השבוע נתתי הרצאה להנהלת ארגון גדול על נושא בית – עבודה. כבר מזמן לא נתבקשתי לדבר על הנושא הזה, שהיה עד לפני כמה שנים אחד הנושאים המבוקשים ביותר להרצאות. אז ניצלתי את ההרצאה לבדוק מה השתנה בנושא בית – עבודה ולמה בעצם נדמה שאנחנו כבר פחות עסוקים בו.
רגע לפני שנצלול, נתחיל עם שם הנושא. בדרך כלל קוראים לו איזון בית עבודה או Work Life Balance. איזה איזון? אין ומעולם לא היה איזון. במקרה הטוב יש ניהול איזונים, בדרך כלל ניהול אתגרים. אני בוחרת לדבר על הנושא כתאום בית – עבודה. או כמו שהגדיר זאת בלוגר ברשת:
The balance doesn’t work, we already know this. I don’t want to choose. I want a blended life
פעם היתה השיחה על אתגרי בית עבודה שיחה מגדרית. עולם העבודה צמח על רקע כח עבודה מבוסס ברובו גברים עובדים שיש להם נשים בבית, או לפחות נשים העובדות בעבודה משנית, אשר מתפנות על פי צורך לטיפול בצרכי המשפחה. עם השנים השתנו עד מאד מספר מימדים של הסיפור הזה. למשפחה "המסורתית" התווספו סוגים שונים של משפחות, וברבות מהן, אם יש שני בני זוג, שניהם עובדים. לחלק גדול מהנשים יש קריירה שאינה מוגדרת כעבודה משנית והצורך לתאם בין דרישות העבודה והבית מתחלק בין שני בני הזוג. ובכל מקרה, גם גברים לא מעוניינים היום בהגדרת קריירה ששמה את צרכי המשפחה במקום שני רחוק.
במחקר אמריקאי על השינויים בקרב כח העבודה נמצא כי גברים מדווחים היום יותר מנשים על אתגרי בית עבודה. בין 1977 ל 2008, בעוד אצל אמהות לילדים מתחת לגיל 18 כמעט ולא חל שינוי בכ 40% המדווחות כל קושי בתאום בית ועבודה (!) הרי שאצל גברים, המעבר על פני שלושה עשורים למשפחות עם שתי קריירות העלה את מספר המדווחים על קושי מ 35% ל 60%.
הדורות המצטרפים היום לשוק העבודה מסתכלים אחרת לגמרי על נושאי בית עבודה. הם אינם מקבלים את ההפרדה בין עבודה לפנאי.
בפוסט מאיר עיניים Twentysomething: Why I don’t want work/life balance משקף הכותב, מדור ה Y, את התפיסה הרווחת היום אצלו ואצל עמיתיו המגדירים הצלחה במונחים של קריירה וגם חיי בית ומשפחה, "גם" ולא "או"
My purpose is to be successful, genuinely happy and to make a difference in this world somewhere along the way. Not a single one of these values can take a backseat to another. The lines between work and life have been blurred for years. I have decided to embrace this fact and work on the best blend for my life
מבלי ששמנו לב, השתנתה הגדרת ההצלחה בעולם העבודה. אם פעם הגדרנו הצלחה כטיפוס לינארי בסולם הדרגות והשכר הארגוני, הרי שהיום הצלחה מוגדרת כהצלחה במכלול תחומי חיים, בשילוב של קריירה, משפחה ופנאי. ממילא יש טשטוש גבולות מתמשך בין הקריירה והחיים מחוץ לעבודה, טשטוש הנובע משינויים בהגדרת שעות ומקום העבודה. עבור עובדים רבים בעולמות הידע והשירותים עבודה איננה כרוכה בנוכחות במשרד מסויים משעה שמונה עד חמש. היכולת לעבוד מכל מקום ובכל זמן יצר מצב בו אנו מחוברים כמעט כל שעות היממה. לכן אנחנו מצפים לגמישות גם מצד העבודה כלפי צרכי הבית והפנאי שלנו.
This whole notion of needing to separate work and life implies that your career, which takes up about 75% of your day, is something you simply try to get through so you can go home and do what you really enjoy for the other 25%. What a terrible way to live
אז בלי ששמנו לב, נוצר לאט לאט עולם עבודה חדש בו אנחנו נעים בין עבודה לפנאי בכל זמן ובכל מקום, בשילוב מרחבים פיזיים ווירטואליים. עולם העבודה הזה שינה את השיחה על אתגרי בית עבודה שינוי מבורך. ואם אתם עוד לא מרגישים את זה, אני מוכנה להמר ולכתוב שתוך כמה שנים מקומות עבודה תומכי שילוב קריירה ובית יהיו הנורמה. זוכרים איפה התחלתי את הפוסט הזה? בהרצאה להנהלה של ארגון גדול שידע שהוא חייב להשתנות והוא כבר מאחור.
בהצלחה.
