Home»עבודה וקריירה»כך תעשה לך מנטור מעודכן

כך תעשה לך מנטור מעודכן

0
Shares
Pinterest Google+

עולם העבודה העתידי כל יום רביעי בגלובס והשבוע:

בעולם עבודה פחות היררכי, המודל של חונך בכיר מפנה מקום למודלים חדשים – מקבוצות של עמיתים שמסייעים אלה לאלה ועד מיקרו–מנטורינג שנמשך פגישה אחת עד חודש

נסו להזכר לרגע במי שהיה המנהל המיתולוגיה שלכם. מה הפך אותו לכזה? התשובות, ואני מאחלת לכם שהיה לכם מנהל מיתולוגי, כוללות “היא דחפה אותי לקחת יותר ממה שהעזתי”, “הוא הוציא אותי מאזור הנוחות”, “הם אמרו לי את מה שהייתי צריך לשמוע”. אנחנו זוכרים את המנהלים המיתולוגיים שלנו לא בגלל שקידמו אותנו, לא בגלל שנתנו לנו העלאת שכר, תפקיד, דרגה. אנחנו זוכרים אותם בגלל שראו אותנו באמת, לטוב ולרע, ופיתחו אותנו משם. לא בכל תפקיד, לא בכל תקופה אנחנו זוכים לעבוד תחת מנהל מיתולוגי ולכן פעמים רבות בקריירה אנחנו מחפשים את החלופה במנטורים. הטור של היום מתבונן ברעיון של מנטורינג לעולם העבודה החדש.

בסקר שעשה Quartz  התייחסו 83% מהנשאלים לקיומו של מנטור כאל הגורם המשמעותי ביותר שעזר להם בקריירה. עד כאן אין המון חדש. אבל, נדמה שהמודלים הקלאסיים של יחסים עם מנטור לא תמיד מתאימים בעולמות העבודה המשתנים, בהם רבים עובדים בצוותים לא מנוהלים, בצורות עבודה גמישות וזמניות, לפעמים ללא מנהל כלל או עם ניהול רק צרכי עבודה ולא לפיתוח טווח רחוק. וכאן יש כמה רעיונות לחשוב אחרת על הצורך הזה.

למצוא פטרון במקום מנטור. ההבדל? בעוד המנטור נותן יעוץ והכוונה, הפטרון מוסיף קשרים, חיבורים, אפילו עשייה. הוא מגדיל את המעגלים שיודעים עלינו, גם אם הם לא מכירים אותנו. JPMorgan למשל פיתחו יוזמה שנקראת 30-5-1 לתמוך בצמיחה של נשים בארגון. 30 דקות בשבוע מוקדשות לשיחה כוס קפה עם מישהי שרוצים לפתח, 5 דקות מוקדשות למילה טובה על הישג או הצלחה ועוד 1 דקה מוקדשת לדבר על ההצלחה הזו, על האישה הזו, בפני אחרים. איך מגיעים לזה? זה מתחיל בלבקש. יותר מידי פעמים אנחנו אפילו לא מבקשים. ובשביל שהבקשה תתקבל, רצוי גם לבלוט, להיות ומוכרים. בארגון עושים את זה על ידי משימות רוחביות. ואם אתם עובדים מחוץ לארגון, אפשר לייצור נוכחות דרך עשייה ושיחות במקומות הנכונים ברשתות החברתיות.

להגדיר מועצת מנהלים אישית במקום מנטור יחיד. אין סיבה להניח שאדם אחד יספק לנו את כל צרכי הפיתוח והניסיון שאנחנו זקוקים להם במצבים השונים. ובעולם שבו מסלול הקריירה כבר לא מטפס על סולם בארגון, כבר אי אפשר להניח שמישהו הלך קודם בדרך שאנחנו נצעד בה. לכן רצוי לייצר מספר מעגלים של היוועצות, אנשים שונים למצבים השונים, לסביבות השונות, שיתנו לנו מגוון פרספקטיבות. ויותר מזה, לפעמים אנחנו זקוקים לאוזן קשבת, לפעמים לאתגור, לפעמים לעזרה. אנשים שונים, לא רק מעצם תפקידם וניסיונם אלא גם מעצם סגנונם ואופיים, יתנו לנו את התמיכה והעזרה בדרכים שונות. תוודאו שיש בין האנשים שלכם גם כאלה שהם פשוט בעדכם, שיתמכו בכם ללא סייג, גם נותני חסות בכירים, שידברו בעדכם ויפתחו לכם דלתות, וגם מבקרים, כאלה שיציגו לכם את נקודות החולשה ויאתגרו אתכם. ובשלב כלשהו, כדאי שיהיה לכם גם מישהו שאתם חונכים כי אי אפשר להמעיט בערך הלמידה שמקבלים כשמלמדים מישהו אחר. אגב, מועצת מנהלים משתנה עם הזמן וצריכה להתאים את עצמה לצרכים המשתנים של הקריירה שלכם.

