עולם העבודה העתידי כל יום רביעי בגלובס והשבוע:
אלה 10 הכישורים הכי נדרשים בשוק העבודה בשנים הקרובות: יכולות אבסטרקטיות, יכולות הנוגעת לבין-אישי, וגם – המקצועות שצריך לשים לב אליהם
איך תראה מודעת דרושים בעוד שנתיים? חמש? עשר? רובנו מגדירים את עצמנו מקצועית במונחי התפקידים שעשינו. אבל עם השתנות עולם העבודה משתנים גם תיאורי התפקידים והדרישות, תפקידים שעשינו בעבר אולי לא מופיעים יותר ואחרים נולדים. סביר מאד להניח שההגדרה המקצועית שלנו, זו שתענה על מודעת הדרושים של עוד חמש ועשר שנים, תהיה שונה מהגדרת התפקיד שאנחנו נושאים בו היום. מה שאומר שדווקא ההצלחה של העבר היא עשויה להיות המכשול העיקרי שלנו להצלחה שלנו בעתיד. ברוכים הבאים אל המהפכה התעשייתית הרביעית.
הפורום הכלכלי העולמי של 2016 התכנס השנה בסימן המהפכה הזו, שבה הטכנולוגיה מטשטשת את הגבולות בין הפיזי, הדיגיטלי ואפילו הביולוגי ומשנה את הדרך בה אנו חיים, עובדים, מתקשרים. הטענה היא שזה לא דומה בקנה מידה, בהיקף, במורכבות, לשום דבר שהמין האנושי חווה בעבר. ולמרות שאנחנו עדיין לא מצליחים להבין את מלוא ההשלכות, דבר אחד ברור, השינויים יגעו בכל תחומי החיים וידרשו התייחסות ושינוי במרחב הציבורי, באקדמיה, בתעשייה.
כבר היו לנו מהפכות תעשייתיות. הראשונה מיוחסת למיכון הייצור, השנייה למעבר לייצור המוני והשלישית, זו שאנו מורגלים לה, היא תעשיית הידע והטכנולוגיה. אז איך יודעים שאנחנו בתפר של עידן חדש ולא בהמשכה של המהפכה הדיגיטלית? כמה סיבות. קודם כל, אפשר לראות את ההאצה במהירות השינויים, כמות פריצות דרך בכל התחומים גדלה באופן אקספוננציאלי ולא לינארי.
בספרו עידן המכונות האינטליגנטיות, העתידן ריי קורצוייל מכנה את התופעה הזו "חוק התשואות המואצות". הרעיון הוא שקצב השינוי במגוון מאד רחב של טכנולוגיות הולך וגובר באופן כזה שהמוח האנושי מתקשה להבין, וזאת מאחר ואנחנו נטועים בהיסטוריה של יחסים ישרים בין עבודה ותפוקה. למה? כי במשך רוב ההיסטוריה של בני האדם, התפוקה של קבוצה הייתה ביחס ישר לכמות המשאבים של הקבוצה. אם הכפלת את כמו האנשים בשדה למשל, יכולת להכפיל את כמות התוצרת. המהפכה התעשייתי שהכניסה מיכון אפשרה לאדם יחיד לתפעל ציוד שווה ערך לעשרות כוחות סוס או מאות אנשים. המעבר הזה העביר את הגורם שמגביל את התפוקה מידיים עובדות למכונות, מה שיצר גם את פערי המעמדות הכלכליים. או שאתה בצד של בעלי המכונות, או שאתה בצד של הידיים שמפעילות אותם… מאחר וההשקעות בטכנולוגיה הלכו וגדלו אז רק מי שיכול היה להשקיע ביותר ויותר טכנולוגיה יכול היה להגדיל את התפוקה והעושר.
אבל הטכנולוגיות החדשות משנות את החוקים ולרובנו קשה לדמיין את האפשרויות הנובעות מהן. תחשבו למשל על מיליארדי אנשים המחוברים על ידי מכשירים ניידים בעלי יכולות גישה, שמירה ועיבוד מידע. אפשר לראות לכך כבר סימנים ביכולת של אנשים במדינות עולם שלישי ללמוד ולהשתתף בכלכלה העולמית, ביכולת של קבוצות להתארגן לפעילות כלכלית ופוליטית, ביכולת של הפרט להפוך ליזם בסדר גודל עולמי גם מבלי גישה לתקציבי ענק.
