Home»ארגונים ומנהלים»עתיד עולם העבודה: היד הנעלמה גרסת 2018

עתיד עולם העבודה: היד הנעלמה גרסת 2018

0
Shares
Pinterest Google+

עולם העבודה העתידי כל יום רביעי בגלובס והשבוע:

בעולם שבו “דברים” יידעו עלינו יותר משאנחנו יודעים על עצמנו, גם אופי העבודה צפוי להשתנות ● עולם עבודה שדורש לזנוח באומץ את המוכר ואת הידוע, ללכת אל העולמות הנסתרים ולשאול מה אפשר לעשות איתם כדי לייצר מציאות חדשה

העיסוק בעתיד עולם העבודה אינו קריאה בכדור בדולח אלא תהליך מתמשך של התבוננות במגמות, בטכנולוגיות חדשות, במפגש השינויים עם שיח על כל מה שאפשרי או נדרש בתעשיות, ארגונים, עבודה ועובדים. לפעמים נקודת מבט קצת אחרת על משהו שמתרחש עוצר אותך במקום עם התובנה שגם אם אנחנו לא מבינים שינוי כזה או אחר עד הסוף, הוא ישפיע עלינו ולכן כדאי להסתכל עליו. כך התחיל הטור הזה. בימים אלה ממש יוצא ספר חדש שמתבונן במבט אחר שכזה בכל השינויים העומדים לפתחנו וטוען שהמשותף להם שהם בעצם בלתי נראים. בשביל לראות אותם צריך לקלף שכבות של תפיסות והנחות שמסתירות לנו את הדפוסים שעומדים מאחורי ההתנהגויות שלנו. והיום, בזכות הידע שנצבר בעידן הזה, ניתן לעשות בדיוק את זה ובכך לארגן ולמכן מחדש את העולם מנקודת מבט ששמה אותנו במרכז. אותנו, שהיינו במאות האחרונות שחקנים אנונימיים בתוך המערכות הגדולות גם כצרכנים וגם כעובדים. אבל בפעם הראשונה בהיסטוריה של האנושות אנחנו מסוגלים לאסוף ולעבד כמויות כלכך גדולות של מידע שמאפשר ייצור סוג חדש לגמרי של ידע ומתוכו, עולם חדש לגמרי של מוצרים ושירותים. עולם שלומד, מזהה ואולי אף מבין וצופה התנהגויות עד לרמת הפרט. הפרט שבעולם החדש כבר אינו חלק ממסה אנונימית אלא אדם שאפשר להכיר אולי אפילו טוב מידי, ולתפור למידותיו שירותים ומוצרים. הטור של היום מנסה לחשוב מחדש על עולמות עבודה בעולם שיודע עלינו יותר ממה שאנחנו יודעים על עצמנו.

נוכחותה של היד הנעלמה בכלכלה מוכרת לנו מאז שאדם סמיט’ תאר אותה כמי שדואגת לכך שהעשייה האינטרסנטית של כל אחד מאתנו תייצר גם השלכות חברתיות חיוביות. בספרם החדש, Revealing the Invisible, מסמנים תומאס קולופולוס וג’ורג’ אכיליאס מקבוצת דלפי את היד הנעלמה של העידן החדש ותמונת העתיד שהם משרטטים מעניינת ואולי מטרידה בדיוק בגלל אופי השינויים שסביבנו. לטענתם, בניגוד להתפתחויות של מאתיים השנים האחרונות, התעופה, התחבורה, קו הייצור והאוטומציה, בבסיס המהפכות הטכנולוגיות של מאתיים השנים הבאות מצויים דברים שאנחנו לא יכולים לראות בעיניים. יכולות חדשות שחבויות עמוק בתוך קופסאות שחורות שלא נראות מאד שונה ממה שאנחנו מכירים כבר היום אבל ידעו לעשות את מה שאנחנו רק מתחילים להבין. יש כאן שני גורמים שמשחקים יחד לייצר תהליך שינוי שלא היה כאן בעבר. הטכנולוגיות החדשות, כולל האינטליגנציה המלאכותית והתנועה האוטונומית במרחב מייצרת “דברים” שיוכלו להבין את ההתנהגויות של כולנו וכולם ברמה כזו של פרטים שאנחנו, בני האדם, לא נוכל לעשות. ואלה יאפשרו לנו לחשוב מחדש על האופן בו אנחנו פותרים בעיות, משנעים סחורה ואנשים, מגנים על נכסים, מוחשיים ואינטלקטואלים. וגם איך מייצרים מוצרים תפורים למידה ומותגים שמחוברים במהות לצרכים ולערכים שלנו.

כאן אנחנו שוב נתקלים בקושי הטיפוסי לשיח על העתיד, זה שגורם לנו פעמים רבות לחשוב עליו כעל משהו קצת יותר משוכלל ממה שאנחנו מכירים ומקשה עלינו לחבר בין השינויים שמסביבנו עם פריצות הדרך שעוד יבואו. אם היו אומרים לנו בשנת 1900, כשהיו מיליארד אנשים על כדור הארץ, שנצטרך לחרוש את השדות בשביל להאכיל שבעה מיליארד, היינו כנראה אומרים שאין בעולם מספיק סוסים למשימה. בתחילת המאה ה-20 עבדו 38% מהעובדים בארה”ב בחקלאות והיום רק 2% עובדים בחקלאות ומייצרים תוצר גדול ב 2000% מזה של השנה 1900. וסוסים? הם כבר לא חלק מהתהליך. אם ניקח את זה אל העולם של היום, כנראה שבמקום לחשוב איך יוצרים יותר כלי תחבורה וכבישים למלא את הצורך שלנו להתנייד מישהו ימצא את הדרך לשנע פי 5 אנשים תוך שאנו מקטינים ב 90% את כלי התחבורה. והדרך לשם עוברת כנראה בחשיפה של דפוסים אישיים שאינם גלויים היום לעין, אפילו לא שלנו על עצמנו.

