Home»חיפוש עבודה»יוצאים לדרך חדשה באמצע החיים? תלמדו להתגלגל

יוצאים לדרך חדשה באמצע החיים? תלמדו להתגלגל

בגיל ‭,50‬ הדרך לחפש עבודה אינה עוברת בהכרח במודעות דרושים בעיתונים ובשליחת קורות חיים, אלא בפגישות קפה עם אנשים • למי פונים ואיך עושים את זה נכון

0
Shares
Pinterest Google+

עולם העבודה העתידי כל יום רביעי בגלובס והשבוע:

בגיל ‭,50‬ הדרך לחפש עבודה אינה עוברת בהכרח במודעות דרושים בעיתונים ובשליחת קורות חיים, אלא בפגישות קפה עם אנשים • למי פונים ואיך עושים את זה נכון

הם בני חמישים, הגיעו למשרות בכירות מאד. והם התפטרו. הלכו הביתה. לבד. ולא, הם עוד לא יודעים מה הם יעשו עכשיו. למה? זה הדבר הראשון שרציתי לדעת. התשובה שלהם, כל אחד לחוד, דומה מאד. במקום הזה, שהם מאד אוהבים, שגידל אותם והם נתנו לו עשרים שנות קריירה, במקום הזה הם כבר לא יתקדמו. וסביב יומולדת חמישים הם קלטו שיש לפניהם עוד המון שנות קריירה, וברור שמפה הם לא יפרשו. ואז הם עשו את מה שרבים עוד לא עושים, שאלו את עצמם למה לא עכשיו? הבינו שעוד חמש שנים זה רק יהיה יותר קשה. והודיעו שהם עוזבים. ועכשיו מה? הטור של היום מנסה להאיר את הדרך לדבר הבא באמצע החיים.

נתחיל דווקא עם החדשות הרעות ונתקף את מה שכולם כבר יודעים, חיפוש עבודה בגיל 50 זה לא דבר פשוט. שילוב של גילנות (אפליה על רקע גיל), פחות הזדמנויות, הקושי להגדיר את עצמנו מחדש וגם הצורך לשמר רמת חיים, כל אלה גורמים לרובנו לא לעשות את השינוי הזה. דיויד נוימרק, פרופ לכלכלה באוניברסיטת קליפורניה ערך מחקר שבו הוא שלח 40,000 קו"ח לאלפי משרות אמתיות. קו"ח היו זהים, מלבד גיל המועמד. כמות הפניות בחזרה, כאלה של מעסיקים שביקשו לראיין, ירדה דרמטית בין צעירים לגילאי הביניים, ועוד יותר בין גילאי הביניים למועמדים מבוגרים. מחקר אחר שנערך באוסטרליה מצא שעם הגיל עולה משך זמן חיפוש העבודה. בעוד בני העשרים מחפשים כ 30 שבועות, בנין השלושים והארבעים כ 50 שבועות ומעל גיל חמישים כמעט 70 שבועות. ובאוניברסיטת בוסטון מצאו שהיצע העבודה העומד בפני עובדים מבוגרים מצטמצם גם הוא באופן משמעותי והם מתועלים לתפקידים שמוגדרים עבור עובדים מבוגרים יותר, תפקידי שירותים לרוב, כאלה שלא זקוקים ליכולות מעודכנות.

% תשובות לפנייה למשרה על פי גיל

אלה כל הסיבות לא לזוז ממה שיש, במיוחד כשיש. כי אחת הסיבות המרכזיות בגללן אנחנו לא עושים שינוי קריירה באמצע החיים היא כל מה שהשקענו בלבנות את זו שיש לנו. בכלכלה או במימון קוראים לזה עלות שקועה (sunk cost) וזה במיוחד מסובך כשבכל הזמן הזה גם חיברנו בין הזהות המקצועית שלנו למי שאנחנו ולא כלכך פשוט לדעת מי אנחנו ביום שבו נאבד את כרטיס הביקור המוכר.

