Home»חינוך»עתיד הלמידה נמצא בנוירו–חינוך

עתיד הלמידה נמצא בנוירו–חינוך

0
Shares
Pinterest Google+

עולם העבודה העתידי כל יום רביעי בגלובס והשבוע:

בעולם משתנה, המיקוד צריך להיות בללמוד איך ללמוד, ולשם כך אנשי חינוך מתחילים לגייס את מדעי המוח

כמעט בכל שיחה על עולם העבודה העתידי אנחנו מגיעים לחינוך והשכלה ונתקלים בשאלות סביב יכולות העתיד, היתרון של האדם על המכונה ואיך אפשר בכלל ללמד היום ילדים את מה שיצטרכו בכדי לחיות ולעבוד בעולם שאנחנו אפילו לא יכולים לדמיין. אבל אולי דווקא באתגר הזה, בחוסר היכולת לענות בוודאות על השאלות, דווקא שם טמונה ההזדמנות. כי אם אנחנו לא יכולים להגדיר בוודאות מה תחשב אינטליגנציה בעולם העתידי, הרי שצריך להעביר את המיקוד דווקא ליכולת הלמידה ולהבין שבתקופה שלנו השיח על חינוך חייב להתמקד ב"איך" לומדים ולאו דווקא ב"מה". הטור של היום בוחן את מה שחדש בעולמות הלמידה.

...

אחת התופעות המעניינות בנושא זה היא החבירה של חינוך עם פסיכולוגיה ומדעי המוח בניסיון לייצר את מדע הלמידה. זהו חיבור שמנסה לקחת את ההתקדמות שלנו בהבנת המוח ומיפויו אל תוך הכיתה כדי לאפשר למערכות החינוך וההשכלה להכין תלמידים ללמידה לאורך כל החיים. יש לזה אפילו שם חדש neuroeducation, מדע ששם לו למטרה לשלב מתודולוגיות מדעיות בתכנון תכניות לימודים ואסטרטגיות הוראה. וזאת מתוך הבנה שלמידה היא בעצם פעילות של המוח ולכן הבנה טובה יותר של איך המוח עובד אמורה לייצר לנו הבנה טובה יותר של למידה.

בספרה Teaching Students to Drive Their Brains  טוענת דונה וילסון, פסיכולוגית המתמחה בתחום, שחשוב שנבין שיש לנו את היכולת "לנהוג" במוח שלנו וללמד את עצמנו אסטרטגיות למידה. זו בעצם הגדרה מחדש של פוטנציאל כיכולת ללמוד ובכך לאפשר לעצמנו הגיע לביצועים טובים יותר. אחד התפקידים החשובים ביותר של המורה, אם כך, הוא להוביל ולתמרץ את התלמידים להגביר את הפוטנציאל בכך שיראו להם איך הם יכולים לטעון כל יום מחדש את המוח שלהם בגישות, ידע ויכולות בהתאם לצורך ולשינויים על פני החיים. וגם להאמין, ממש לדעת, שבכך הם הופכים חכמים יותר, כשההגדרה של מה זה "חכמים" משתנה בהתאם לצורך.

שהרי המוח מוכן תמיד, מינקות, ללמוד ולהתאים את עצמו לאתגרים חדשים ואימון אינטנסיבי מיישם את עצמו פיזית במח. אחד המחקרים הידועים בתחום הוא זה שנעשה על נהגי מוניות בלונדון, בימים של טרום וייז. המחקר הראה שמוחם של נהגי המוניות הוותיקים התפתח ביחס לצרכי העבודה שלהם. מרכז הזיכרון שלהם היה גדול מהממוצע והתפתח בגודלו בגלל התרגול האינטנסיבי שבנהיגה ברחבי 25 אלף הרחובות המצויים ב 10 ק"מ רבועים של לונדון. אבל, הסתבר, שזה לא הקנה לנהגי המוניות זיכרון טוב יותר באופן כללי, אלא רק זיכרון ייחודי בהקשר של העיסוק שלהם. אז מה יקרה לנהגים האלה כשהעולם ישתנה? ברור, בדוגמא הזו למשל, שכניסתן של תוכנות הניווט שינו את בסיס היתרון של הנהגים הוותיקים והידע הפיזי ממש שהם צברו על מפת לונדון במוחם הפך לכל הפחות ללא רלוונטי.

וכאן אנחנו מגיעים לצורך בגמישות בעולם המשתנה, ביכולת להבין שיש ידע שאמנם צברנו, אולי אפילו התמחינו בו, אבל הוא כבר לא נותן לנו יתרון. אין לנו ברירה אלא לעשות שימוש בגמישות של המוח במהלך כל תקופות החיים וללמוד את מה שצריך עכשיו בשביל העולם שזז סביבנו. בעולם החדש, הלמידה המחודשת הזו לא מגיעה בצורה של יחידות תואר ארוזות בחבילות של מקצוע על פני כמה שנים. היא מגיעה ביכולת להקנות לעצמנו כלים ויכולות כדי לבנות על מה שכבר יש לנו ולהשלים את מה שחסר. אל תוך הצורך הזה צומחים פתרונות למידה חדשים, ביניהם המוקים MOOC שעליהם כבר כתבנו בעבר, קורסים מתוקשבים שמביאים לנו את טובי המרצים מכל העולם אל המחשב שבבית.

