עולם העבודה העתידי כל יום רביעי בגלובס והשבוע: בטורים קודמים דיברנו על מקצועות בסיכון, המקרים בהם יש סיכון שרובוט או אלגוריתם יחליפו את המקצוע שלנו. אם מישהו יכול לכתוב את הוראות ההפעלה עבור העבודה שאנחנו עושים, סביר להניח שבסופו של דבר המכונה תחליף גם אותנו. זה סימן טוב לכך שאנחנו עובדים במקצועות בסיכון. היה מי שטען שיש משהו מאוד דרוויניסטי בעולם המתואר, שהרי גם בעתיד לא כולם יוכלו להיות חדשניים ויצירתיים. אז אם לרוב האוכלוסייה אין יכולות כאלה, איך ישתלבו בשוק העבודה?
מה הופך מקצועות להיות מקצועות בסיכון?
בשביל לענות על השאלה הזו צריך שניה לעצור ולראות מה עשתה הטכנולוגיה למקצועות השונים שגרם להם להיות מקצועות בסיכון. ניקח לרגע את מקצוע המזכירות. לפני כמה עשורים הוגדר תפקיד המזכירה להחליף את המנהלים בפעולות שגרתיות כדי לשחרר אותם לעבודה "יותר חשובה". תחת פעולות שגרתיות הוגדרו אז בין השאר הדפסה ותיוק. ואז הופיעו מעבדי התמלילים ואחריהם נכנסו כל תוכנות המחשב האישי אל חיינו ויותר ויותר בעלי תפקידים כתבו בעצמם מכתבים ומיילים ותייקו באופן ממוחשב רבים מהמסמכים. אבל תפקיד המזכירה עדיין קיים והגדרתו כוללת היום תחומים רבים שהיו פעם נחלת בעלי מקצועות אחרים במשרד כולל הדרכה, חיפוש ועיבוד מידע, שימוש במגוון טכנולוגיות משרד, פתרון בעיות בסביבה משתנה ותקשורת בין אישית.
אז בעולם בו איבדנו את מוכר הכרטיסים לקיוסק, את הקופאית לסורק הממוחשב ואת עובד הייצור למכונה, מקצועות בסיכון הם אלה בהם המחשב החליף את עבודת האדם. אבל ישנם מקצועות רבים אחרים בהם המחשוב משלים את התפקיד ואולי אפילו משפר אותו.
הטכנולוגיה משנה מקצועות
בחג הזה, של האור, מצאתי את עצמי משוחחת עם עמותה שדואגת להכשיר ילדים בסיכון לשוק העבודה. יש אור במורים האלה, שלוקחים על עצמם לנהל בבית הספר שיחה מעבר לתכנים של העבר, עם מבט אל העתיד. מכל הארץ, מכל המגזרים, נאבקים על כל ילד, על כל עתיד. ואנחנו עסקנו בשאלה איך מכינים תלמידים לעבודה בתוך כל השינויים הטכנולוגיים הללו? איך מוודאים שאנו מקנים להם כלים לעבוד לצד המכונות ולא להיות ומוחלפים על ידן?
את כניסת הטכנולוגיה לכל תחומי החיים לא ניתן לעצור. ולכן, הצעד החשוב ביותר הוא לעזור לדורות הצעירים להבין איך עובדים לצידם של המכונות, הרובוטים ושאר המחשוב. מכונאי הרכב כבר עברו תהליך כזה בשנים האחרונות, עם כניסתו של המחשב למערכות רבות ברכב. ובעתיד, הם יצטרכו להתמודד עם מערכות נהיגה עצמאיות של המכוניות העתידיות, שינהגו לבד. רובוטים יצטרפו לכבאים בעבודה בתוך האש, בהתמודדות מול גזים רעילים וביכולת לשלוח החוצה תמונות מתוחכמות. כבר היום יש רובוטים שמפטרלים גדרות ובעתיד עוזרים רובוטים דומים יעבדו לצד שוטרים ובתחומים שונים של מערכת הבריאות. בקיצור, עובדים רבים ממגזרים שונים יעבדו בעתיד לצד הטכנולוגיה, מה שידרוש מאתנו ללמוד להתאים עצמנו לשינויי התפקיד הנובעים מכניסתה.