זה בדיוק המקום להבין שאנחנו לא כרטיס הביקור שלנו, לא התפקיד, לא הארגון. ויש לנו המון נכסים, יכולות וניסיון, כאלה שהולכים אתנו גם ביום שבו נפרד הארגון ואנחנו. הבעיה היא שהם לא בהכרח מתגבשים לידי כותרת של תפקיד בארגון, מהסוג שאנחנו רגילים לבחון. בעולם שבו מקצועות משתנים, תפקידים נוצרים ותעשיות מתעצבות, כשמישהו עוזב תפקיד וארגון בגיל חמישים נקודת המוצא היא דווקא בזה שאנחנו לא מבינים מה האפשרויות העומדות בפנינו, שאנחנו לא יודעים איפה יש תפקידים שזקוקים לערך שאנחנו מביאים, איך קוראים לתפקידים האלה ואיך מגיעים אליהם. כי בשנים שאנחנו צמחנו בארגון, מקצוע, עולם תוכן מסויים, נולדו בחוץ עולמות אחרים שנתנו שמות אחרים לתפקידים שאנחנו יודעים למלא. וזו בדיוק הסיבה שחיפוש הדרך בשלב הזה של החיים לא כולל קורות חיים, חברות השמה, מודעות בעיתון למשרות מוכרות. הוא מאד שונה מחיפוש עבודה שהכרנו לפני שני עשורים. והוא מתחיל בתהליך שנקרא לו כאן "להתגלגל".

זו לא הפעם הראשונה ששמעתם על הצורך לעשות רשימה של כל מי שאתם מכירים וללכת לפגוש אותם לקפה. נפרק לרגע את התהליך הזה.

חשוב קודם כל להבין את מטרת הפגישות. אתם לא מחפשים עבודה. זה חשוב, אנשים לא פוגשים לקפה אנשים ששואלים אותם אם יש להם משהו בשבילם. זו לא המטרה שלכם, לבקש מאנשים עבודה. המטרה שלכם ללמוד על עולמות אחרים, איפה יש עשייה שמעניינת אתכם, שאתם יכולים להביא בה ערך, איפה היא מתרחשת ואיך קוראים לזה שם. אתם יוצאים לפגישות האלה בשביל לאסוף מידע, למפות את האפשרויות, להבין מה גורם לכם לרצות לשמוע עוד ומה ממש לא. והסיבה שאתם מתגלגלים בתהליך הזה היא שנקודת המוצא של השיחות האלה, אנשים שאתם מכירים, איננה נקודת הסיום. בתהליך הזה אתם מתגלגלים מאדם לאדם בהמשך למה ששמעתם, לחיבורים שיעשו עבורכם, לעולמות חדשים שיתגלו לכם.

בשביל להתגלגל מאדם לאדם צריך לקבוע פגישות וזה מתחיל בשאלה עם מי להפגש? אז כן, תעשו רשימה. ואחרי שתכתבו את כל השמות שעולים לכם בראש, תישארו עם זה עוד כי תגלו שיש עוד המון אנשים שאתם מכירים. מהלימודים, מהשירות, מהעבודה, כאלה שעזבו לפניכם, חברים, חברים של חברים, כרטיסי ביקור שאספתם עם השנים. ברשימה שלכם יש כמה סוגי אנשים. הסוג הראשון הם אלה שרשמתם כי הם מכירים אתכם בהקשר של העשייה המקצועית שלכם, אתם לא צריכים "להסביר" להם מי אתם ומה אתם יודעים לעשות. יש את אלה שעשו את הדרך הזו לפניכם, שעזבו לפניכם או עשו שינוי שמעניין אתכם. אחר כך יש את אלה שהשם שלהם עלה עבורכם כי מעניין אתכם התחום שהם פועלים בו, העשייה, הארגון. ויש אנשים ברשימה שלכם שהם שם פשוט כי הם יושבים בצמתים מאד מעניינים, מכירים המון אנשים או תחומים או עשייה. זה חשוב, למה כל אחד ברשימה שלכם, כי זו גם התשובה לשאלה שיש לכם עכשיו, זו שגורמת לכם אי נוחות והיא איך בכלל פונים? מאיפה להתחיל?