מנטורינג הפוך. מסורתית, אנחנו חושבים על מנטור כמישהו שנמצא מעלינו, בכיר מאתנו, בעל יותר ניסיון. במודל של מנטורינג הפוך אנחנו הופכים את הרעיון הזה על ראשו ומחפשים דווקא את הצעירים כמנטורים למנוסים. הרעיון קיבל תאוצה כאשר ג’ק וולש, שהיה בזמנו המנכ”ל של GE, חייב בשנת 1999 חמש מאות מבכירי הארגון לחבור לעובדים צעירים כדי ללמוד איך משתמשים באינטרנט. מאז, קצב השינויים הטכנולוגיים רק גדל, אבל זה לא הכל. גם האופן בו חוברים לעשייה דרך צוותים ורשתות ולא דרך היררכיה, האופן בו המידע זורם בארגון, וגם הציפיות של העובדים הצעירים ממקום העבודה בכל הנוגע לפיתוח, להשפעה, למעורבות, כל אלה רק מחדדים את הצורך בחיבור בין הדורות בתוך הארגון ובעולם העבודה בכלל. בכדי לקבל החלטות נכונות, לא חשוב איפה אנחנו בהיררכיה או ברשת, אנחנו צריכים להישאר מחוברים לכל מה שחדש בעולם שבו אנו עוסקים.

הצטרפו לקבוצת מסטרמיינד (או צרו אחת בעצמכם). קבוצות מסטרמיינד התפתחו בשנות ה 30 של המאה הקודמת סביב הרעיון שהעמיתים שלנו יכולים לתרום לנו רעיונות, חניכה, תמיכה, לא פחות מהמנהלים שלנו. מדובר בקבוצה לא גדולה של אנשים שנפגשים באופן קבוע למטרות של עזרה הדדית, תמיכה וצמיחה משותפת. בספרו “להתעורר” ערן שטרן, מנטור לעסקים מבוססי יעוד, קורא לקבוצות מסטרמיינד “מוח-על” ומפעיל קבוצות כאלה כבר שנים, לאחר שהתנסה בתהליך כזה באחד המעברים המשמעותיים בקריירה שלו. מדובר בשילוב של קבוצת תמיכה עם רשת מקצועית ומטרתה לעזור לחברים לבחון רעיונות, לחלוק עצות, לפתוח הזדמנויות. הרעיון הוא להפגש בקביעות ולשאול שאלות כמו “עם מה אתם צריכים עזרה?” “אילו בעיות גדולות פתרתם או שאתם צריכים לפתור?” “מה המטרות שלכם?” אפשר להצטרף לקבוצה קיימת, דרך חברים או הרשתות, או להקים קבוצה משלכם. העיקר, לבחור בקפידה את האנשים בקבוצה. הטיפים של ערן, שיהיו אנשים בעלי אנרגיה טובה, בעלי שאיפות, מכווני נתינה וכן, גם כאלה שהמיקום הגיאוגרפי שלהם יאפשר את הפגישות של הקבוצה.

מיקרו מנטורינג. בלי קשר לסוג התהליך שבחרתם, בעידן מהיר של שינויים צריך להניח שיש לו תאריך תפוגה. כל מערכת מנטורינג מובנית צריכה להגיע עם תאריך סיום. זה לא אומר שהיחסים לא יכולים להמשיך ולהתקיים לטווח ארוך. להיפך, המנטורים שלכם במהלך החיים הם חלק ממערכת הקשרים שלכם. אבל כמערכת מובנית של שיחות ופגישות, ההבנה שהיא מוגבלת בזמן דווקא עוזרת לנו להיות יותר ממוקדים ויותר יעילים. בעולם שבו קבועי הזמן מתקצרים, עבודה זזה ממערכות טווח ארוך ומסלולי קריירה לרשתות של עשייה, לא מפתיע לפגוש את הרעיון של “מיקרו מנטורינג”. מדובר במנטורינג סביב פרויקט, נושא, סוגייה, מערכת שאינה טווח רחוק, שאורכה החל משאלה יחידה ועד לכחודש. במאמר של HBR העוסק בנושא מתחילים עם העובדה שמיקרו מנטורינג הרבה יותר קל להשיג מאשר מערכת ארוכת טווח עם אנשים עסוקים. תחשבו על הצד השני, המנטור, ועל ההבדל בין לבקש מאדם בכיר ועסוק להיות לכם למנטור לבין לבקש ממנו כמה שיחות ופגישות סביב סוגייה. וזה היה כמובן רק עניין של זמן עד שפלטפורמות טכנולוגיות נכנסו אל התחום. פלטפורמות כמו iCouldBe,  iMentor ו Mentornet מחברות בין תלמידי תיכון למנטורים שיכולים לתמוך בלמידה, בשאלות קריירה והשכלה גבוהה בדגשים שונים על אוכלוסיות או סוגי קריירה. ויש גם פלטפורמות כמו FindAMentor ו Score שמחברות בין מי שמחפש ומי שמוכן להיות מנטור סביב 1500 קטגוריות של נושאים. אגב, ב FindAMentor אפשר גם לייצר קבוצות מסטרמיינד.

הצורך שלנו לשוחח עם אנשים סביב סוגיות קריירה ימשיך להתקיים. רק הדרך, הקצב, המבנים משתנים להתאים את עצמם לקריירות המשתנות. ועוד משהו קטן. אפשר לקבל מנטורינג גם בלי תהליכים אישיים. חפשו פודקאסטים, מובילי דעה, בלוגים, טורים, קבוצות ברשתות החברתיות העוסקים בנושאים שמעסיקים או מאתגרים אתכם. כי בסופו של יום, תהליכי תמיכה ויעוץ גורמים לכם לחשוב ולהשתנות וכל מה שתעשו כדי לייצר לעצמכם סביבה שגורמת לכם לחשוב יקדם אתכם אל המטרה.

לינק לטור בגלובס 26.09.18