השאלה המעניינת היא אם המגמות הללו יצמצמו את הפערים החברתיים או דווקא ירחיבו אותם עוד יותר. האם האוטומציה תותיר אותנו ללא עבודה ולכן עניים יותר, או שאולי דווקא נעבור מעבודה לא מתגמלת למקצועות שמתאימים יותר לבני האדם, מעניינים יותר וגם מכניסים יותר? זה בדיוק הזמן לשאול את עצמנו לא רק אילו יכולות צברנו, אלא גם אילו יכולות יהיו חשובות בעשור הקרוב. כאן אנחנו חוזרים לפורום הכלכלי העולמי. בדוח שפירסם הפורום על עתיד עולם העבודה יש התייחסות לעשרת היכולות החשובות ביותר בשנים הקרובות שמתחלקות, לפחות לדעתי, לשתי קבוצות.
הקבוצה הראשונה כוללת יכולות וכלים שדווקא האבסטרקטיות היחסית שלהם היא כנראה בדיוק העניין:
חשיבה ביקורתית – זו יכולת חשובה במיוחד בעולם שבו המידע זמין ורב ולא תמיד ברור מה עומד מאחוריו. כבר מזמן אין עורך, לא לחדשות ולא לאנציקלופדיה, וזה מחייב אותנו לפתח יכולת לשאול שאלות, לחקור, לבדוק, להרחיב את המבט.
יצירתיות – מאחר שיצאנו ממרחב העבודה הרוטינית, כדי להתקדם, כמעט בכל התחומים, צריך לחשוב באופן יצירתי. היכולת הזאת היא חלק ממה שהופך אותנו לאנושיים ומבחין בינינו לבין המחשב.
גמישות מחשבתית – זו היכולת המעניינת מכולן, לדעתי. ייתכן שנדרשת גמישות מחשבתית להבין בכלל להבין מה זה אומר. יותר ויותר מעסיקים מצפים שנהיה גמישים ושהחשיבה שלנו תהיה גמישה, כלומר להסתכל על בעיות מזוויות שונות, לנתח, למצוא מרחב אפשרויות ואפילו לחשוב על התפקיד שלנו בארגון אחרת. וכן, גם לדעת לשחרר ידע ולהחליף אותו בידע חדש, כי העולם השתנה.
הקבוצה השנייה של יכולות המופיעות בדוח הפורום הכלכלי העולמי נוגעת לתחום הבין-אישי:
ניהול אנשים – בעולם שבו אנחנו מוצאים את עצמנו עובדים במבנים המתארגנים בגמישות סביב עבודה ופחות במבנים ארגוניים מוכתבים מראש, אנחנו צריכים לדעת לעתים גם לנהל, גם אם אין ללא הגדרת תפקיד פורמלית כזאת.
אינטליגנציה רגשית – זו היכולת להיות עם האצבע על הדופק של הארגון, של הגישות, של הרגשות; היכולת לחבוש כובעם של אחרים, להבין את נקודת מבטם ולדעת לרתום, לכוון ולהוביל גם דרך הבטן, לא רק דרך הראש.
יכולת תיאום – במילים אחרות, זה אומר להיות חבר צוות שיכול לנהל את הזמן שלו ולעבוד בתיאום עם הסביבה.
יכולת שיפוט וקבלת החלטות – היכולת לקבל את ההחלטות הנכונות היא שמובילה אנשים לצמרת, ואנחנו יודעים איך נראה חוסר יכולת לקבל החלטות ומה הוא עושה בארגון. זו היכולת לדעת לנהל את הזמן, לבזר אחריות, לכלול את האנשים הנכונים בתהליך קבלת ההחלטות ולדעת גם לשחרר את ההחלטות שאנחנו לא צריכים לקבל.
שירותיות – בהקשר של עולם העבודה, היכולת הזאת נוגעת לשאלות איך אני נותן שירות לארגון, איך אני עובד עם עמיתים ולקוחות. מדובר בתודעת שירות שכוללת בין השאר את היכולת לצפות ולעזור היכן שצריך.
יכולת ניהול משא ומתן – היכולת הזאת צריכה להיות כלי בסל היכולות של כולנו. זה מאפשר לנו לדון בכל הפרטים, להבין נקודות מבט שונות, לדעת על מה לעמוד ועל מה לוותר ולפתח חשיבה לוגית.