סולם של יכולות
תחשבו לרגע על היכולת לקרוא ולכתוב. לפני ארבעים שנה, הספיקה לעובדים רבים היכולת לקרוא באופן מספיק בכדי לעקוב אחר הוראות. היום דורשת היכולת לקרוא את המיומנות לחפש מידע ברשת ולסרוק במהרה מה שימושי מקטעי טקסט קצרים, את היכולת לקרוא באופן ביקורתי, להבין מונחים חדשים, לחפש מידע במקורות שונים, להבין טיעונים ופתרון בעיות, סיבה ותוצאה, לתקשר היטב בעלפה ובכתב, ללמוד מאחרים ולחלוק ידע עם אחרים.
תעודת בגרות ורצון לעבוד קשה אפשרו בעבר קריירה עם שכר בתחום מעמד הביניים. כלכלן MIT דיויד אוטור מציין שבעוד התפקידים בראש סולם היכולות, תפקידים מקצועיים, טכנולוגיים וניהוליים, גדלו בין השנים 1980 ל 2010, מקצועות צווארון כחול הצטמקו. לטענתו, בעוד חלקים בעבודה של מקצועות בסיכון רבים מועדים לאוטומציה לא תוכל האוטומציה להחליף את המקצוע כולו. במקום, היא תחליף פעולות מסוימות ותאפשר אחרות. הבעיה, אם כן, איננה החלפת המקצוע על ידי אוטומציה, אלא השגת הכישורים הנדרשים לשינוי בתוך המקצוע, כזה שמאפשר לנו לעבוד לצד האוטומציה. מכאן נובע שהסכנה למקצועות בסיכון איננה מהאוטומציה והטכנולוגיה כי אם מהחלטות ההשקעה בהון האנושי, מהצורך במדיניות ציבורית והתייחסות להשכלה שתייצר יכולות שתומכות, ולא מוחלפות על ידי השינויים הטכנולוגיים.
פרנק לוי וריצרד מורניין, חוקרים מהרווארד ו MIT, חוקרים כבר שנים את ההשלכות של הטכנולוגיה על שוק העבודה ומנסים להבין איך המחשבים משנים את הדרישה ליכולות של בני האדם. לטענתם, מחשבים לרוב מחליפים אנשים בביצוע משימות מסוימות, לא בתפקידים מלאים. בעבודה שעשו שלושת החוקרים האלה יחד מתוארים חמישה סוגי משימות במקום העבודה:
פתרון בעיות לא מובנות –
היכולת לטפל בבעיות שאין "מתכון" לפתרונן. לדוגמא רופא שמאבחן מחלה על סמך אוסף של תסמינים, מכונאי מתקן בעיה ברכב שאיננה מתוארת בהוראות היצרן, אינטסלטור מתקן צנרת בבניין ישן, עורך דין כותב סיכום תיק, שף שיוצר ארוחה ללא מתכון. מחשבים לא יכולים להחליף את עבודת בני האדם בפעולות כאלה אבל יכולים לספר להם מידע קיים שעשוי להביא להם שימוש.
עבודה עם מידע חדש –
היכולת להשיג ולעבד מידע חדש לפתרון בעיות או השפעה על קבלת החלטות. דוגמאות לכך היא פעילות ניהולית להגברת מוטיבציה של עובדים, מורה שמסביר לתלמידים חומר באמצעות דוגמאות והמחשה, מנהל עסק שמחליט אם תוספת מסוימת כדאית, מהנדס המסביר את ההשפעות וההשלכות של תוספת לעיצוב קיים.
