Home»מנהלים»עידן המנהיג הסקרן

עידן המנהיג הסקרן

0
Shares
Pinterest Google+

עולם העבודה העתידי כל יום רביעי בגלובס והשבוע:

בעולם של היום אנחנו לא מפסיקים לרגע. הנייד מודיע לנו על הודעות חדשות בערוצים השונים, הבוס מצלצל גם בחופשה, המיילים לא פוסקים. אנחנו מעריכים קצב, יעילות, פרודוקטיביות ואלה באים לידי ביטוי פעמים רבות בחיפוש מהיר אחר התשובה ה"נכונה", בצורך לקחת אחריות ולקבל החלטה, בהצמדות ללוחות הזמנים והתכנית שהוגדרה כדי לא לסטות מהמסלול. הבעיה עם כל אלה היא שהם לא משאירים זמן לשאול את השאלות הכביכול מיותרות, לעצור לנהל שיחה אמתית, עמוקה, לשהות עוד קצת זמן לפני קבלת החלטה. ועם אלה אנחנו בסכנה לאבד גם את הסקרנות, הנשק הסודי לקדם את עצמנו, את ארגון שלנו, את הקריירה שלנו לרמה אחרת לגמרי של הצלחה.

...

ברוכים הבאים לעידן המנהיג הסקרן, עידן שבו הצלחה קשורה פחות לידיעת התשובות ויותר ליכולת תהייה ושאלת שאלות. בתשובה לסקר המנכ"לים של PWC שם נתבקש לייחס תכונה אחת חשובה עבור מנכ"לים בעידן הזה, אמר מיכאל דל שהוא מהמר על סקרנות. "כי מהסקרנות מגיעים למידה ורעיונות חדשים ובעולם עסקים שמשתנה במהירות, אם אתה לא סקרן, אתה לא לומד, אין לך רעיונות חדשים ואז תהיה לך בעיה". הסקרנות מעודדת את המנהיגים לחפש רעיונות חדשים וגישות שונות בכדי לעמוד בקצב השינויים ולהוביל לעולמות חדשים. וכששואלים את המנכ"לים מהן התכונות החשובות ביותר לאנשים בארגון של היום, אפשר לראות את רובן קשורות לסקרנות.

דווקא בעולם העבודה המשתנה סביבנו, יש יותר סיכוי שהתשובות של אתמול הן לא התשובות של מחר. אבל כשאתם סקרנים באמת, המח שלכם מצפה שתפתיעו אותו. אתם לא מניחים תשובה אחת, אתם מוכנים מנטלית ונפשית למרחב אפשרויות רחב ולכן יש יותר סיכוי שתזהו הזדמנויות, רעיונות, גישות חדשות ותהיו מוכנים להתנסות ולנסות. הסקרנות בונה עבורנו סובלנות לאי ודאות, כך שכאשר אנחנו מוצאים את עצמנו במצב מלחיץ בעבודה, אנחנו מסוגלים להתנהל בו באופן יותר יצירתי. נוכל לגשת לנסיבות בגישה חיובית. ואם זה לא מספיק, הסקרנות הזו מאפשרת למנהיגים מהזן החדש להקשיב, באמת להקשיב, ובכך הופכת אותם למנהיגים טובים לאנשים שלהם. כי העובדים של היום רוצים להישמע, להשפיע, להיות מעורבים. ומנהיגים שמתקשרים, באמת מתקשרים עם האנשים שסביבם, לא רק אלה שמגיעים אליהם להחלטה או למצגת, אלא בחדר האוכל, במסדרון, במעלית, בשיח יזום עם קבוצה רנדומלית של עובדים, הם ייצרו מסביבם ארגון יותר מעורב. איך זה קשור לסקרנות? כי אם אתם סקרנים אתם חושבים מחוץ לעצמכם. אתם יודעים שחשוב לכם לשמוע את מה שאומרים אחרים. הסקרנות תדחוף אתכם להכיר את העמיתים שלכם, את הצוות שלכם, ובכך למצות יותר טוב את מה שהם יכולים להביא אל השולחן. הקשר הזה ביניכם לבין אחרים בונה אמון ומוודא שהאנשים שסביבכם לא חוששים להשמיע את הרעיונות שלהם ולדחוף את הפעילות לחדשנות ויצירתיות.

החדשות הטובות הן שכמעט כל העוסקים בנושא טוענים שסקרנות היא לא תכונה אלא מצב ולכן אפשר ליצור את התנאים בכדי לאפשר לעצמנו להיות סקרנים.  טוד קשדן מחבר הספר Curious?: Discover the Missing Ingredient to a Fulfilling Life טוען שכל מה שצריך הוא אימון אותה יכולת הטבועה בנו מלידה, הסקרנות שכן הסקרנות, שהיא מצב פעיל של הבעת עניין, שבו אנחנוו באמת רוצים לדעת יותר על משהו, המצב הזה פותח אותנו להתנסויות לא מוכרים, סולל את הדרך להזדמנות שנגלה דברים חדשים, כאלה שיעשירו את עולמנו.

