Home»עולם העבודה העתידי»הזמן התכווץ ליחידות מיקרו

הזמן התכווץ ליחידות מיקרו

פעם הרצאה נמשכה שעה, ואז בא ‭ TED‬ שכיווץ אותה ל–‭18‬ דקות וזה נשמע אתגר. היום באתר של ‭ TED‬ אפשר למצוא הרצאות שאורכן פחות מ–6 דקות. הזמן התקצר, והמגמה הזאת ככל הנראה תימשך

0
Shares
Pinterest Google+

עולם העבודה העתידי כל יום רביעי בגלובס והשבוע:

פעם הרצאה נמשכה שעה,  ואז בא ‭ TED‬ שכיווץ אותה  ל–‭18‬ דקות וזה נשמע אתגר. היום באתר של ‭TED‬ אפשר למצוא הרצאות שאורכן  פחות מ–6 דקות. הזמן התקצר, והמגמה הזאת ככל הנראה תימשך

משהו קרה לזמן. פעם שלחנו מכתבים או השארנו הודעות על משיבונים ומתישהו, שעות או ימים או אפילו שבועות אח"כ, קיבלנו מענה. היום אנחנו שולחים טקסט בווטסאפ ומצפים לראות את שני הוי הכחולים שמסמנים לנו שההודעה התקבלה. פעם מוסיקה הייתה תקליט או דיסק עם רצף שירים עד שאפל נתנה לנו את האופציה להוריד שיר בודד. פעם הרצאה הייתה שעה וכש TED כיווץ אותה ל 18 דקות זה נשמע כאתגר. היום אם תכנסו לאתר של TED תגלו שם המון הרצאות מתחת ל 6 דקות ועוד יותר מתחת ל 12 דקות. פעם ציפינו להצטרף לארגון ולקבל את שעון הזהב בתום עשרים וחמש שנה. היום אף אחד לא מדבר במונחים האלה. הזמן התקצר והקצב מרמז שהמגמה הזו תמשך. אנחנו מצפים היום לקבל תגובה יחסית מיידית להודעות שלנו ולהבין את המסר ממרצה או סרטון בכמה דקות. ועבודה? לא רק שהיא לא קריירה ארוכת שנים במקום אחד, היא לפעמים אפילו לא קדנציה, או פרויקט, לפעמים היא בכלל משימה יחידה בענן. הטור של היום בוחן איך נראה עולם המורכב מיחידות זמן הולכות וקטנות.

...

בעולם העסקי השיווק הוא הזרוע הקדמית, זו שמזהה את המגמות, את מה שיעזור למכור יותר טוב. ואחד השינויים הגדולים בעולם השיווק בתקופה האחרונה מובל על ידי גוגל ונקרא Micro-Moments, מה שגוגל מגדירה זירת הלוחמה החדשה של המותגים, זו שנמצאת בנייד. שווה להבין קצת את הנתונים. עשר שנים אחרי שהטלפון החכם הראשון, ה iPhone, פרץ אל חיינו, כמעט 70% מדווחים כי הם בודקים את הנייד בתוך רבע שעה מהיקיצה בבוקר ובדורות הצעירים 87% אומרים שהנייד נמצא איתם כל הזמן, יום ולילה. היכולת הזו משנה את האופן בו אנחנו מתקשרים, לומדים, עובדים, צורכים חדשות ומידע. היום כבר רוב הפעילות הזו נעשית בנייד ואנחנו בודקים אותו כ 150 פעם ביום לפעמים למשך פעימה שנמשכת בין 10 שניות לדקה. יש כאן מגוון מאד רחב של אינטראקציות, משלוח טקסט לתאום פגישה, מייל מהיר כשאנחנו מחכים בתור לרופא השיניים, שיתוף תמונות של החופשה האחרונה. הרגעים האלה הפכו להיות חלק מחיינו וגוגל מחלקת אותם, את הרגעים בהם אנחנו פונים לנייד שלנו, לארבע קטגוריות:

אני רוצה לדעת: כשאנחנו מחפשים  מידע, חוקרים נושא, אולי אפילו מחפשים  השראה. ‭ 91%‬ פונים לנייד באמצע פעילות כדי לחפש מידע.

אני רוצה ללכת: כשאנחנו יוצאים לפעילות או לרכישה במקום פיזי. השימוש באפליקציות מבוססות מיקום  גדל בהתמדה ו–%‭82‬ מבצעים חיפוש כזה כשהם צריכים למצוא מקום בסביבתם.

אני רוצה לקנות: כשאנחנו מחפשים עזרה בשאלות כמו מה כדאי לקנות,  היכן כדאי לקנות וכמה זה עולה. ‭ 82% ‬ מהצרכנים פונים לנייד כשהם בחנות,  לפני רכישה, ו–%‭10‬ מהם עושים רכישה במקום אחר בעקבות הבדיקה.