פעולות חשיבה שגרתיות –
אלה פעולות חשיבתיות שניתן לתאר בהוראות או כללים. לדוגמא איך ממלאים דוחות כספיים, מעבירים כספים, מחשבים מיסוי, הוצאות. מאחר ופעולות אלה נעשות על פי כללים כתובים מראש הן מועמדות טובות למחשוב.
פעולות ידניות שגרתיות –
אלה פעולות פיזיות שניתן לתארן בהוראות או כללים. לדוגמא השלמה הזמנה במחסן, בדיקות מוצר, הרכבת רכיבים, ספירת מרכיבים או כמויות באריזה. אלו פעולות מדויקות, מחזוריות שגם הן מועמדות מצוינות למחשוב.
פעולות ידניות לא מובנות –
ביצוע פעולות ידניות שאי אפשר לתאר אותן בהוראות או כללים ודורשים דיוק פיזי הן עדיין אתגר למחשוב ואוטומציה. דוגמאות כוללות נהיגה במשאית, ניקיון מבנים, שיבוץ אבנים יקרות בתכשיטים. בתחומים אלה האוטומציה לא תורמת רבות לעבודתם של בני האדם, לפחות עדיין. ולכן אין לה השפעה רבה על עובדים במקצועות אלה.
מנקודת הסתכלות כזו על מקצועות בסיכון, אפשר לראות שמחשוב ואוטומציה מחליפים שניים מתוך חמשת סוגי העבודות שאנחנו עושים. לאור זאת הם טוענים ששוק העבודה העתידי יכיל שלושה סוגי תפקידים: פתרון בעיות לא מובנות, עבודה עם מידע חדש וביצוע של עבודה ידנית שאינה שבלונית. את רוב שאר העבודה יעשו מחשבים, ותהיה עוד שכבה של עבודה בשכר נמוך מאד לעובדים ללא מיומנויות כלל.
לרקוד עם הרובוטים
בדוח מרתק שכתבו לוי ומורניין ושנקרא "לרקוד עם הרובוטים: יכולות אנושיות לעבודה ממוחשבת", גם הם טוענים שהצלחה של שכבת מעמד הביניים העתידית תלויה ביכולת של המדינה להקנות יכולות בסיסיות נדרשות לפתח ידע רלוונטי לסוגי עבודות אלה וכן לפתח יכולת למידה על פני כל החיים. הרעיון הוא שמעמד הביניים העתידי חייב להתבסס על יכולות ייחודיות למוחם של בני אדם. אלו הם: גמישות – היכולת לעבד ולשלב סוגים רבים של מידעים בכדי לבצע משימות מורכבים, כאלה שעבורם לא ניתן לבנות נהלים והוראות הפעלה ועבודה עם מידע חדש – השגתו, הבנתו והיכולת לתקשר אותו לאחרים.
עבודה אנושית
עבודה אנושית כוללת עיבוד מידע. בין אם מדובר ברואה חשבון המנתח דוחות, שף הטועם מנות, חקלאי הקורא את מזג האויר או נגר המעריך את איכות העץ. כולם מעבדים מידע ובאמצעותו מחליטים מה לעשות. חוזקו של המוח האנושי בגמישות שלו – ביכולת לשלב ולעבד סוגי מידע רבים בכדי לבצע משימות מורכבות. לעומת זאת, חוזקו של המחשב במהירות ודיוק, ולפחות עדיין, לא בגמישות. לכן מחשבים מצויינים בביצוע עבודות בהם שולט הסדר, היכולת להגדיר ולבצע הוראות גם אם הוראות אלו כוללות תנאים מורכבים שמגדירים את המסלול לפתרון. אז תדמיינו ציר המשרטט עד כמה ניתנת העבודה להגדרה על ידי הוראות או במילים אחרות, עד כמה קשה לתכנת אותה. בקצה האחד, כשהוראות מגדירות את העבודה היטב, כמו במקרים של חישובי מס או הפקת כרטיסים, יכול המחשב לבצע את העבודה. בקצה השני, כשאי אפשר להגדיר הוראות או שאי אפשר להשיג את כל המידע הדרוש, כמו במקרים של טיעונים משפטיים או סידור מחדש של רהיטים, זוהי עבודה למוח האנושי.