אפשר כבר לראות ניצנים של העשייה הזו, התפורה למידה, באופן בו מתפתח עולם המותגים. עלפי חברת המותגים Interbrand המותג התחיל את דרכו בתור סימון לזהות, התפתח לאמירה על ערך ואחר כך על חוויה. והיום אנחנו נמצאים בעידן הפרט, מה שהם מגדירים The Age of You, מותגים שרוצים לדעת הכל עלינו כדי לתת לנו מוצר תפור למידה. בתוך כמה שנים, אנחנו לא נקנה מוצרי מדף אלא נחבור למי שיוכל לעזור לנו לתכנן את המוצר שמתאים עבורנו בדיוק ואולי אפילו נדפיס אותו במדפסת התלת ממד הביתית. בתהליך הזה אפשר כבר לראות מותגים שמוכרים את עצמם לא לנו אלא למכונות שאנחנו מתייעצים איתם. זה מתחיל במי שמופיע בראש החיפוש שעשיתם בגוגל וימשיך במה שיציע לכם העוזר הדיגיטלי. תוך כמה שנים, הטכנולוגיה תבנה עבורנו את המותג על פי כל מה שהיא תדע עלינו וסביר להניח שהוא יגיע אלינו מבלי שאפילו נדע לבקש אותו.

יש משהו מאיים במחשבה שהמערכות יבינו אותנו אפילו טוב יותר ממה שאנחנו מבינים את עצמנו אבל בפוטנציאל של התהליך הזה יש גם סיכוי גדול, לא רק סיכון. בקצה האחד, תחשבו על היכולת של מערכות כאלה לזהות סיכונים רפואיים לפני שהם מתרחשים, לנהל את הבריאות שלנו ואת איכות החיים. ובמישור היום יומי, תחשבו למשל על תעשיית האפנה בעולם שבו מראה מבוססת מציאות רבודה ביחד עם שירותי ענן של סטיילינג, עיצוב ותפירה ילבישו אותנו בבגד התפור למידותנו, תרתי משמע. התחלות של כל אלה כבר אפשר למצוא ברחבי עולמות החדשנות והם יוצרים לא רק שירותים חדשים אלא גם צורות עבודה חדשות אצל מי שמגדיר מחדש עשייה. הקצב תלוי כנראה בין השאר ביכולת שלנו לקבל את המוצרים והשירותים המבוססים על טכנולוגיות שיודעות עלינו יותר ממה שאנחנו יודעים על עצמנו. ואם לשפוט מהעבר, זה יקרה מהר ממה שנדמה.

שירות שלא ידעת שאתה צריך

גם את עולם העבודה פוגשות תופעות אלה במקום הבלתי נראה וגם כאן צריך לקלף מוכר וידוע כדי לראות את מה שצפוי להתפתח. מסע אל עתיד שבו מכירים כל אחד מאתנו מרמז על התהליך הצפוי בתעשיות, בארגונים, במקצועות. קחו לדוגמא את עולמות השירותים המקצועיים, משרדי רו”ח, עו”ד, פרסומאים, שירותים פיננסיים, הכשרות, פנאי, ביטוח.. בעולם הישן, זה שרובנו הוכשרנו לתוכו, בארגון כזה הנותן שירותים מקצועיים יש תפריט של שירותים והלקוחות רגילים לקבל מה שמציעים. הבנק מציע סוגי חשבונות והלוואות, אנחנו הולכים לרו”ח או עו”ד אם אנחנו זקוקים לסוג השירותים שלהם, קונים ביטוח על פי מה שמציעים לנו. מקסימום, בעולם שהשתנה, נוספה לנו שקיפות שמאפשרת לנו ביתר קלות להשוות וגם להחליף את נותני השירותים מידי פעם. אבל זה לא באמת העתיד שמזמן לעולם העבודה שלנו עולם שחושף דפוסים מורכבים של קשרים חבויים מעיננו ובעזרתם צופה התנהגויות עתידיות. אם נשאר לרגע בעבודתם של נותני השירותים, החדשנות של המאות הקרובות תגיע כנראה מהיכולת הזו לתת שירות מותאם אישית למי שאולי אפילו לא יודע שהוא זקוק לו. וזה בתורו יגדיר מחדש את עצם הציפיה מהמוצרים והשירותים שמוצעים ואת היכולת לייצר בעזרת יכולות אלה צורות חדשות של שירותים ועשייה. מי שינסה להמשיך ולעבוד בדרך הישנה לא ישכיל לראות את האפשרויות הגלומות בעולם שבו אפשר להציע מה שהיום לא אפשרי, למי שהיום לא מגיע לקבל. זה עולם עבודה שדורש באומץ לזנוח את המוכר והידוע וללכת אל העולמות הנסתרים ולשאול מה אפשר לעשות איתם כדי לייצר מציאות חדשה. הזדמנויות חדשות לעבודה, לעיסוקים, למודלים עסקיים, לפרנסה ולעשייה. רק צריך להסתכל דווקא במקומות שנעלמים.

לינק לטור בגלובס 27.06.18