השיחה הזו, על היכולות שאנחנו צריכים לפתח, היא השיחה שצריכה להיות במרכז סדר היום של מערכות החינוך וההכשרה וגם שלנו עצמנו בהקשר של הקריירה שלנו ובהקשר של חינוך ילדינו. כי בסופו של יום, בעולם בו נעבוד לצד הטכנולוגיה, ברור שהיכולת שלנו להתקיים בעולם העבודה העתידי נוגעת לשאלה מה יש לנו, בני האדם, שאין ואולי אף לא יהיה לאף מכונה. פעם, זו הייתה היכולת לחשוב. אבל כל מה שקורה מסביבנו מרמז על שאלות כך שהתשובה נמצאת במישורים פילוסופיים יותר דווקא בתחום של ערכים, יכולות אנושיות כמו זהות, יצירתיות, אמפטיה, גמישות, אנושיות. ואולי בסופו של יום הטכנולוגיה, זו שמאפשרת לנו לעשות יותר עם פחות, אולי דווקא היא תעזור לנו למצוא את החופש שלנו כדי שנוכל לא רק לעבוד אלא גם ואולי בעיקר להתפתח ולהגשים.
אלה שצומחים ואלה שיורדים: המקצועות שצריך לשים לב אליהם:
בריאות:
התבגרות האוכלוסייה תדרוש מגוון רחב של מקצועות בריאות החל מרופאים, עובדי סיעוד, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, אבל גם תומכי בית ויועצי בריאות וגנטיקה. הלשכה לסטטיסטיקה בארה"ב מפרסמת כל שנה את הצפי שלה למקצועות הצומחים ביותר, אלה שמספר המשרות בהם יגדל בעשור הקרוב. בטבלה האחרונה, תשעה מתוך חמישה עשר המקצועות בעלי הצפי לאחוז הגידול הגבוה ביותר, מעל 30%, בעשור שבין 2014 ל 2024 צפוי להיות במקצועות הבריאות.
אנרגיה מתחדשת:
גם אם אנרגיות דלק וגז עדיין בסביבה, האלטרנטיבות נמצאות בצמיחה גדולה, כולל רוח, שמש ושאר פתרונות. אלו דורשים קריירות חדשות בכל הסקאלה מהטכנולוגיות ועד המגע עם הלקוח. אנרגיות אלטרנטיביות צפויות בשנים הקרובות להפוך להיות חלק מחיינו. משרד האנרגיה בארה"ב שם דגש על אנרגיות חלופיות. מאז 2006 בארה"ב אנרגיית הרוח מפעילה שליש מהגנרטורים החדשים המותקנים לצרכי חשמל והכוונה לנסות לייצר באמצעות רוח כשליש מצרכי החשמל עד שנת 2050. במקביל, בקליפורניה נבנה הפרויקט הסולרי הגדול בעולם. ואם נחזור רגע לעתידן קורצוויל, לטענתו הטכנולוגיות העושות שימוש בשמש הגיעו לשלב בו הן יורדות במחיר ומכפילות את התפוקה בקצב כזה, שתוך פחות מ 20 שנה הן יספקו את כל צרכי האנרגיה בעולם. לכן לא מפתיע לראות בטבלה של הלשכה לסטטיסטיקה את טכנאי טורבינות רוח ומתקיני הלוחות הסולריים ומן הסתם ייוולדו בתעשיות האלה עוד מקצועות חדשים רבים.
טכנולוגיות מידע:
הדור הצעיר שמסיים השנה את התיכון נולד אל עולם שלא היה בו גוגל, פייסבוק ואינטרנט אלחוטי. לא היה טלפון חכם, יוטיוב, אי אפשר היה להוריד מוסיקה וסרטים וגם לא הייתה מצלמה בטלפון. וזה לא היה כלכך מזמן. הטכנולוגיות האלו שינו את האופן בו אנחנו חיים, מתקשרים, עובדים. כל אלו דורשים יכולות חדשות בעולמות המתהווים. על פי הרשימה של היכולות הכי חמות לשנת 2015 שפרסם LinkedIn על סמך נתונים של חיפושי מועמדים, המועמדים הכי מבוקשים כיום הם אלה בעלי יכולות בטכנולוגיות ענן, מידע, מובייל, אבטחת רשתות, אלגוריתמים וגם שיווק בכלים החדשים. זה לא מפתיע, רבים אלה תחומים חדשים שלא היו קיימים לפני כמה שנים ולכן הביקוש עולה על העצה.
מהכיוון השני, בין המקצועות שצפויים לרדת במספר המשרות בהם, נמצאים מפעילי ציוד ומכונות בתעשיות רבות, כולל תעשיות רכב, טלפוניה, טקסטיל ורוב מקצועות הדואר.