וביניהם, ביניהם יש עבודות בהן ניתן לזהות מחזוריות או תבניות, שם אנחנו רואים את המחשבים נכנסים אבל עדיין לא מסוגלים לסיים את התהליך. דוגמאות לכך הם הבנת דיבור או סגירת תהליך הלוואה. ומצד שני יש עבודות שאנשים עושים בקלות ועבור מחשבים זה אפשרי אבל מורכב או יקר לבצע, ביניהם עבודות פיזיות כמו הזזת רהיטים או אריזת מוצרים במחסנים. במקרים כאלה המחשבים לא בהכרח יחליפו את האדם, אבל הם יכולים לתמוך בעבודתו. כמו הרובוטים במחסנים שיכולים לאתר את המוצר הנכון אבל עדיין לא לארוז אותו, או הזרוע הרובוטית שתומכת במנתח אבל לא יכולה לנתח בלעדיו.
תפקיד המדינה
התפתחות הטכנולוגיה משנה באופן מהותי את היכולות הנדרשות לעבוד ולקיים רמת חיים. אם לא נשנה את מערכות ההכשרה, ייווצר פעם בין היכולות של העובדים והביקוש לעבודה. כבר היום אנחנו רואים בעולמות המקצועיים במקביל לאבטלה גם חוסר משמעותי בעובדים, במיוחד בתחומים בהם עובדים עם ציוד ומכונות מתוחכמות. פער זה נובע מחוסר הלימה בין ההכשרה המקצועית לבין הצרכים, חוסר הלימה שנובע מעצם התפתחות הטכנולוגיה הדורשת גם שינויים בהכשרה המקצועית. ולכן, בכדי לייצר תפקידי מעמד ביניים יש ללמד יכולות כאלה, יכולות של עולם התפקידים העתידי. רבים ממקצועות אלו ידרשו מגוון יכולות שהוא מגדיר כ "יכולות אמצע" – מתמטיקה ברמה מסוימת, יכולת הבנה במערכות הרלוונטיות, חשיבה אנליטית אבל גם יכולת תקשורת בין אישית, גמישות, יכולת הסתגלות ופתרון בעיות. את אלה, לטענת החוקרים, ניתן להשיג גם בשנתיים של לימודים מקצועיים ולא רק על ידי השכלה אקדמית.
איך רוכשים יכולות? בעבר, אפשר היה לרכוש יכולות בהדרכה כיתתית, ניסיון בעבודה, קריאת חומר מקצועי או בשיחה והתבוננות עם עמיתים למקצוע. מקצועות רבים עברו מסלול זה שלא בהכרח כלל השכלה על תיכונית. הכלכלן דר' גיימס הקמן טבע את המונח "יכולות מולידות יכולות" או במילים אחרות היכולת לרכות יכולות בגילאים מוקדמים מגדירה את היכולת שלנו לרכוש יכולות בגילאים יותר מתקדמים. כמו עץ, אם אתה שותל את העץ ומשקה, העץ יגדל ויוכל לעמוד ברוחות השינויים. לכן היכולת להתאים יכולות בעולם העבודה המשתנה תלויה בבניית היכולות שנעשית בגילאים מוקדמים יותר מאשר בהשכלה פורמלית. הבעיה עם היכולות האלה, שאי אפשר ללמד אותן פשוט על ידי הוספת מקצועות לימוד. השינוי הנדרש הוא ב"איך" מלמדים מקצועות, בדגש על היכולת לעבור מרעיונות מופשטים לעשייה ופתרון בעיות. ובלא שינוי זה, אנחנו ממשיכים ללמד ילדים להתמחות ביכולות הישנות של ביצוע פעולות, פיזיות או חשיבתיות.
מה אפשר לעשות בכדי לבצע את השינוי הזה, על כך בשבוע הבא…