אני רוצה לעשות: כשאנחנו מחפשים הדרכה או מנסים משהו חדש. יש המון  חיפושים כאלה ביוטיוב. יותר מ‭100– ‬ מיליון שעות צפייה מסוג זה נרשמו  ב–‭.2015 ‬

אנחנו פוגשים את המענים האלה באפליקציות רבות שפרצו אל חיינו, כש Uber למשל אפשרה לנו להזמין הסעה עכשיו, אפליקציות המוסיקה לשמור שיר מסויים עכשיו, אפליקציות הסרטים לראות סרט עכשיו. ומאחר והתרגלנו, גם אנשי השיווק פונים היום לרגעים האלה כהזדמנות ליצור איתנו קשר בזמן הנכון ובהקשר הנכון כי הרי כל חיפוש שאי פעם עשיתם נשמר ומעובד. קחו למשל את עובדת בנסיעה עסקית שנוהגת לחפש מסעדה או קפה מייד עם הגעתה למלון, גוגל מציעה לעסקים מקומיים להקפיץ לה מודעות כאלה אפילו בלי שתחפש, ברגע שתשלוף את הנייד אחרי ה CheckIn. ולא, אל תשאלו איך יודעים שהגעתי למלון, פשוט תפתחו את ה Timeline שלכם במפה של גוגל ותבינו שיודעים עליכם הכל…

כמו כל תופעה, לא חשוב איפה היא מתחילה, סביר להניח שנפגוש אותה גם בעולם העבודה. לפני הכל, יש כאן שינוי תודעה והרגלים ומה שאנחנו מורגלים אליו כצרכנים, אנחנו דורשים היום כעובדים במקומות עבודה. אפשר לראות כבר דוגמאות לכניסת מגמות כאלה אל עולם העבודה, כמו למשל אתרי טוקבקים פנים ארגוניים, הדרישה לשקיפות בארגון והשיח על הארגון באתרי שקיפות ברשת, כדוגמת Glassdoor, Blind  וכד'. ארגונים מתחילים להרגיש את הלחץ של הזמן המשתנה, וזה פוגש אותנו קודם כל בעשייה עצמה, בקצב העבודה, בצורך להתארגן מחדש עם זמני תגובה מהירים, לדעת לחבור לצוות ולפרק אותו במהירות מבלי להזדקק לשינוי מבני כל פעם שפרויקט משתנה.

מעבר לארגון, ענן העבודה החדש העביר את העבודה ליחידות קטנות וילד ב 2008 מונחים כמו Microwork ו Microjob, היכולת לבצע עבודות ביחידות קטנות דרך הרשת דרך פלטפורמות כמו MTurk, Fiverr, Upwork ורבות אחרות. מאמר של HBR בשם The Microwork Solution מייחסים למגמה הזו, ביחד עם מגמת מיקרו נוספת הנקראת Microfinancing , את היכולת לאפשר לאוכלוסיות העולם שאין להן גישה לעבודה להתפרנס מיחידות עבודה כאלה ובמקביל לקבל גישה לכסף בכדי לפתח עסקים.

ההתפתחות החדשה בתחום של מיקרו רגעים בעולם העבודה מופיעה אצל ספקי ההדרכה והתוכן ואפשר היום כבר למצוא את ההתייחסות למיקרו-למידה. גם כאן אפשר לראות את הדרך הארוכה שעשתה הלמידה מאז שהיא עברה לרשת ב 2008, בדמות קורסים פתוחים וחינמיים ברמה גבוהה הנקראים Massive Open Online Courses (MOOCs) באמצעות כלים כדוגמת Coursera, edX ודומיהם. כמו כל התחלה חדשה, הקורסים האלה בתחילת דרכם דימו את קורסי האקדמיה והם ארוכים וסובלים מאחוז נשירה גבוה מאד. אבל בזמן האחרון נכנסות אל החלל הזה פלטפורמות חדשות של מיקרו למידה במנות קטנות שמנסות לשים את הלמידה בקצות האצבעות בזמן הנכון ובכל מקום, ללא הרצאות ארוכות ולוח זמנים קשיח, פלטפורמות כמו Coursmos, Curiosity, LiteLearn. כמו בסיפור של השיווק, גם כאן הזמינות והיחידות הקטנות מייצרות מוטיבציה ללמידה באופן שונה מאד מהרעיון של קורס בחדר עם מרצה ובורקס.

ועוד דוגמא יפה להנגשה ברגע הנכון של ידע מופיעה בצורת הסטארט-אפ הישראלי Emerj של חדוה קליינהנדלר שנכנס כאן להגדרה של מיקרו-מנטורינג, בכך שהוא מאפשר לחבר בין צורך למנטור ממש ברגע כשצריך עצה לבין מנטור פנוי וזמין ממש עכשיו שיש לו את הידע והניסיון המתאימים. או כמו שחדוה קליינהנדלר מספרת את זה, עכשיו כשהזמן מתקצר לרגעים ברור שמנטורינג לא חייב להיות מערכת ארוכה ומתמשכת ויכול להביא ערך רב בזמן ובמקום הנכון עם האדם הנכון, וב Emerj מאפשרים להם למצוא אחת את השני.

זוהי כנראה רק ההתחלה. הקצב רק יגבר ומסביבנו יצמחו יכולות חדשות, כלים חדשים, עולמות חדשים. הטלפון החכם שנמצא כאן כלכך במרכז השיח חוגג השנה עשור ואם תעצרו לחשוב על זה, הוא לא רק קיצר לנו את הזמנים הוא גם הנגיש לנו עולמות שלמים וגם הרחיב לנו את הזיכרון, אפילו את היכולות. כבר אפשר לראות באופק הלא-כל-כך רחוב את העולם שאחריו, זה שבו לא נזדקק למסכים כדי לתווך ביננו לבין המידע, שבו נענוד או נלבש את מה שצריך ואולי, יום אחד, לעשות את ההרחבה הזו ממש בתוך גופנו. ואנחנו נתרגל.

לינק לטור בגלובס ב 06.09.2017