אוטנטיות, זה שם המשחק. זה, והעובדה שאתם לא מבקשים כלום, להיפך, אתם כאן כדי לשמוע. רוב האנשים שמחים לספר את הסיפור שלהם, הדרך שעשו, העבודה שלהם, הסביבה שלהם, לספר על כל מה שהם עושים, כל מי שהם מכירים. ומאחר ואתם במסע להבין איפה אתם עכשיו יכולים להביא לידי ביטוי את היכולות והניסיון שלכם במקומות משמעותיים עבורכם, הסיפורים האלה חשובים כדי לסמן לכם מה מעניין אתכם ומה לא. ולכן השיחה הזו, שבה אתם מבקשים כוס קפה, מתחילה בדיוק בסיבה שרשמתם, בגללה אתם רוצים להפגש עם אותו בן שיח. אז מה אומרים? את האמת, שאתם בוחנים עכשיו את המשך הדרך, את מגוון האפשרויות העומד בפניכם, וכשחשבתם עם מי אתם רוצים לדבר, השם שלהם עלה כי אתם רוצים לשמוע על הדרך או הפעילות או הארגון או העשייה. תתחילו את השיחות האלה עם מי שאתם מכירים הכי טוב, אולי עם אלה שעשו את הדרך הזו לפניכם, שמכירים אתכם, שיבינו איפה אתם עכשיו, שפחות דורשים שתסבירו. ולאט לאט תרחיבו את המעגלים לאלה שאולי כבר שנים לא שוחחתם איתם, אבל משהו באיפה שהם נמצאים עכשיו גורם לכם לרצות לשמוע. ותגידו להם בדיוק את זה.

ולא, אין צורך לומר שאתם מחפשים עבודה, או לשאול אם הם מכירים מישהו או משהו. זה ברור לכל הצדדים. תנו לשיחה להתפתח, אתם כבר תראו אם יש שם מקומות שגורמים לכם לרצות לשמוע עוד, או שיעלו שמות של אנשים שתבקשו שיכירו ביניכם. וממילא, באיזה שהוא שלב השיחה תגיע אליכם, למה שעשיתם, למה שאתם מחפשים. ובשלב הזה כדאי שתדעו לספר יותר מאשר תפקיד ומשרה, שתדעו לדבר את הערך שאתם מביאים לשולחן, את סך הניסיון והיכולות שלכם. תחשבו על מי שיושבים מולכם, יותר משחשוב להם מה אתם רוצים, חשוב להם להבין מה אתם יכולים לעשות עבורם או עבור אלה שהם מכירים.

ומאחר ואתם מתגלגלים עכשיו, כל פגישה כזו מסתיימת בשאלה עם מי עוד כדאי לי להיפגש? כי המטרה שלכם להגיע למעגלים שונים מאלה שהתחלתם איתם, כאלה שעוסקים בעשייה שמעניינת אתכם ועשויים להזדקק לערך הזה שאתם יודעים להביא. החיבורים האלה, לפחות בסבבים הראשונים, הם התוצר הכי חשוב של פגישות הקפה שלכם ואתם צריכים לעזור להם לקרות. ולכן, אחרי כל פגישה, שלחו מייל תודה לבני השיח שלכם ובמייל הזה בקשו שיעשו עבורכם את הקישור שעלה בשיחה, והזכירו להם במשפט את ההקשר של הקישור, מה הסיבה שעלתה שסביבה נוצר ההקשר בין מי שאתם לבין האדם אותו אתם מבקשים שיכירו לכם. המשפט הזה יקל על איש הקשר שלכם לעשות את החיבור שכן עשיתם עבורו את העבודה.

צאו לדרך. בהתחלה זה עשוי להרגיש לא טבעי, במיוחד אם הגעתם לתפקידים שבהם אתם רגילים שפונים אליכם ולא, אתם לא אוהבים ולא רגילים להיות בצד השני. ולכן הצעדים הראשונים הכי קשים ואחרי שתעברו אותם תתחילו להכיר את המילים הנכונות לשים סביב הניסיון שלכם, סביב העולמות המעניינים אתכם. ולא פחות חשוב, זה הזמן להיות פתוחים, גמישים, במחשבה בעיקר. להבין יש צורות שונות לעבודה ולא חייבים מראש לבחור או להחליט. התמונה תתבהר וההזדמנות תגיע. בהצלחה.

לינק לטור בגלובס ב 20.12.2017