הקורס הפופולרי ביותר אי פעם באתר הלימודים ברשת Coursera הוא ללמוד איך ללמוד, למדו אותו עד היום 1.8 מיליון סטודנטים מכ 200 מדינות, רובם בגילאי 25-44, אנשים שמבינים שהם עומדים בפני שינויי קריירה במהלך החיים ומחפשים דרכים חדשות לטפס במעלה עקומת הלמידה. דר אוקלי, מרצה להנדסה באוניברסיטת אוקלנד ברוצ'סטר, מלמדת סטודנטים איך לעשות שימוש בכלים הלקוחים מעולם מדעי המוח וטוענת שכל אחד יכול ללמד את עצמו ללמוד על ידי חיווט מחדש של המוח. והיא ריכזה את המלצותיה עבור כל אלה שצריכים ללמוד יכולות חדשות בכדי לעדכן ולשנות קריירה בספר Mindshift: Break Through Obstacles to Learning and Discover Your Hidden Potential. כן, יש לו גם קורס מתוקשב תואם.

לאוקלי ארבעה טיפים שמטרתם לעזור לנו ללמוד.

  • להתרכז/להתפזר – למוח יש שני סוגי מצבים בהקשר של ריכוז. זה שבו אנחנו ממוקדים בחומר וזה שבו אנחנו דווקא מפוזרים, שזה מונח למצבים שבהם המוח במנוחה. דווקא במצב המפוזר, המוח מעבד את המידע שנצבר ויוצר חיבורים בין חלקי מידע. מכאן יכולות להיוולד תובנות בלתי צפויות. לכן דווקא מומלץ לנוח אחרי עבודה ממוקדת. אוקלי מפשטת את הרעיון הזה בסרטון TED פופולרי.
  • לעשות הפסקות – בשביל לאפשר את שני המצבים, של ריכוז ושל פיזור, מומלץ להגביל את זמן הריכוז ל 25 דקות רצופות ואז לקחת הפסקה, אפילו קצרה. הפסקה, זה אומר להקשיב למוסיקה, לעשות הליכה, כל דבר שמכניס אתכם למצב רגיעה וגורם לכם להפסיק לחשוב על הדבר הזה שהתרכזתם בו. דווקא בגלל שאתם לא חושבים עליו המוח שלכם עכשיו מארגון את הידע החדש, משהו בסגנון של "לשים על המדף לשימוש בעתיד". אגב, ההמלצה כאן היא ממש לשים טיימר ל 25 דקות והיתרון הנוסף הוא שהטיימר מכניס אותנו למיקוד יותר מהיר שכן אנחנו יודעים שהזמן קצוב.
  • להתאמן – Chunking זהו תהליך יצירת דפוסים עצביים במוח שניתן להפעיל מחדש על פי צורך. אפשר להבין את זה ביכולת שלנו להעלות במוחנו נוסחה או ביטוי או אקורד מוסיקלי. מחקרים מראים שבכדי לפתח מומחיות אנחנו זקוקים למשהו כמו ספריה מנטלית של דפוסים מוגדרים כאלה. ובכדי לייצר ספריה כזו צריך להתאמן. נהיגה זו דוגמא טובה. בהתחלה, אנחנו חושבים על כל תנועה, כל פרט, אבל עם הניסיון שבא לידי ביטוי בהטבעה של דפוסים במוח, אנחנו יכולים לנהוג כמעט על אוטומט, תוך שאנחנו חושבים על דברים אחרים. הדפוסים האלה, אגב, בנויים האחד על השני וזו הדרך של ידע לצמוח ולהפוך למומחיות. כמו שלומדים שפה או תווים, יש יסודות שאנחנו יכולים לשלוף במהירות גם אם אנחנו מתמודדים עם משפט מורכב או יצירה חדשה.
  • דע את עצמך – כי אנשים לומדים בדרכים שונות. חלק קולט מהר, חלק צריך לתת למידע לשקוע אבל אולי גם מצליח לקלוט יותר פרטים בדרך. ההבנה איך אנחנו לומדים היא הצעד הראשון להבין איך לגשת לחומר חדש.

הנקודה האחרונה הזו מופיעה שוב ושוב בעולמות הלמידה החדשים. המונח Metacognition מתייחס לצורך לחשוב על החשיבה (thinking about thinking). תחשבו על זה כאילו יש לכם מוח מעל המוח, כזה שתפקידו להתבונן מבחוץ על מה קורה לכם במוח בזמן שאתם לומדים. המוח החיצוני הזה מציב יעדים ללמידה, מתכנן אותה, בודק איפה אתם עומדים ביחס לתוכנית, מה עובד ומה לא, ומה צריך לשנות כדי שתלמדו יותר טוב. ומה שחשוב כאן זה שהמוח החיצוני הזה הוא שלכם, לא של מורה או בעל סמכות שמנחה או מפקח עליכם בתהליך. וזה בעצם הסיפור של החינוך החדש, הצורך לפתח אצל התלמידים את המוח הנוסף הזה, כדי שייקחו אחריות על הלמידה היום ובעתיד ולא יזדקקו למישהו חיצוני בכדי להתפתח. זו למידה שמלמדת אותנו ללמוד. וזו המתנה הגדולה ביותר שכל מורה יכול להקנות לתלמידיו. בכל גיל.

לינק לטור בגלובס ב 08.11.2017