיך להתפתח בו, ללמוד, ללכת לכנסים, לקרוא חומר מקצועי, לזוז בתוכו ככל שישתנה. כי אם אתם לומדים רק כדי לעשות V על מה שמישהו ביקש מכם לעשות, תשימו בסוף התואר את התעודה במגירה וממילא תעשו משהו אחר. אז כדאי להתחיל עם תואר שכבר לוקח אתכם למקומות שמעניינים אתכם, משמעותיים עבורכם. וזה כבר דורש מוכנות לצאת למסע גילוי עצמי, לפעמים עם עזרה של הורים, אנשי מקצוע או חברים, וכולל שיחות אבל גם התנסויות שמאפשרות לנו לבחון את הערכים, תחומי העניין והשאיפות ולראות את החיבור שלהם למסלולי קריירה אפשריים.

אולי דווקא בגלל זה יש היום משמעות גדולה עוד יותר לניסיון תעסוקתי לפני ותוך כדי הלימודים. אם נדמה לכם שתחום עיסוק מעניין אתכם, כדאי שתבינו בדיוק מה הוא כולל, איך נראה יום עבודה, סביבת העבודה, איך נראית התפתחות מקצועית. למזלנו, בעידן הנוכחי מאד פשוט להגיע למפגשים או כנסים בכל תחום, להצטרף לקבוצות ברשת סביב נושאים ולהגיע דרכן לאנשים שכדאי לעקוב אחריהם ואולי אפילו לבקש מהם שיחה ויעוץ. ואם זה אפשרי, רצוי למצוא דרכים להתנסות בפועל, דרך עבודות סטודנטיאליות, פעילות התנדבותית במסגרות רלוונטיות או בתחומים משיקים.

ויש גם חדשות טובות בעובדה שהעיסוק שלכם בעוד עשור לא יהיה דומה למה שתלמדו או למה שעושים אלה שאתם בוחנים את העיסוק שלהם היום. זה מאפשר לנו, במקום לצייר מטרה ולחתור אליה, אתגר עבור מי שלא בטוחים לאן הם רוצים להגיע, להסתפק בכיוון כללי, אזור, תחום עניין. ואז לצאת לדרך ולדעת שזו התחלה עם כיוון ואפשר, אפילו רצוי, לדייק, לעדכן, לקחת שבילים אחרים שיופיעו. בשביל כל אלה חשוב שנשאר מחוברים לכל מה שמתהווה, שמשתנה, שמפתח.

מי שמתחיל היום ללמוד יצעד במסלול הקריירה בעולם שבו לכל אחד מאתנו יש בקצות האצבעות את היכולת לתכנן, לעצב, לייצר ולמכור כל דבר מחומר כתוב ומצולם ועד שירותים ומוצרים בהיקף גדול, אי אפשר להניח שמישהו ילמד אתכם את מה שאתם צריכים לדעת. ולכן אתם צריכים ללמוד ללמוד ולהשאר גמישים, פתוחים ליצירתיות, לזהות את ערך שנוצר מכל מה שאפשר לחלום. זהו עידן בו רעיונות עוברים מכל מה שאפשרי לכל מה שיכול להיות אפשרי. ובשביל לעבור מהחשיבה של “מה יש” ל “מה יהיה אם…” צריך לפתח יכולות אחרות לגמרי. אז תבחרו מסלול לימודים שעושה לכם חשק לעשות את זה.

לינק לטור בגלובס 17.10.18