אפשר לאמן את השריר הזה, צריך פשוט להתחיל במודעות, לגשת למשימה השגרתית ביותר עם אנרגיה חדשה, להתחיל לשים לב לפרטים, לסביבה, לאנשים, לא להיכנע לרוטינה.

קשדן מציעה כמה אסטרטגיות:

בניית ידע: ידע פוקח את עינינו דווקא בפני מה שאנחנו לא יודעים. מי שמנגן יאזין לקונצרט באופן אחר, יהיה ער לניואנסים רבים יותר מאשר אדם שמעולם לא למד מוזיקה. ילד שלמד עכשיו על מלחמת העולם השנייה יחווה אחרת את הטיול לברלין, ואם היה לומד על הנצרות היה חווה אחרת גם ביקור בוותיקן.

הנאה מכוונת מהאי-ודאות: לרוב, איננו מצפים למתח שאי–ודאות מביאה עמה, אבל מחקרים מראים שרגשות מעורבים הם שמובילים להתנסויות חיוביות. אנשים שמשתתפים בפעילויות חדשות ולא צפויות יהיו מאושרים יותר וימצאו סיפוק רב יותר מאלה שנצמדים למוכר ולידוע. אנחנו מאמינים שביטחון  יגרום לנו אושר יותר מאי–ודאות, אבל קשדן מציע לחשוב על חוויית הצפייה במשחקק ספורט. רבים יאמרו שהיו שמחים ללכת למשחק בידיעה שהקבוצה שלהם תנצח, אבל יש סיכוי טוב שידיעה כזאת הייתה מפחיתה מחוויית המשחק והמתח החיובי הנובע דווקא מכך שאנחנו לא יודעים מה יקרה בעוד רגע. ולהזכיר לכם את החוויה שבקבלת מתנת יום הולדת ארוזה? והמפגש הראשון עם מי שהפך לחבר טוב או בן זוג? סביר להניח שאם תנסו, תצליחו להכין גם רשימה של אירועים חיוביים בקריירה שלכם שהתחילו בחוסר ודאות.

חיפוש החדש והשונה בתוך המוכר והרוטינה: קשדן מציע ללכת במכוון בניגוד לציפיות, לתגיות ולהנחות גם בפעילויות כביכול מוכרות. קל מאוד להניח מראש תוצאה אם כבר היינו  ב“סרט“ הזה, לצפות שיהיה משעמם או לא נעים. אבל אם מאמצים נקודת מבט שמחפשת את הלא מוכר בתוך המוכר, אנחנו חייבים לוותר על הציפיות ולחוות את מה שבאמת קורה, לא את מה שציפינו שיקרה.. קשדן מציע שנבחר ביום עבודה רגיל כמה פעילויות לאמי–יודע–מה מעניינות ונבצע אותן תוך כדי חיפוש שלושה דברים חדשים או לא  צפויים בהן. ואם הפעילויות חדשות לנו, אז לחפש בהן משהו מפתיע, שלא ציפינו למצוא.

למידה ואנשים הם הבסיס

לסקרנות יש חשיבות גם מעבר לעבודה ולקריירה. היא נוגעת בנו בתחומים מהותיים של איכות חיים ובריאות. ב 2007 קרוגר וכהנמן פרסמו סיכום מחקר שנערך בארה"ב שכותרתו Are we Having More Fun Yet? ובחנו אם ההתקדמות החברתית, הכלכלית, הטכנולוגית ב 50 השנים האחרונות שיפרה את איכות חיינו, אפשרה לנו להקדיש זמן לדברים שחשובים לנו ביותר. הם מצאו שאמנםם אנחנו עושים פחות משימות שגרתיות ומבלים יותר זמן בפעילויות ניטרליות כמו צפייה בטלוויזיה. אבל בסך הכל, לא העברנו זמן לפעילויות כמו שיח עם חברים, זמן איכות עם אהובים, יצירה, משחקק ושאר פעילויות שמגבירות שביעות רצון ותחושת משמעות לחיים. זה לא חייב להיות המצב.

ואם זה לא מספיק, אז מחקר של גאלאפ עם מעל 130,000 איש מכ 130 מדינות, מדגם שאמור לייצג 96% מאוכלוסיית העולם, זיהה שני גורמים שיש להם הכי הרבה השפעה על איכות החוויה שלנו ביום נתון. הראשון היה היכולת לדעת שיהיה מי שיעזור אם צריך והשני העובדה שלמדנו משהו חדש אתמול. במילים אחרות, איכות הקשר שלנו עם אנשים והיכולת שלנו לצמוח הם הבסיס לחייםם מאושרים. אז תהיו סקרנים, הסקרנות הופכת את הכל לחדש, היא מזמינה חקר, משחקת עם הסביבה. ויותר מכל דבר אחר, הסקרנות תעזור לכם להיות טובים במזל, היא תאפשר לכם לראות הזדמנות בכל דבר. וזה כולל את והיכולת שלכם להיות גמישים בעולם עבודה משתנה ולפתוח בפניכם את המסלול לקריירה מרתקת.

לינק לטור בגלובס ב 10.05.2017